בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
למי אסור לאכול שיירי עוף? מי מסתדר עם אצות? מי עלול לסבול מסכיזופרניה? ולמי כדאי לשתות כוס מים ולהירגע?
|
הקשר בין סוג הדם לתזונה [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
רבים שואלים את עצמם מה הקשר בין סוג הדם לאוכל. סוג הדם הוא נתון מולד שנקבע על-ידי הגנים. היות והגן שקובע את סוג הדם נמצא בסמוך ובצמוד לגנים אחרים, יש הגיון בטענה שמקבץ תכונות מסוים מופיע ביחד, בגלל השפעות של גנים על גנים אחרים בסביבתם. שיטת סוג הדם הציעה מפתח כזה. שיטה זו טוענת בעצם, שהידיעה מהו סוג הדם שלך, מעניקה מידע נוסף על הגוף שלך, כמו - כושר לעכל, רגישויות חיסוניות, רמת חומציות, יעילות מטבולית, נטייה למחלות מסויימות, ורגישות למזונות מסויימים. השיטה מאפשרת להתאים לכל אחד את מה שיעבוד בשבילו, ולנבא בדיוק רב איך תשפיע תזונה מסויימת על אדם מסוים.
|
לקטינים - "דבק ביולוגי" העלול לגרום צרות
|
|
אחד הנושאים שנחקרו בהרחבה הוא נושא תגובת סוגי דם שונים לקטינים. לקטינים הינם חומרים חלבוניים, הנמצאים במזונות כמו עוף. לקטינים נוטים להיקשר לסוכרים הבולטים על-פני השטח של תאים בגוף. בטבע יש מגוון לקטינים גדול, שאנחנו מקבלים דרך המזון שאנו אוכלים. בגלל נטייתם להיקשר לתאים, לקטינים עלולים לשמש כעין "דבק ביולוגי" ולגרום צרות צרורות. דוגמאות: - הפרעות עיכול: כשהם נקשרים לתאי רירית המעי; קרישת דם מוגברת - כשהם נקשרים לכדוריות הדם; שיבוש המטבוליזם - כשהם נקשרים לקולטנים לאינסולין; היפראקטיביות - כשהם נקשרים לתאי עצב; אלרגיות ומחלות אוטואימוניות - כשהם מגרים את תאי מערכת החיסון ליצור נוגדנים נגדם;
- בשרירי התרנגולת (עוף) יש לקטין רב עוצמה שנקשר לכדוריות דם אצל בעלי דם B ו-AB. התוצאה היא קרישת דם מוגברת, ועם ההתקדמות בשנים עליה בסיכון למחלות קשות כמו שבץ והתקפי לב. לעומתם, בעלי דם O ו-A, נעדרים את המולקולה הנקשרת ללקטין, ויכולים לאכול עוף ללא חשש;
- מוצרי חלב מכילים סוכר (גלקטוז) שדומה למולקולה של סוג B. אי לכך בעלי דם B, יכולים בדרך כלל לספוג את מוצרי החלב, בעוד שבעלי דם O ו-A, מפתחים תגובה אלרגית ועודפי ליחה בעקבות צריכת חלב.
