חבר הכנסת הנכנסת, משה פייגלין (הליכוד), פנה (יום ב', 4.2.13) אל יו"ר מפלגתו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ואל ראשי המפלגות הגדולות והציע נוסחה לפתרון סוגיית השוויון בנטל.

בפנייה, שנשלחה גם אל יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, אל יו"ר יש עתיד יאיר לפיד, אל יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט ואל מנהיג שס אריה דרעי, ציין פייגלין כי יש להפוך את צה"ל לצבא התנדבותי ומקצועי תוך יישום מדיניות גיוס שונה ביחס לכלל האזרחים - כולל החרדים.

ואלו עיקרי הצעת פייגלין:

• יצירת תהליך שיהפוך את הצבא לצבא התנדבותי ומקצועי. מנגד - יש להחליף את ההסתמכות הבלעדית על הצבא כגורם שלכאורה מאחד ומלכד את החברה הישראלית, בהשקעה אמיתית בחיזוק הזהות הלאומית והתרבותית המשותפת, מתוך דיאלוג אמיתי בין כל הקבוצות המרכזיות בחברה הישראלית.

• חוק גיוס חובה יישאר במתכונתו אך צה"ל יגייס רק את מי שמעוניין להתגייס בהתאם למסלולים שיפורטו בהמשך. (במידת הצורך הצבא יוכל להשלים חוסרי גיוס בכפייה.)

• רוב המתגייסים יעברו מסלול הכשרה קצר (לא יותר מחודשיים) שיכשיר אותם לתפקידים שונים בעת חרום וישתחררו.

• מתגייסים שיתנדבו ליחידות לוחמות יתגייסו לפחות לשלוש שנים ויקבלו שכר מינימום בתקופת ההכשרה ושכר קבע בתקופה המבצעית.

• מתגייסים שיתנדבו ליחידות שירות (לא קרביים) יתגייסו לתקופות ארוכות יותר של 6-5 שנים לפחות בהתאם להכשרה המושקעת בהם, גם הם יקבלו שכר מינימום בתקופת ההכשרה, ושכר קבע בתקופת השירות.

• המסגרות של שירות לאומי ושירות אזרחי ימשיכו לפעול בהתאם לצרכים האזרחיים.

• יחידות מילואים - יקבלו שכר גבוה ודירוג גבוה בהעדפה הלאומית המפורטת בסעיף הבא.

• ייקבע דירוג של נקודות זכות לפי מידת ההתגייסות, שיתורגם להעדפה ועידוד בכל מה שהחברה יכולה לכבד ולעודד את מי שנרתם לטובתה (אקדמיה, שיכון, תעסוקה וכו').

פייגלין טען כי הצעתו אינה דורשת שינוי חקיקה אלא שינוי תפיסה.

"יש לאפשר לצבא לגייס רק את מי שבאמת תורם לו, ושהוא מסוגל להכשיר אותו באופן מקצועי וליהנות מפירות השקעתו. מאידך כל מי שהצבא לא זקוק לו, יוכל לתרום את חלקו הן בשירות הלאומי או האזרחי, והן בהתגייסותו למוכנות לשעת חרום. מי שלא ירצה לתרום בשום תחום יישאר 'בסוף התור' בכל מקום ובכל תחום שבו החברה תעודד את מי שתורם לה", ציין.

עוד הוסיף כי הרווח הגדול ביישום הצעה זו הוא לא רק בייעול הצבא, אלא גם בשחרור כל מי שכלוא היום בחובת הגיוס (הן בצבא והן בישיבה) לשוק העבודה. "במקום לממן חיילים מובטלים ובחורי ישיבה שלא רוצים להתגייס, ייכנס כוח צעיר לשוק העבודה ויביא לחלוקה צודקת יותר של הנטל הכלכלי המוטל על אזרחי המדינה", כתב.

פייגלין ציין כי הוא מערער על הנחת היסוד כאילו השירות הצבאי הוא רק גורם מאחד (כור ההיתוך) של החברה בישראל. "נכון להיום חלקים גדולים מאוד בחברה הישראלית - ולאו-דווקא חרדים, מוצאים את הדרך להשתמט משירות החובה ובשירות המילואים משרתים אחוזים בודדים בלבד מתוך כלל החברה. השירות הצבאי בכפייה הוא אחד הגורמים המפלגים ומפוררים את החברה בישראל והדיון המתנהל כעת הוא אחת הראיות לכך. כמו-כן החובה לגייס את כולם היא למעשה נטל על הצבא והכלכלה שמטפח אבטלה סמויה וחוסר מקצועיות", כתב.

"השירות הצבאי הוא זכות ולא נטל. גיוס בכפייה ללא צורך ממשי, פוגע בביטחון ובכלכלה, יוצר מחלוקות מיותרות ומפורר את החברה. כמי שנבחרו לעמוד בראש המערכת הפוליטית אני קורא לכם לאמץ חשיבה חדשה ורעננה זו בנושא הגיוס, לצד השקעה בתחום האמיתי סביבו עלינו ללכד את החברה הישראלית, השקעה בזהותנו הלאומית ובמשמעותה", לשון המכתב.