|
|
|
יוצאים למאבק למען האוטיסטים
|
|
יפעת גדות
|
|
הורים לילדים אוטיסטים ועמותת אלו"ט פתחו במאבק חירום על זכויות הילדים ועתידם * יעדי המאבק: חוק להסדרת הזכויות ותקציב מיידי לסגירת פערים לשירותים חיוניים
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
על-פי סקר של מומחים משיבא, הורים לילדים על ספקטרום האוטיזם נאלצו לשלם בממוצע 28,145 AEK לשנה עבור טיפולים.
מטרת הסקר שערכה קבוצת חוקרים משיבא, בראשות ד"ר לידיה גביס, מנהלת המכון להתפתחות הילד ע"ש וינברג בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים, הייתה לאפיין ולכמת את השימוש בשירותי בריאות של ילדים המאובחנים עם לקות בספקטרום האוטיזם (ASD), ולנתח את הגורמים הקשורים לצריכת שירותים אלו.
בישראל, ASD נחשבת נכות חמורה וסומאטית, והילדים זכאים למימון מגוון רחב של שירותים. המחקר מומן בסיוע קרן מחקר של המכון הלאומי לחקר הבריאות.
התוצאות הראשוניות של הסקר מראות כי הורים לילדים עם אוטיזם סופגים עלויות גבוהות מאוד באופן פרטי, למרות שמקבלים מהמדינה הרבה טיפולים ממומנים. זה נכון במיוחד לגבי הילדים המשולבים בחינוך הרגיל.
המחקר נערך בשיטה של ראיון טלפוני חצי מובנה של 300 הורים לילדים עם ASD, בגילאי 10-4 שנים לגבי צריכת טיפולים ועלותם בשנה האחרונה. נתוני אשפוז ותרופות של ילדים אלו הושוו עם כ-138,000 ילדים מבוטחים במכבי שירותי בריאות.
צריכה גבוהה של טיפולים נמצאה קשורה לחומרת הלקות, הכנסה גבוהה ורקע דתי. הממוצע השנתי של העלות להורים היה 28,145 שקל. 82% מסכום זה יועד לטיפולים פרטיים ובעיקר טיפולים ייעודיים, לסייעת ולטיפולים פרה-רפואיים. חומרת הלקות והשכלה אקדמית של לפחות הורה אחד, נמצאו קשורות באופן ישיר ובלתי תלוי להוצאה פרטית גבוהה. ילדים להורים חרדים, בעלי הכנסה נמוכה או רמת השכלה נמוכה, מהגרים וילדים שאינם הבכורים, נמצאו יותר במסגרות חינוך מיוחדות, אשר מאפשרות יותר שירותים במימון ציבורי. לעומתם, הורים בעלי השכלה והכנסה גבוהה נוטים לשלב את ילדיהם במסגרות החינוך הרגילות, המחייבות צריכת שירותים פרטיים רבים יותר.
מסקנות החוקרים היו כי על-אף התמיכה התקציבית הרחבה בתסמונת ASD ביחס ללקויות אחרות, ההוצאה הפרטית בפועל מהווה נטל כלכלי לא מבוטל על המשפחות. העלייה החדה בשילוב ילדי ASD במסגרות רגילות, יחד עם הנחיה לטיפול אינטנסיבי, מחייבות שינויים והתאמות לחוק השילוב כדי להקטין הוצאה מ"כיס" ההורים.
