בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
במאמר במעריב טוען קובי ניב כי חיי עובדים פלשתינים שווים בעיני המשרד להגנת הסביבה פחות מסנונית או כלנית ● בדיקת מעלה שטיעוניו טיעוני שווא ● הנזק לשמה הטוב של ישראל כבר נעשה
|
מזיק לשמה הטוב של ישראל. קובי ניב
|
|
|
|
|
|
קובי ניב, פובליציסט במעריב, תוקף בחריפות רבה במאמר בהתפרסם בעיתון (01.12.08) את המשרד להגנת הסביבה על התעלמותו לחלוטין ממותם של שני פועלים פלשתינים בשריפה במפעל לטיפול בפסולת. ניב מציין, כי שני הפועלים הפלשתינים שנספו בשריפה דרו שם בתנאים מחפירים, שכללו שכר נמוך מאוד ללא תנאים סוציאליים, תנאי עבודה מסוכנים ללא אמצעי הגנה בסיסיים ועוד. להלן ציטוטים נבחרים מהאשמותיו של ניב נגד המשרד להגנת הסביבה: "בשבוע שעבר פרסמה ועדת הבדיקה שהקים המשרד להגנת הסביבה את דוח הביניים שלה על השריפה במפעל. הדוח מטיל על הנהלת החברה והמפעל כל אשמה אפשרית לפריצת הדלקה ולתוצאותיה, שכן "מתבררת תמונה של מפעל אשר עבר באופן מהותי ובוטה על דרישות הרשויות וגרם באופן זה לאירוע החומרים המסוכנים"." "אלא מה? בכל פרק המסקנות של הוועדה מטעם המשרד להגנת הסביבה לא נאמרה אפילו מילה אחת על תנאי ההעסקה וההלנה של העובדים, או על עצם מותם. אף לא מילה אחת של הבעת צער או של השתתפות בצער... לו היו נכחדות בשריפה סנוניות או כלניות, ולא בני אדם פלשתינים, אני מניח שהוועדה הייתה מקדישה לכך כמה וכמה מילים נרגשות". האומנם הביקורת של ניב מוצדקת? המשרד להגנת הסביבה פרסם את הדוח בשני פורמטים: המסמך המלא (PDF) ומצגת (PPT). בשתי הגרסאות מובא תיאור כרונולוגי של ההתרחשות שהובילה לאסון וקיימת התייחסות למותם של הפועלים הפלשתינים כמובא להלן: "על-פי דיווח מד"א, במהלך האירוע פונו לבתי חולים 12 נפגעים, מהם 5 כבאים. בסיומו של האירוע התברר כי שניים מהנפגעים נפטרו. שני הנפטרים היו, על-פי הדיווח, שוהים בלתי חוקיים". המשרד להגנת הסביבה ציטט אפוא את דיווח מד"א לגבי כלל הנפגעים, עובדים ואנשי צוות ההצלה כאחד. הדוח עוסק אך ורק בתחומים הנמצאים בסמכות המשרד להגנת הסביבה, ואינו עוסק בניתוח תפקוד מד"א, הטיפול שניתן לנפגעים (תחום שבסמכות משרד הבריאות) או לתנאי העבודה במפעל (תחום שבסמכות משרד העבודה). מטבע הדברים פרק הסיכום וההמלצות עוסק אך ורק בתחומי האחריות הישירה של המשרד להגנת הסביבה, וכך גם נמסר לקובי ניב שפנה בשאילתה למשרד, כפי שהוא עצמו מודה במאמר, כדלהלן: "בתגובה לשאלתי על התעלמות הוועדה ממותם של בני אדם בשריפה, אמר דובר המשרד להגנת הסביבה כי הוועדה מונתה לדון בהיבטים הסביבתיים, ולא הבטיחותיים של האירוע". משל למה הדבר דומה? לדוח של בוחני רכב במשטרת ישראל על תאונת דרכים קטלנית, בה היה מעורב רכב מסחרי בו הוסעו עובדים פלשתינים בלתי חוקיים ע"י המעסיק הישראלי. נאמן לשיטתו סביר שקובי ניב היה טוען, כי בוחני הרכב היו צריכים להתייחס במסקנות הדוח שלהם לקשיים הכלכליים של הפועלים הפלשתינים, ליחסו של המעסיק הישראלי כלפיהם ולשכר הנמוך שהם מקבלים. בוחני התנועה בדומה, הינם גורם מקצועי האמור להתייחס באופן מקצועי ונאמן אך ורק להיבטים הקשורים לתחום עיסוקם ולא לחרוג מהם, הווה אומר – ניתוח הסיבות לתאונה. על בסיס עקרון זה פעלה הוועדה שהקים המשרד להגנת הסביבה אשר התמקדה בניתוח הסיבות לשריפה. אם כך פני הדברים, תמוה עד מאוד מדוע בחר קובי ניב להוציא דיבת המשרד להגנת הסביבה רעה וליצור רושם שגוי כאילו משרד ממשלתי בישראל נוקט במתכוון גישה הממעיטה בערך חייהם של פלשתינים, עד כדי כך שחייהם שווים פחות מסנונית או מכלנית. במקום מאמר ענייני והגיוני בחר קובי ניב בדרך של דמגוגיה זולה. ועל כך אמרו חז"ל: חכמים היזהרו בדבריכם.
