"אנחנו חושבים שלמשרד
מבקר המדינה יש תפקיד חשוב ביותר, ורוצים להפיץ את המידע לכמה שיותר אנשים ושיתייחסו אליהם. צריך להתאים את עצמנו לשיח מהיר, עדכני ומדבר אל קהלים רחבים". כך אומר (יום ג', 1.10.13) מנכ"ל משרד המדינה, אלי מרזל, בכנס על ביקורת המדינה והמדיה החדשה שהתקיים באוניברסיטת בר-אילן.
לדברי מרזל, "יש אינפלציה של מידע וזמינות מדהימה. סומכים על מקורות מידע שלא ידוע מה המהימנות שלהם, גוגל, ויקיפדיה וכדומה. ניתן לחשוב שזה מאיים על משרד מבקר המדינה, אבל זה הפוך. החלטנו להיכנס לזה לפי הנחייתו של המבקר,
יוסף שפירא. יש דף פייסבוק בהוראת המבקר. דוחות יעלו ביו-טיוב ויהיה לינק לדוח המלא באתר המבקר. לא נביא פרזנטור כדי לשמור על המכובדות, והתוכן לא יהיה בידורי".
עוד אמר מרזל, כי המשרד מתחיל לחשוב על שימוש בחוכמת ההמונים - "לשאול את הציבור שיביע את דעתו. לדוגמה: נושא הזיהומים הנרכשים, שלאחר פרסום הדוח התברר שהרבה אנשים הרגישו קשורים לנושא או הכירו מישהו שסבל מזה. לנציב תלונות הציבור אפשר להגיש תלונות בפייסבוק, וכך למשל עשתה אישה שהתלוננה שבעלה מאיים עליה והמשטרה לא עושה כלום, אז הם פנו למשטרה ובדקו למה לא מקשיבים לה. אנחנו מתכוונים לקראת ביקורת לאסוף מידע גלוי מהרשתות החברתיות".
לדברי יון פדר, העורך הראשי של ידיעות אינטרנט, "ביקורת המדינה תלויה בתקשורת. כמעט אין לה קיום בלי התקשורת. אינטרנט הוא מכרה זהב, אם ביקורת המדינה תדע איך לעשות בו שימוש. אתרי החדשות הממוסדים נותנים את הביטוי הטוב ביותר והנרחב ביותר לדוח מבקר המדינה".
לדעת פדר, יש חשיבות רבה לאיום שהתקשורת תבדוק האם הגורמים המבוקרים תיקנו את ממצאי הביקורת, ולכן טוב שדוחות המבקר כוללים את שמות המבוקרים. "כל גולש בפייסבוק הוא מבקר מדינה קטן", הוסיף פדר. הוא טען, כי התשובות מהפייסבוק של המבקר הן אוטומטיות, אך מרזל הסביר שהדבר נעשה כדי לשמור על צנעת הפרט.