חודשים ספורים אחרי שהכריז הרב
עובדיה יוסף כי החוט המשולש לא יינתק, מבינים בשס שבמפלגה תלת-ראשית אי-אפשר להתנהל, ומנהיגה הרוחני של שס נאלץ להכריע, ויטיל על חבר הכנסת
אריה דרעי את ראשות המפלגה.
לחבר הכנסת
אריאל אטיאס, שהיה זה שהוביל את חזרתו של דרעי לשס, לא הייתה התלבטות. אטיאס, שבתקופה האחרונה נראה פחות ופחות בישיבות הסיעה, לא שאף להיאבק על תפקיד יו"ר המפלגה, ויסתפק בתפקיד צנוע יותר - יו"ר הסיעה, וחבר הכנסת
אברהם מיכאלי יודח מהתפקיד כדי שאטיאס יוכל להיכנס.
אריה דרעי חזר לשס והדבר היה לצנינים בעיני יריבו המר
אלי ישי. כלפי חוץ שידרו השניים אידיליה של שלום, אך מתחת לפני השטח לשניהם היו מחנות, והשניים חתרו איש תחת רעהו. אפילו המסרים בתקופת הבחירות היו סותרים. ישי בא על סיפוקו כאשר נודע ששס לא המריאה במספר המנדטים כפי שהובטח שיקרה כאשר דרעי יחזור, תוך היזכרות בימים בהם הצליח להרים את שס ל-17 מנדטים.
דרעי לא הסכים להסתפק ולהיות מושפל כמספר 2 במפלגה השסועה. כל אותה עת חתר להגיע לפסגה ומשך בחוטים כדי להגיע ללבו של הרב עובדיה יוסף. מסילות אל לבו עשה דרעי בעיקר דרך מוריה של המפלגה, ולחש באוזניה של מועצת החכמים על-מנת שתישא אותו על כפיים לצמרת. הערב דנה המועצה בעניין, דיון שתוצאותיו ידועות מראש. בזה אחר זה נכנסו ויוצאו דרעי וישי, ששוטחים טענותיהם בפני הנוכחים.
הרב - שערב כניסתו של דרעי לכלא בשנת 1999 הבטיח לו: "לא נשכח אותך, ואנוכי לא אשכחך" - היה קרוע בין שני ה"בנים" האהובים - ישי ודרעי. או-אז עלתה הצעת הפשרה למנות שלושה יושבי ראש. כל רגל הלכה לכיוון אחר, והקשר המלאכותי הסתבך בתוך עצמו. בהנהגת שס הבינו שתקנתו היא שבירתו, והחליטו לפרום את הקשר - בניתוח חותך וכואב.
למרות שהוא זה שרקם את הכל, דרעי עושה עצמו כמופתע מהמהלך ומדגיש שאין מנצחים ומנוצחים. זה לא ממתיק את כוס התרעלה שרקח לאלי ישי, שספג עלבון צורב. עדיין לא ברור באיזה תפקיד ישמש. בשס מנסים לארגן עבורו סולם ולהתאים לו חליפה שתהיה תפורה למידותיו. לחלל האוויר הופרחו רעיונות שונים, ולבסוף הוצע למנותו ליושב-ראש רשתות החינוך של שס - מעיין החינוך התורני ואל המעיין. ישי התקשה להשלים עם הגזירה, ביקש וקיבל עשרה ימים כדי להחליט על המשך דרכו במפלגה והאם הוא מקבל על עצמו את התפקיד.