|
תאריך:
|
01/12/2008
|
|
|
עודכן:
|
02/12/2008
|
|
יהונתן דחוח-הלוי
|
|
ב-26 לנובמבר התפרסמה ידיעה באתר NRG: "הנשיאה ביניש ציינה כי בג"צ כבר הכריע בשאלת סמכויות ממשלת מעבר לפני כשמונה שנים, וכי גם הסוגיה שמעלה עתה ח"כ לבנת נכנסת לתחום הפסיקה מאז, הידועה בשם 'הלכת וייס' (על שם מגיש העתירה דאז, פרופ' הלל וייס – ש.מ.). על-פי הפסיקה, בית המשפט לא קובע מה חיוני ומה לא חיוני במערכת היחסים הבינלאומיים שמנהלת ממשלת מעבר. בהרכב של שבעה שופטים קבע אז בג"צ, בעת שדן בעתירה של פרופ' וייס נגד המשך המשא-ומתן הישראלי-פלשתיני על-ידי ראש הממשלה המתפטר אהוד ברק, כי לא קיימות בחוק הגבלות פורמליות על סמכויות ממשלת מעבר, או שסמכויות אלה מצטמצמות לפעולות שוטפות בלבד."
|
|
|
איך אפשר לנהל ולהנהיג מדינה בתנאים אלה ועם אנשים כאלה? ממשלת מעבר, עם ראש ממשלה שהתפטר, כאשר ממלאת-מקום מתוך מפלגתו דורשת ממנו לצאת לחופשת נבצרות, בתמיכת הסיעה בכנסת. ראש ממשלת המעבר, אהוד אולמרט, מסרב להצעה הנדיבה ואומר למפלגתו ולציבור בישראל "רבותי - תקפצו לי". מבחינה משפטית יבשה, ראש ממשלת מעבר לא ניתן להדיח, לפטר, לסלק, אלא אם יעשה זאת מיוזמתו. ולמרות זאת קיימות עדיין אפשרויות לא מנוצלות להכריח ראש ממשלה סרבן נבצרות וסרבן מנדט ציבורי מוסרי - להמשיך בכהונתו.
|
|
|
דומה כי עוד לא נדַּמוּ הֵדֵי האמירה הבלתי פופוליסטית ששיחרר הרב עובדיה, המשווה את המורים לחמורים, אשר עוררה גל תגובות נזעמות בציבור. משום מה הדביקו לחמור תדמית של טיפש, אולי בגלל מראהו הלא חביב, אוזניו הארוכות או נעירתו הרועמת. אולם עם כל הכבוד לתדמית, דמות החמור במקורותינו, בניגוד לפולקלור היהודי, לרוב שונה לחלוטין.
|
|
|
אהוד אולמרט מכהן עדיין בתפקיד ראש ממשלה. הוא אומנם נאלץ להתפטר בגלל מעשיו ופשעיו, אך עד כינון ממשלה חדשה אנוסים אנו, אזרחי ישראל, לסבול את האיש בממשלת מעבר. זו גזירה שיש לקבלה. אין מנוס מכך, כל עוד החוק אינו מחייבו להתפטר. וזה אומר: לאפשר לו ואף לתבוע ממנו למלא את חובתו כלפי הציבור, כולל ניהול המשבר הכלכלי. בד-בבד עם זאת - יש לעמוד על כך שהיועץ המשפטי לממשלה והמשטרה ימשיכו במסלול של מיצוי הדין הפלילי עם אולמרט, ויסיימו בהקדם את החקירות שנפתחו נגדו. אם לא יאפשר זאת, ואם יוסיף לסכל חקירתו כל אימת שיידרש, אזי תקום מחדש טענת הנבצרות ואפשרות סילוקו המיידי מכהונתו כראש ממשלה.
|
|
|
נדמה שנושא תהליך קבלת ההחלטות במשרד החינוך (ואולי גם בממשלה), מחייב התערבות של מבקר המדינה. מדובר בהחלטות הקובעות את פני מערכת החינוך במדינה, בכלל זה הנהגת הרפורמה 'אופק חדש'.
|
|
|
|