בית משפט השלום בירושלים הרשיע (יום ב', 20.10.03) מנהלים ושדרים בערוץ 7, שהואשמו בעבירות על חוקים שונים, חלקם מנדטוריים, הנוגעים כולם לקיום שידורים לא-חוקיים, לאחר משפט שנמשך כ-5 שנים. בעקבות ההרשעה, החליטו ראשי ערוץ 7 על הפסקת שידורי הערוץ בגלי הרדיו בשעה 17:00. עם זאת, השידורים באינטרנט יימשכו כסדרם.

העבירות העיקריות בהן הואשמו הנאשמים: הפעלת שידור פיראטי על-פי חוקים מנדטוריים וחוקים חדשים של הרשות השנייה. בית המשפט קבע, כי "תחנת הרדיו 'ערוץ 7' ביצעה, בתקופה שבין השנים 95'-98', שידורי רדיו אלחוטיים מתחום המים הטריטוריאליים של המדינה (במרחק שלא עלה על 12 מייל ימי מהחוף), ומאתרי שידור בשטח המדינה ובאזור יהודה ושומרון. מדובר בעבירות על חוקי השידור וחוקי הטלגרף". משכך, הדרך להרשעת הנאשמים היתה קצרה.

סגן-נשיא בית המשפט, השופט יורם נועם, הרשיע את בעלי התחנה ומי שהיו מנהלים ודירקטורים בתאגידים שהפעילו אותה, יעקב כץ (כצל'ה) ויואל צור, בעבירות של קיום שידורים ותחנת שידור ללא זיכיון וקיום תחנת טלגרף אלחוטי והפעלת מכשיר טלגרף אלחוטי ללא רישיון. יעקב כץ, הורשע אף בשתי עבירות של עדות שקר ושבועת שקר, לאחר שהגיש פעמיים תצהיר, לפיו הערוץ משדר רק מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל.

הרב זלמן מלמד, שכיהן כדירקטור בתאגידים שהפעילו את התחנה הורשע בהקמת תחנת שידור והפעלתה ללא קבלת זיכיון כדין; אשתו, הרבנית שולמית מלמד, ששימשה מנהלת האולפנים ומערך תוכניות השידור, הורשעה בקיום שידורים ללא קבלת אישורים מהמועצה; המהנדס יאיר מאיר, שסיפק לתחנה ייעוץ ושירותים טכניים, כולל התקנת מערך המשדרים והחזקתו, הורשע בהפעלת תחנת שידור וקיום שידורים ללא זיכיון, וקיום תחנת טלגרף אלחוטי ומכשירים לטלגרף ללא רשיון; חגי סגל, מנהל מחלקת החדשות בערוץ, והשדרים גידי שרון, אדיר זיק ודוד שפירא, הורשעו כולם בעבירות של קיום שידורים ללא זיכיון.

רב החובל של האונייה, שאול אבני, הורשע בסיוע בהפעלת תחנת שידור ללא זיכיון וסיוע לתחנת טלגרף אלחוטי.

הכרעת הדין של השופט נועם מחזיקה כ-260 עמודים. גזר הדין יינתן בחודש הבא, לאחר שיישמעו הטיעונים לעונש. יצויין, כי העונש המירבי בגין העבירות בהן הורשעו ראשי ערוץ 7: 3 שנות מאסר בפועל ו-3 מיליון ש"ח קנס.

פרקליטיהם של הנאשמים, עורכי הדין דן סלע, גיורא אדרת ונתן שמחוני, הודיעו כי לאחר שילמדו את הכרעת הדין יחליטו אם לערער עליה.

תגובות

יואל צור, אחד המורשעים ומבעלי הערוץ, אמר כי התחנה לומדת את פסק הדין, ו"תעשה כל מאמץ להמשיך בשידורים".

