הגורמים והטיפול בהיפרדות רשתית

הרשתית היא רקמת עצב המרפדת את קיר גלגל העין והיא מחוברת ישירות אל המוח דרך עצב הראיה. כמו הפילם במצלמה, הרשתית אחראית להפוך את התמונה המגיעה כאנרגיה של אור לאנרגיה חשמלית (בתאי העצב) ולהעבירה אל המוח. מרכז הרשתית נקרא המקולה, וזהו האזור האחראי על ראיית פרטים קטנים ומדוייקים. הרשתית ההיקפית מאפשרת לראות שדה ראיה היקפי.

חלל העין מלא בג'ל הקרוי זגוגית. היפרדות זגוגית הינה תהליך שכיח מאוד וכמעט לא מלווה במחלה. תופעה זו שכיחה מעל גיל 50 ועשויה להופיע גם בגיל צעיר יותר. הופעת הסימנים היא פתאומית. הג'ל נדחף קדימה ויוצר משיכה על הרשתית. במצב זה רואים החולים מעין ברקים או הבזקי אור שמקורם הוא בפענוח מוטעה של כוחות המשיכה של הרשתית. בנוסף, רואים החולים גם עכירויות נעות בתוך גלגל העין - הסיבה לכך היא שבעת שהג'ל צף לפני הרשתית, ניתן לראות את צילם של האזורים היותר סמיכים שלו על הרשתית.

בכל מקרה, הסימנים החדשים מדאיגים את המטופל, אולם, כאמור, ברוב המקרים לא נדרש טיפול וברוב המקרים מעבר לאי הנוחות אין ממצאים חריגים המצריכים טיפול ניתוחי וכדומה. רוב האנשים מתרגלים לגופים החדשים בשדה הראיה שלהם תוך מספר חודשים הודות לשילוב של שתי תופעות: האחת היא שקיעה הדרגתית ואיטית של החלקיקים, בהשפעת כוח הכובד, ויציאתם ממרכז ציר הראיה, והשנייה היא יכולתו המופלאה של המוח שלנו להתרגל לשינויים ולהתעלם רוב הזמן מההפרעה.

חשוב לבדוק את החולה, שכן לעיתים מלווה התופעה בחור ברשתית או היפרדות רשתית. במיעוט מהמקרים שתוארו לעיל', יכול להיווצר קרע (חור) ברשתית. גם מקרה זה יכול להסתיים ללא כל אסון. לעיתים אנו רואים בבדיקה ממצאים אקראיים של קרעים ישנים ברשתית אשר עברו תהליך הצטלקות ולא נגרם כל נזק ממשי.
אולם, המקרה הקשה יותר הוא זה, אשר בו הקרע אינו מצטלק, נוזל מתחיל לחדור דרכו אל מתחת לרשתית ובכך לגרום להפרדתה מהשכבות אשר מתחת.

ניתן לדמיין זאת כמו מעין בועה או שלפוחית המתמלאת נוזל... חשוב לזכור כי הרשתית מכילה תאים רגישים וחשובים לראייה (קולטני האור) אשר, כשמם כן הם, קולטים את האור וממירים אותו לגירוי עצבי המועבר למוח. קולטנים אלה ניזונים מהשכבות אשר מתחתם ובזמן בו הם מנותקים זה מזה, יתחילו התאים לסבול ובסוף להתנוון. הנזק לתאים הללו הוא בלתי הפיך, שכן הם אינם מתחדשים.

היפרדות הרשתית כתוצאה מתהליכי ההזדקנות הטבעיים יכולה להופיע בכל גיל, אולם שכיחותה המרבית היא בקרב גילאי ה-50 וה-60. כמו-כן, תופעה זו מופיעה בשכיחות גדולה ובגיל מוקדם יותר בקרב אנשים שהם קצרי ראייה וכן באנשים שעברו ניתוחי עיניים מסוגים שונים (להוציא את ניתוח הלייזר להסרת משקפיים) וכן לאחר טראומה לעין או לראש.

לא ניתן למנוע את היפרדות הרשתית, אולם ניתן לאתר אותה כאשר החולה רואה פלשים ועכירויות נעות חדשות. לעיתים מאתרים את המצב כאשר הקרע ברשתית כבר הופיע (יש מצבים בהם מיקום הקרע הוא בהיקף הרשתית ולכן אינו מפריע לראייה). במקרים אחרים יתכן שהמצב החמיר והרשתית זזה ממקומה. במקרה זה ירגיש החולה הפרעה בראיה המתבטאת או בירידה בראייה או בהפרעה בשדה הראייה.