"אני נחוש להמשיך ולהוביל את פעולות הממשלה לטיפול בתופעת ההסתננות. בזמן שמדינות רבות בעולם מתמודדות עם התופעה, אנחנו בלמנו אותה". כך אומר (יום ב', 16.9.13) ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, בתגובה לביטול האפשרות לכלוא מסתננים למשך שלוש שנים.
שר הפנים,
גדעון סער, אמר: "על פניו, פסק הדין פוגע ביכולתה של ישראל להתמודד עם הסתננות בלתי חוקית לשטחה". גדעון סער, לדבריו, הממשלה תלמד את פסק הדין ותבחן את הדרכים להגן על האינטרסים הלאומיים של ישראל, "לרבות הסדר חקיקתי חלופי חדש".
שר השיכון,
אורי אריאל, אמר בתגובה: ״אני מצר על פסיקת בג"ץ, שאינו מאפשר למדינת ישראל להילחם כראוי בתופעת ההסתננות הבלתי-חוקית של מאות אלפי מהגרי עבודה. מדינת ישראל נלחמת על זהותה היהודית ועל שמירת הרוב הדמוגרפי שלה, ופסיקת בג"ץ היום כובלת את ידי המדינה ופוגעת במאמצי הממשלה למגר את התופעה. אנו נמשיך למצוא דרכים יצירתיות להוציא את מסתננים מישראל ולשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית״.
ראש האופוזיציה, ח"כ
שלי יחימוביץ', אמרה שבית המשפט עליון הציב "רף מוסרי לאומי ברור ומדויק". לדבריה, "על המדינה לטפל בצורה אחראית, מעמיקה ואנושית בבעיית המעמד החוקי של מהגרי העבודה והפליטים". חבר מפלגתה, ח"כ
נחמן שי, אמר שההחלטה מחייבת לכבד זכויות אדם בישראל, וכי יש לשמור על זכויותיהם של המסתננים כל עוד הם בישראל - לצד מאבק בהסתננות ומניעתה.
יו"ר ועדת הפנים, ח"כ מירי רגב (הליכוד ביתנו), טוענת שהחלטת בג"ץ מנותקת מן החיים בישראל. היא קראה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, למצוא במהירות מדינה שתסכים לקלוט את המסתננים, כך שניתן יהיה להוציאם מישראל. יו"ר סיעת הבית היהודי, ח"כ
איילת שקד, אמרה שיש לרסן את בית המשפט ולחזק את מעמדה של הכנסת, לרבות באמצעות שינויים בחוקי היסוד. לטענתה, בג"ץ פרץ את חומת ההגנה שהקימה הכנסת בפני הנחשולים של מהגרי העבודה.
שרת המשפטים,
ציפי לבני: "בבעיית המסתננים הבלתי חוקיים צריך לטפל בכלים חוקתיים, ועל בג"ץ צריך להגן מפני ניסיונות בלתי ראויים להחלישו. מותר לחלוק ולמתוח ביקורת עניינית על החלטות בג"ץ, אבל לא להשתלח ולהתלהם בו באופן שפוגע במעמדו המיוחד והחיוני במשטר דמוקרטי. ישראל היא מדינת חוק ודמוקרטיה, ולכן עלינו ללמוד את פסיקת בית המשפט ולמצוא פתרונות לבעיית המסתננים - אך באופן שיעמדו במבחני החוקתיות. אתנגד לכל ניסיון לנצל את הפסיקה, שהתקבלה פה אחד ובהרכב של תשעה שופטים, כדי להחליש את בית המשפט העליון".
התנועה למשילות ולדמוקרטיה אומרת בתגובה: "ההכרעה הערכית בדבר ערכיה של מדינת ישראל, התכלית הראויה, והמידתיות, צריכה להיות בידי נבחרי הציבור. צר לנו שבית המשפט בחר להציב את עצמו כנגד הכרעת הציבור. אנו מקווים שהכנסת תדע להתמודד עם הפסיקה ותספק לאזרחי ותושבי מדינת ישראל את הביטחון ואת השמירה הראויה על גבולותיה של המדינה".
ולתגובות נוספות:
- ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ): ״פסיקת בג"ץ מחייבת את ממשלת ישראל ואת עיריית ת״א להוציא את הראש מהחול ולהתמודד עם המציאות הקשה בשטח. מה שברור עכשיו שאף אחד - לא חולדאי ולא נתניהו - לא יוכלו להגיד יותר 'זאת לא הבעיה שלי'. זו הבעיה הכי קשה כעת בת״א והיא חייבת לעמוד בראש סדר היום של מקבלי ההחלטות".
- ח"כ ציפי חוטובלי (הליכוד ביתנו): "זו פעם נוספת שבג"ץ מתערב ומבטל חוקים שנועדו לשמור על בטחונה של מדינת ישראל ועל צביונה, וזו בשל פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו. פסיקת בג"ץ אינה מבשרת ביטחון ושקט לתושבי דרום תל אביב. יש לבצע שינויים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כדי למנוע התערבות נוספת שפוגעת בביטחונם של אזרחי ישראל ובהתאם להסדיר בחקיקה את נושא ההגירה".
- מועטסם עלי, מבקש מקלט מחבל דארפור שבסודן ברך על ביטול החוק אבל ציין: "החוק הזה לא קשור למצבם של פליטים בישראל. הבעיה היא שאין בישראל מדיניות לטיפול בפליטים. אנחנו חיים כאן ללא זכויות בסיסיות, לא בודקים את הסיפור האישי שלנו כדי לברר אם אנחנו זכאים למקלט. יש לי כמה חברים שכלואים בגלל החוק. זו הרגשה טובה בשבילם, שהם יוצאים מהכלא, אבל הם עדיין לא יודעים מה יקרה להם אחרי שיצאו. גם אני משוחרר אבל אסור לי לעבוד וקוראים לי מסתנן, מהגר עבודה ופושע.
אני מבקש מקלט. אני לא רוצה להיות פליט, אבל אין לי ברירה. בדארפור עדיין מתנהלת מלחמה וברחתי כי היה מסוכן לי שם".
- דאוויט דמוז, מבקש מקלט מאריתראה: "אני שמח על ביטול החוק כי זה לא הגיוני לשים אנשים בכלא למעלה משנה ללא תאריך שחרור. האנשים האלה עברו דברים קשים במדינות שלהם וגם בדרך. אבל, הם ישוחררו ויזרקו אותם בתחנה המרכזית, ואנחנו לא יודעים מה יקרה להם אחרי שיזרקו אותם שם. ברחנו מדיקטטורה כדי להיות חופשיים ובטוחים. לא יכול להיות שהאפשרויות היחידות שיש לפליטים הן להיות ברחוב או בכלא".