שרים וחברי כנסת בימין הגיבו בזעם רב לפסיקת בית המשפט. שר הרווחה, זבולון אורלב (מפד"ל), אמר בתגובה להכרעת הדין במשפט ערוץ 7, כי "ערוץ 7 הפך להיות חלק בלתי נפרד מנוף התקשורת בישראל וממלא תפקיד חשוב במגוון הדעות של מפת התקשורת, שום פסק דין או כוונת זדון פוליטית לא יצליחו לסתום את פיו של ערוץ 7.

"מאזיניו הרבים של ערוץ 7 אינם רואים בו רדיו פיראטי והגיע הזמן להסדיר את מעמדו בחוק", אמר אורלב.

סגן שרת החינוך, ח"כ צבי הנדל (האיחוד הלאומי), אמר בתגובה להרשעה, כי: "בית המשפט החליט להעניש מאות אלפי מאזינים. חבריי ואני לא נאפשר סתימת פיות של ציבור שלם, שאינו מסוגל להאזין לכלי תקשורת אחרים. רדיפת ערוץ 7 על-ידי 'פרקליטות השמאל' לא תצלח. ממשלת הימין תהיה חייבת לקבל החלטה מיידית על פתיחה מלאה של השמיים לשידורים כמקובל בעולם הנאור והדמוקרטי".

לדברי הנדל, "השיטה הקיימת היום, המבוססת על טכנולוגיות ישנות אשר נהוגה במדינות טוטאליטריות בהן חופש הדיבור מוגבל, חייבת להיפסק בישראל".

מועצת יש"ע פרסמה הודעה, בה היא מביעה "צער עמוק על העובדה שקבוצת אזרחים אידיאליסטיים, שביטאו במשך העשור האחרון באמצעות ערוץ 7 את קולו הצלול של המחנה הלאומי שהתנגד להסכם אוסלו, מצאו עצמם מוגדרים כעבריינים. זאת, רק משום שממשלות ישראל לא איפשרו מדיניות של שמים פתוחים, כיאה למדינה דמוקרטית".

ח"כ פרופ' אריה אלדד (האיחוד הלאומי) אמר בתגובה להכרעת הדין: "בית משפט השלום הולך בהחלטה זו בעקבות אדוניו, הבג"צ, שפסל חוק שהתקבל כדין בכנסת ואשר נועד לאפשר שידור חוקי של ערוץ 7. ממשלת ישראל תצטרך להכיר בכך שערוץ 7 הוא הרדיו האיזורי של תושבי יש"ע ולאשרו בהליך מזורז".

חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי הודיע, כי הוא "מאמץ את ידיהם של אנשי ערוץ 7 במאבקם על קיומו של קול ישראל החופשית, הערוץ הלאומי המשקף את דעת רוב הציבור בארץ. במשך שנים מבטא הערוץ באומץ את הדעות שאינן זוכות להיות מושמעות בתקשורת "הממלכתית" בישראל, שגם אחרי 3 שנות מלחמת אוסלו ואחרי מאות רבות של קורבנות, ממשיכה להיות מגוייסת למען תהליך אוסלו וגרורותיו: גדר האפליה, 'הסכם ז'נבה', ודומיהם".

"החוג קורא לראש הממשלה ולממשלה כולה, ליזום לאלתר שינוי חקיקה שיאפשר לערוץ להמשיך לרוץ, למען חופש הביטוי והדמוקרטיה בישראל. החוג קורא למערכת אכיפת החוק להפנות את מרצה כלפי מי שמנהלים משא-ומתן בעת מלחמה עם האויב, ללא סמכות, ללא רשות, ללא אחריות וללא מורא החוק, במקום נגד נאמני העם והארץ".

ח"כ איתן כבל, שיזם את תחילת החקירה, אמר בתגובה להכרעת הדין: "אני, שהגשתי את התלונה למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה, לא רוצה להגיד 'שמח', כי איני שמח לאידו של אף אחד. אבל בית המשפט קבע, אחת ולתמיד, שערוץ 7 הוא פיראטי ומסכן חיי אדם, וצריך להפסיק את השידורים ומייד". כשנשאל לגבי העונש אותו הוא ממליץ לבית המשפט לתת, השיב: "אני לא עוסק בהמלצות לשופטים".

