|
|
בממוצע, בחירות כל שנתיים [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
עלות יום הבחירות למשק תעמוד על כ-1.1 מיליארד שקלים. כך עולה (יום ב', 21.1.13) מבדיקה שערכה חברת המידע העסקי BDI.
ב-BDI מציינים כי העלות המדוברת הינה עלות ישירה בלבד, שאף מנכה את התוספת לתוצר כתוצאה מגידול בצריכת מוצרים, ביניהם מוצרי פנאי, עקב יום השבתון.
כידוע, בשל הקדמת הבחירות יהיו זכאים עובדי 40 אלף המפעלים, העסקים, משרדי הממשלה והמוסדות הציבוריים במשק ליום שבתון. לכך מתווספות עלויות שכר גבוהות בגין תשלום על עבודה חלקית או על יום עבודה מלא לאותם העובדים שיידרשו להמשיך בעבודה.
תחשיב העלות אינו כולל עלויות אחרות של ניהול "כלכלת בחירות", כגון דחיית רפורמות כלכליות חשובות, את צמצום טווח הזמן בו נהוג ליישם מדיניות פופוליסטית של כלכלת בחירות.
ב-BDI מציינים שעל-אף שהבחירות מתוכננות להיערך מדי ארבע שנים, בפועל תקופת הכהונה הממוצעת של ממשלה בישראל בעשורים האחרונים עומדת על פחות משנתיים. לדברי מנכ"ל משותף ב-BDI, אייל ינאי, "אף מבלי להתייחס לחוסר התוחלת בשיטה הקיימת והנראוּת שלה בעיני האזרחים והעולם - מדובר במעמסה כבדה על הסקטור העסקי ועל המשק כולו. אם הפרקטיקה הזו תימשך, לפחות מבחינת עלויות יום השבתון כדאי לשקול להפוך את יום הבחירות ליום עבודה רגיל".
ב-BDI מציינים לדוגמה שבמדינות מסוימות בתוך ארה"ב, יום הבחירות לנשיאות הוא יום עבודה רגיל עם מתן זמן הפסקה לעובדים לצורך ההצבעה; כמו-כן, ישנן מדינות, דוגמת גרמניה, בהן יום הבחירות מתקיים ביום המנוחה.
