האם 'בצלם' מתיר לדרוס חיילים?

ב-23 בספטמבר 2008 בוצע פיגוע דריסה בירושלים, בו נפצעו 17 חיילים (מהם שניים באורח קשה וארבעה בינוני) בעת שביקרו בירושלים במסגרת "סיור סליחות" בבתי כנסת ובכותל המערבי. היה זה פיגוע הדריסה השלישי בירושלים מאז חודש יולי השנה.

לאחר פיגוע הדריסה הראשון בירושלים פרסם ארגון בצלם (2 ביולי 2008) הודעה בה הוא "מגנה בחריפות" את הפיגוע בו "נהרגו שלושה אזרחים ישראלים ועשרות נפצעו".

לאחר פיגוע הדריסה השני בירושלים, בו נפצעו 24 אזרחים (אחד באורח קשה) פרסם ארגון בצלם (22 ביולי 2008) הודעה כללית המגנה "פגיעה באזרחים ישראלים על-ידי פלשתינים". ארגון בצלם ציין בהודעתו, כי על ארגוני הטרור הפלשתינים (ובלשון בצלם "הארגונים הפלשתינים" ללא המילה "טרור") חלה "חובה להבחין, בכל התקפה, בין פגיעה בלוחמים לבין פגיעה באזרחים", ובמשתמע - הריגת חיילים בפיגועים מותרת היא בעיני בצלם.

לאחר פיגוע הדריסה השלישי בירושלים בו נפצעו אך ורק חיילים, נמנע ארגון בצלם מלפרסם הודעת גינוי כלשהי לפיגוע. לאור הנאמר לעיל, משתמע כי ארגון בצלם סבור שמותר למחבלים פלשתינים לדרוס חיילים ישראלים כחלק מהמאבק ב"כיבוש" הן ב"שטחים הכבושים" והן בשטח הריבוני של מדינת ישראל.

ארגון בצלם מקפיד שלא לגנות פיגועי טרור בהם נהרגים או נפצעים חיילים. כך נהג ארגון בצלם כאשר שיגרו ארגוני הטרור הפלשתינים טילים לעבר בסיסים עורפיים של צה"ל וביצעו פיגועי התאבדות במעברי הגבול ברצועת עזה ובאיו"ש. בצלם אף לא גינה את השלכת החומצה ע"י אישה פלשתינית לעבר חייל צה"ל (שאיבד את עינו בעקבות התקרית) במחסום חווארה (22 בספטמבר 2008) בעת שעברה במסלול ההומניטארי.

בהודעה מ-11 בספטמבר 2007 ארגון בצלם קובע, כי רקטות הקסאם הינן נשק בלתי חוקי גם בתקיפת בסיסי צה"ל, אך לא משום עצם תקיפת יעדים אלה, אלא בשל היות רקטות הקסאם נשק בלתי מדויק העלול לפגוע באזרחים הנמצאים בסמוך למקומות השיגור של רקטות (ברצועת עזה) ומקומות הנפילה שלהם (בישראל). במשתמע - לארגוני הטרור הפלשתינים "זכות" להרוג חיילים ישראלים בבסיסיהם ללא אבחנה, גם אם הם משרתים בתפקידי מנהלה או שירותים (שלישות, רפואה, דת וכו') ואינם נוטלים חלק בלחימה.


ארגון בצלם ממלא פיו מים

על-מנת לברר פעם נוספת את עמדת ארגון בצלם בנושא זה פניתי למנכ"ל הארגון ולדוברת בשאילתה הבאה:


אל: ג'סיקה מונטל, מנכ"ל בצלם

שרית מיכאלי, דוברת בצלם

מדוע ארגון בצלם נמנע לגנות את פיגוע הדריסה השלישי כפי שנהג בשני פיגועי הדריסה הקודמים?

האם בצלם נמנע מלגנות את פיגוע הדריסה השלישי משום שיעד הפיגוע היה חיילים?

האם ארגון בצלם סבור שבמסגרת המאבק הפלשתיני נגד ישראל עומדת לזכות ארגוני הטרור הפלשתינים הזכות לרצוח חיילים וחיילות ישראלים ללא כל הבחנה ובין הם משתתפים בלחימה ובין אם לאו?

מדוע ארגון בצלם נמנע באופן עקבי גם לאחר פיגועים אחרים, דוגמת שיגור טילים מרצועת עזה לעבר בסיסים עורפיים של צה"ל, מלגנות את הפיגועים ולדרוש את הפסקתם?

האם ארגון בצלם סבור שהשלכת החומצה ע"י אישה פלשתינית לעבר חייל צה"ל (שאיבד את עינו) במחסום חווארה (22 בספטמבר 2008) הינו פעולה "מותרת" במסגרת המאבק הפלשתיני? האם ארגון בצלם סבור אפוא שצה"ל צריך לשחרר את המחבלת שפעלה, כפי שמשתמע ע"פ עמדות בצלם, ע"פ המשפט ההומניטארי הבינלאומי בכך שכיוונה את החומצה לחייל ולא לאזרח? מדוע ארגון בצלם לא גינה את הפיגוע?

האם ארגון בצלם סבור, כי חיילי וחיילות צה"ל הינם מטרות לגיטימיות (מעין ברווזים במטווח) בכל מקום בו הם נמצאים עבור ארגוני הטרור הפלשתינים?

ארגון בצלם בחר שלא להשיב על השאילתה וטעמיו עימו. זכות התגובה שמורה ותישמר לארגון בצלם.