שבע שנים לאחר מלחמת לבנון השנייה, נותרו בעינם ליקויים בנושא הפעלתו של משרד החוץ במצבי חרום, למרות המלצות
ועדת וינוגרד וההחלטות שהתקבלו בעקבותיה. כך אומר (יום ד', 17.7.13)
מבקר המדינה,
יוסף שפירא.
על-פי תפיסת ההפעלה של משרד החוץ, הוא נושא בתפקידים שונים במערך הממשלתי במצבי חרום: ייצוג עמדת ישראל והצגת מידע מדיני והסברתי בחו"ל; מעקב אחר עמדותיהן של מדינות אחרות ושל ארגונים בינלאומיים וגיבוש המלצות מדיניות למקבלי ההחלטות בישראל. אחד מיעדיו של המשרד הוא "שיפור היערכות המשרד והנציגויות למשברים מדיניים-ביטחוניים ולמצבי מלחמה".
כדי לממש יעד זה עושה המשרד בשנים האחרונות מאמץ מיוחד בתחום ההיערכות הארגונית והמקצועית לתפקוד במצבי חירום. ואולם, גם במישור התפעולי וגם במישור המקצועי מצא מבקר המדינה ליקויים בתחום זה.
משרד החוץ טרם השלים את הפעולות הנדרשות להתאמת תשתית החשמל של מבנה המטה לפעילות בעת חרום. דליקה שאירעה בקומת המחסנים שבמבנה המטה ביולי 2011, חשפה כמה וכמה ליקויים בטיחותיים שהיה בהם כדי לסכן חיי אדם. רוב העובדים שאמורים למלא תפקידים מיוחדים במצבי חרום עדיין לא הוכשרו לביצוע תפקידים אלה.
כבר בפברואר 1979 הוכרז משרד החוץ "מפעל חיוני" לצורך החלת הוראות חוק שירות עבודה בשעת חרום, כך שעובדיו החיוניים חייבים להתייצב במקום עבודתם אם נקראו לכך בצו. אולם המשרד לא נערך כראוי להבטחת תפקודם של עובדים אלה במצבי חרום, ונמצא שאגף משאבי אנוש והדרכה אינו מנהל רשימות של עובדים חיוניים לצורך הכנת צווי ריתוק משקיים.
עד יוני 2012 גיבשו רק כמחצית מנציגויות ישראל בחו"ל נוהלי פעילות במצבי חרום, ורוב הנהלים שגיבשו אינם עולים בקנה אחד עם נוהל האב בנושא ההיערכות לשעת חרום, או שאינם מתאימים לצורכי העבודה של הנציגויות בעתות חרום.
משרד החוץ אמור להכין תוכנית כוללת להתמודדות עם כל אחד מ"איומי הייחוס" הלאומיים; להגדיר את רמות השירות של המוצרים והשירותים שעליו לתת לממשלה ולאזרחים במצבי החרום השונים; להכין תוכניות עבודה אופרטיביות לאספקת אותם מוצרים ושירותים; ולקיים תרגילים למנגנוניו לצורך שמירה על כשירותם ומוכנותם. ואולם, המשרד לא הכין תוכניות אלו.
נוהל עבודת הממשלה בעת חרום, שגובש בעקבות המלצות ועדת וינוגרד, אינו עוסק בתפקידי משרד החוץ בתהליך קבלת ההחלטות הביטחוני-מדיני במצבים אלו. כמו-כן, לא סוכמה מתכונת הצבת נציגי המשרד במטה הכללי בזמן חרום, כפי שנקבע בעקבות מלחמת לבנון השנייה.
לנוכח ממצאי הביקורת, על המשרד להשלים בהקדם את ניסוח נוהלי המשנה הפרטניים של נוהל האב ולהכלילם בתקנון שירות החוץ. בד-בבד עליו להכין תוכנית להטמעה של כל מערכת הנהלים בקרב עובדי המשרד ולתרגל אותם במילוי התפקידים במצבי החרום השונים. על המשרד להכין רשימה של מוצרים ושירותים שהם חיוניים לתפקודו במצבי חרום ולוודא שיסופקו למבנה המטה בעתות חרום.
עוד אומר המבקר, כי בשל הצורך להטמיע את השיקול המדיני בתהליך קבלת ההחלטות במצבי חרום ביטחוניים, חיוני כי אגף התכנון של צה"ל והחטיבה לתכנון מדיני במשרד החוץ ישלימו בהקדם האפשרי את גיבושה של מתכונת פעולה משותפת, שתאפשר למשרד לתרום תרומה ממשית לפעילות התכנון האסטרטגי הצבאי במצבי חרום. יש לשתף את משרד החוץ בתהליכי קבלת ההחלטות במשברים ביטחוניים-מדיניים.