יו"ר סיעת מרצ בכנסת, ח"כ זהבה גלאון, קראה לשר התקשורת לסגור את ערוץ 7: "לא ייתכן שערוץ פיראטי, בלתי חוקי, ימשיך לפעול במדינת חוק מתוקנת ולכן הגיע הזמן לסגור את הערוץ".

ערוץ 7: שירים עבריים ונקיות הלשון

ערוץ 7 משדר כבר יותר מ-14 שנים מאוניית 'ארץ הצבי' העוגנת בלב ים, לטענת הערוץ - מחוץ למים הטריטוריאליים של מדינת ישראל. מפעיליה הם מתיישבים מיש"ע, שהרגישו במשך שנים שקולם אינו נשמע ואין ערוץ תקשורת אלקטרוני שנותן ביטוי לניקיון הלשון ולערכים ישראליים על-פי מסורת יהודית-ציונית.

בשנים האחרונות, הרחיב ערוץ 7 את שידוריו והחל לשדר גם באינטרנט ובשעות מסויימות גם בלווין, וכן החל להוציא עיתון מודפס - "בשבע".

ערוץ 7 היה כלי התקשורת הראשון שהניף את הדגל הבלעדי של הזמר העברי (הרבה לפני רשת ג'), והביא לידי ביטוי את האידיאולוגיה של ראשיו: הדבקות ברעיון ארץ ישראל השלמה, והתיישבות בכל חלקיה.

באופן פרדוקסלי, דווקא הערוץ שנתפס בישראל כלא-חוקי, מאחר והציב משדרים גם בתחומי המדינה, הקפיד ערוץ 7 לשלם תמלוגים כחוק ליוצרים, שאת שיריהם השמיע (בניגוד לגלי צה"ל למשל, שלפני כמה חודשים התברר כי אינה משלמת תמלוגים לאקו"ם; נ.ש.).

מאחר וערוץ 7 רצה לשדר בפריסה ארצית, וכיום מעניק משרד התקשורת רשיונות שידור אזוריים בלבד, וגם זאת רק על-ידי מכרזים שהוא מפרסם לפי קטגוריות מסויימות, המשיך הערוץ לפעול באופן בלתי-מוסדר.

בג"צ מבטל חוק של הכנסת
שניסה 'להכשיר' פעילות הערוץ

חברי כנסת מן הימין, ובראשם צבי הנדל, יזמו בשנת 99' תיקון לחוק הבזק (כיום: חוק התקשורת (בזק ושירותים); נ.ש.), שקבע כי לכל תחנת רדיו ששידרה למעלה מ-5 שנים בהיקף קליטה ארצי, יוענק היתר שידור חוקי. התיקון לחוק זכה לכינוי "חוק ערוץ 7", מאחר והיה בו כדי "להכשיר" בעיקר את פעילות הערוץ, כמו גם את פעילותן של עשרות תחנות פיראטיות של ש"ס, כדי שיוכלו כולן לשדר מתחומי היבשה של המדינה.

עתירה לבג"צ שהגישו חברי כנסת מן השמאל, טענו לבטלות החוק, באשר הוא מכשיר פעילות עבריינית, מפלה בין הערוץ ובין ערוצים אחרים, הנאלצים לעבור הליכי מכרז כדי שיוכלו לשדר, וכן טענו כי הוא מתחרה בערוצים שקיבלו רישיון על-פי דין.

בהרכב מורחב של 9 שופטים, קיבל בג"צ את העתירה, ובפעם החמישית מאז קום המדינה, ביטל חוק של הכנסת [ראו קישור]. בפסק הדין קבעו השופטים, כי התיקון שנחקק אינו יכול לעמוד על רגליו, וכי הוא יוצר אפליה חמורה לטובת מגזרים מסוימים. כמו כן נקבע, כי הוא נחקק משיקולים זרים וכדי להכשיר פעילות עבריינית לכאורה.

ת.פ. 4830/98 מדינת ישראל נ' יעקב כץ ואח'