|
מתברר שלבעלי סוגי דם שונים, נטייה לרמות שונות של הורמונים ומעבירים עצביים. דבר זה יכול להסביר הבדלים אישיותיים כלליים בין סוגי הדם, כמו למשל הנטייה לאימפולסיביות או לדיכאוניות של סוג דם O, אי-שקט פנימי של סוג A, או רגישות היתר של סוג B. במהלך עבודתי בקליניקה ראיתי, שאנשים שונים, מגיבים באופן שונה לאותו "תפריט בריא", שהצעתי להם. היו כאלה שפרחו ושגשגו ואחרים שהרגישו לא כל-כך טוב. היו כאלה שרזו, ואחרים השמינו. כנטורופטית, אני מודה, שמצב עניינים כזה הוא מתסכל למדי, כשאת אף פעם לא בטוחה איך ההמלצות שלך ישפיעו על אדם מסוים, ולפעמים נאלצים להיכנס לתהליך מייגע של ניסוי וטעייה. היה חסר לי מפתח שאוכל לפיו לעשות התאמה יותר מדויקת של אורח- חיים לאדם אינדיווידואלי. אני מאמינה שכל השיטות התזונתיות סובלות מאותו עקב אכילס: הן אף פעם לא מתאימות לכולם. שמעתי עדויות ממטופלים רבים שהתנסו בטבעונות/מקרוביוטיקה/שיטת "רזה לתמיד"/שיטת קינגסטון קליניק/הדיאטה של אטקינס/דיאטת המכורים לפחמימות/דיאטת הזון ועוד כהנה שיטות תזונתיות. כולן טובות, בכולן יש גרעין של אמת, אבל אף אחת לא עשתה רק טוב לכל מי שניסה אותה.
|
|
|
מחברת המאמר הינה מרצה לרפואה סינית ונטורופטית, רפואת גוף- נפש, בקמפוס ברושים, בית ספר לרפואה משלימה, באוניברסיטת תל אביב
|
|
תאריך:
|
07/09/2008
|
|
|
עודכן:
|
07/09/2008
|
|
דבורי גתי-יוסף
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
דיאטה
|
7/09/08 12:51
|
|
1) שער בדקה ה-92 מאלץ לעשות לא מעט התאמות. פסקאות נמחקות, משפטים נערכים, ציונים עולים או יורדים. סכינים ודאי נכנסות חזרה לנדנן. המסקנות? במקרה של ישראל-שווייץ הראשית נותרת בעינה: נבחרת ישראל היא נבחרת בינונית, עם שחקנים בינוניים ומאמן שהיום המילה בינוני אפילו לא בינונית עליו. מזלה: היא הוגרלה למשחק פתיחה מול נבחרת בינונית ממנה.
|
|
|
אם יש משהו שמאפיין יותר מכל את המטבח האלזסי של שטרסבורג, הרי זהו, ללא ספק, ה"פאטה דה פואה גרא" - מעדן כבד האווז המהולל. שאין לו, מן הסתם, שום מתחרה, לא בטיבו ולא בטעמו. מאז ומתמיד היה המעדן הזה מאכלה הייחודי של שטרסבורג, מוגש על לחמניות טריות, מתובלות בכמון, עם שפע של טוגני-בצל.
|
|
|
איזה ניחוח נעים יש לצרפת. באגטים, קרואסונים, בושם, עצי השאנז אליזה. מה הפלא, שכאשר מישהו מציע "חוק צרפתי", מיד נמצאים רבים שמתמוגגים ממנו. אך הבעיה היא, שהחוק הזה בעצם נועד להסתיר סירחון גדול.
|
|
|
תומאס סאס, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת ניו-יורק, נודע כמבקר קיצוני ביותר של הפסיכיאטריה המודרנית. במאמרו הראשון החשוב: "המיתוס של מחלות הנפש" שיצא לאור בשנת 1961, טען כי הפסיכיאטריה היא אמנות השקר המקצועי. מזווית ראייתו מחלת הנפש היא פיקציה שהומצאה על-ידי פסיכיאטרים והמושג "חוסר שפיות" אינו בבחינת מחלה אמיתית.
|
|
|
בית-הספר לקצינים (בה"ד 1) של צה"ל חגג ארבעים שנה להעברתו מכפר סירקין למצפה רמון, וזו יכולה להיות סיבה טובה לחשבון נפש. לצה"ל, המוכה לאחר טביעתו בביצה הלבנונית ובעיצומה של התבוססותו בביצת יהודה, שומרון ועזה, יש רצון לשדר מצגים של הצלחה - גם כדי להצדיק את מיליארדי השקלים, היורדים לטמיון בתקציב הביטחון.
|
|
|
|