|
|
קפקא. הורה להשמיד את הניירות
|
|
|
|
|
עזבונו של הסופר פרנץ קפקא, אשר היה בידי המשפטן והפעיל הציוני מקס ברוד, יועבר לספרייה הלאומית בירושלים. כך קובעת (יום ו', 12.10.12) שופטת בית המשפט למשפחה בתל אביב, טליה קופלמן-פרדו.
ברוד היה מיודד עם קפקא, אשר הורה לו לשרוף את כל כתביו לאחר מותו. ברוד סירב לעשות זאת, בהכירו בחשיבות הכתבים, וניהל את עזבונו הספרותי של קפקא עד פטירתו שלו ב-1968. ברוד, שהיה ערירי, הורה בצוואתו להעביר את עזבונו הספרותי - כולל מסמכי קפקא - ל"ספרייה יהודית ציבורית או לארכיון בפלסטינה. לאחר מותה של הגברת אסתר הופה, כל 23 הספרים כתבי היד והתווים וכו' הכלולים ברשימה המוזכרת לעיל יעברו לספריה או 24 ארכיון כפי שהוזכר לעיל, למעט אותן היצירות, כתבי היד וכו' שלגביהם הגב' אסתר הופה 25 החליטה אחרת".
אילזה הופה מצידה קבעה בצוואתה, כי את עזבונו הספרותי של ברוד יש להעביר כחטיבה אחת לספרייה הלאומית או לספריית מכון שילר. ואולם, במקביל היא העניקה במתנה לבנותיה את כתבי היד של קפקא שקיבלה במתנה מברוד בנפרד מצוואתו.
קופלמן-פרדו קובעת, כי עזבונו הספרותי היה יקר מאוד לליבו של ברור ו"רצונו היה שספרייתו כולה תיוותר כמקשה אחת, תועבר לגנזך ותוערך כפי שהוערכו ספריותיהם של חבריו... אכן ברוד ציווה את כל רכושו למנוחה והורה לה לדאוג שיורשיה יקבלו תמלוגים, שכר סופרים וכו' אך למקרא צוואתו זו ואף צוואתו הקודמת משנת 1948 והעובדה שביקש למנות מי שהוא יקר לו שיטפל בעזבונו הספרותי מלמד שככל שהעניין נוגע לעזבונו לא - הייתה למנוח שום כוונה אחרת זולת הפקדתו למשמרת בספריה אותה ראה ראויה או בגנזך". לדבריה, ברוד לא התכוון לאפשר להופה למכור חלקים מעזבונו כראות עיניה.
