הרשות הפלשתינית הודיעה לבית המשפט המחוזי בירושלים, כי לנוכח כשלון המגעים שהתנהלו בינה לבין משרד האוצר בסוגיית זכאותה לקבלת הפרשי הצמדה וריבית על כספי המיסים אותם גובה בעבורה מדינת ישראל, היא מגישה עתה בשנית את התביעה שהגישה בחודש מאי 2009 נגד משרד האוצר ואשר נמחקה מחוסר מעש לאחר שהצדדים ניהלו בעניינה מגעים מחוץ לכותלי בית המשפט.
בתביעה מצוין, כי מכוח הסכמי אוסלו וההסדרים בין מדינת ישראל לרשות הפלשתינית גובה מדינת ישראל כספי מיסים עבור הרשות הפלשתינית. המדינה העבירה לידי הרשות מדי חודש בחודשו כדבר שבשגרה סכומים של עשרות ומאות מיליוני שקלים בחודש.
אולם, לטענת הרשות הפלשתינית, מפעם לפעם חלו עיכובים משמעותיים בהעברת הכספים החודשית השוטפת לידיה וזאת משני טעמים עיקריים: הקפאת כספים כתוצאה מהחלטה מדינית, ועיקול הכספים בעקבות צו של בית המשפט בעקבות תביעות נגד הרשות.
לטענת הרשות, באמצעות עו"ד יוסף ארנון, עם תום תקופת ההקפאה או העיקול הועברו הכספים לרשותה רק בשוויים הנומינאלי ללא הפרשי הצמדה וריבית. לדברי הרשות, היא זכאית לכך שכספיה ששוחררו לידיה בעבר וישוחררו לידיה בעתיד יוחזרו בערכם הריאלי ויישאו הפרשי הצמדה וריבית ו/או ריבית ריאלית בשל העיכוב ולכל תקופת העיכוב.
לטענת הרשות, תשלום חלק מסכומי ההצמדה בחודש מרס 2008 בסך 76.5 מיליון שקלים על חשבון הפרשי ההצמדה והריבית המגיעים לה, מהווה הודאה של המדינה בזכאותה העקרונית של הרשות להפרשי הצמדה וריבית, ולחלופין לריבית ריאלית על כספיה.
הרשות מבקשת מבית המשפט להצהיר על זכאותה לקבל מהמדינה הפרשי הצמדה וריבית על כספי המיסים שהוחזקו בידיה ואשר הוקפאו או עוקלו. זאת בנוגע לתקופות בהן הוחזקו הכספים על-ידי המדינה בעבר וכך גם בנוגע לכספים שיוחזקו בידה בעתיד.
בתביעה מצוין כי תביעה בעילה זו כבר הוגשה בעבר ובעקבותיה ניהלו הצדדים מגעים מחוץ לכותלי בית המשפט. לאור התארכות המגעים נמחקה התביעה מחוסר מעש בנובמבר 2009, אך בין הצדדים הוסכם כי אם וככל שתוגש התביעה מחדש, הרי שלצרכי טענת התיישנות ייחשב מועד התביעה החדשה, זו הנוכחית, כמועד הגשת התביעה המקורית ביום 13.5.2009.
עם זאת, הבהירה הפרקליטות לרשות, כי ככל שיש למדינה טענת התיישנות כלפי התביעה המקורית, היא אינה מוותרת עליה גם כלפי התביעה החדשה, וכי כל טענות המדינה כלפי התביעה המקורית תישמרנה לה גם כלפי התביעה החדשה.
