עיריית רמלה הגישה לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה בסך 8.5 מיליון שקלים כנגד עיריית לוד בטענה כי עליה להשיב לה את הכספים שנאלצה לשלם בגין חלקה בפרויקט משותף במסגרתו הוקמה תחנת שאיבה חדשה לביוב, שופצה תחנת שאיבה ישנה והוקם מבנה חשמל שנועד לשרת את שתי תחנות השאיבה.

בתביעה נאמר כי מדובר בפרויקט אשר הושלם זה מכבר ומשרת את הערים רמלה ולוד כאשר רובו משרת את עיריית לוד ששפכיה מהווים כ-65% מהשפכים המוזרמים אליו, ומיעוטו את העיר רמלה ששפכיה מהווים כ-35% מהשפכים המוזרמים אליו.

בתביעה מצוין כי ברקע ביצוע הפרויקט עמדה דרישת המשרד להגנת הסביבה מכלל הרשויות המקומיות ובכללן מעיריות רמלה ולוד, לפעול להבטיח שהשפכים ברשותן יטופלו כראוי ולא יגרמו לזיהום מקורות המים או הסביבה.

לדברי עיריית רמלה, משכך ולאור חשיבותו הרבה של הפרויקט, היא נטלה על עצמה בהסכמתה של עיריית לוד את האחריות להוביל ולנהל את ההקמה והאחזקה של מערכות ההולכה, הטיפול והסילוק של השפכים מרמלה, לוד ומהרשויות המקומיות הסמוכות, למען עתיד ירוק יותר ושיפור איכות החיים של תושביה ותושבי האזור כולו.

לטענת עיריית רמלה באמצעות עוה"ד אורית מלכא ואריק קופמן על-אף שהפרויקט נועד לשרת אותה ואת עיריית לוד ולמרות שעיריית לוד הייתה שותפה מלאה בו ונהנית מפירותיו אף יותר ממנה, היא זו שנשאה לבדה ברוב רובה של עלות הפרויקט. בתביעה נאמר כי עלותו הסופית של הפרויקט עמדה על סך 19.5 מיליון שקלים וכי עיריית רמלה שילמה מכיסה סך של 14.5 מיליון שקלים, ולעומתה עיריית לוד שילמה סך זעום של 5 מיליון שקלים בלבד, וסירבה להוסיף ולשלם את יתרת חלקה.

לדברי עיריית רמלה היא פנתה מספר פעמים אל עיריית לוד בדרישה כי תישא בחלקה בעלות הפרויקט, אך זו עמדה בסירובה ולא הסכימה לשלם, ומכאן תביעה זו.