ועדת האיתור לבחירת יושב-ראש קבוע למועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין מסרבת לחתום על המלצותיה למרות שסיימה את עבודתה. ל-News1 נודע כי חברי הוועדה סבורים שהוטעו להמליץ על מי שהמליצו וכי מדובר במחטף המדיף ריח פוליטי. בלא חתימתם של החברים, המסרבים להיות חותמת-גומי, לא ניתן להמליץ לשר התקשורת גלעד ארדן על היושב-ראש.

כעת מתברר כי יושב-ראש המועצה אבי ברגר, המשמש כמנכ"ל משרד התקשורת, הודיע לשתי המומלצות לתפקיד שעלו בדיונים - עו"ד אסתי אפלבאום-פולני וד"ר יפעת בן חי-שגב - על כוונת הוועדה להמליץ עליהן, וזאת לכאורה בניגוד לכללי מינהל תקין, שכן הוועדה טרם חתמה כאמור על מסקנותיה. במשרד התקשורת סירבו להגיב והפנו את השאלה לנציבות שירות המדינה שסירבה אף היא להתייחס. באשר לסיבת אי-החתימה, מסר דובר הנציבות כי "ועדת האיתור טרם סיימה עבודתה וטרם נחתם הפרוטוקול. בפני הוועדה מספר נושאים הטעונים בירור ועם השלמת הבירורים הנדרשים - ייחתם הפרוטוקול".

צבי האוזר ימונה ליועץ

ל-News1 נודע כי על-רקע השיתוק במועצה, פועל השר ארדן למנות את מזכיר הממשלה לשעבר צביקה האוזר לשמש יועץ שידון בין היתר בביטול תפקיד יו"ר מועצת הכבלים והלווין. האוזר שימש יועץ פוליטי לשרת התקשורת דאז לימור לבנת והיה זה שהקים את מועצת הכבלים והלווין. האוזר היה מזכיר הממשלה בממשלתו הקודמת של ראש הממשלה בנימין נתניהו. דובר משרד התקשורת יחיאל שבי סירב למסור פרטים על העניינים בהם אמור האוזר לייעץ.

השר ארדן התייחס לעצמאות המועצה ואמר כי הוא מוציא מידו את הסמכות למינוי חבריה. הוא אמר את הדברים במהלך דיון שקיימה (יום ב', 3.2.14) ועד הכלכלה של הכנסת, אשר דנה בהצעה הממשלתית לתקן את חוק התקשורת, ולמעשה נועדה להסדיר את האסדרה על השידורים המסחריים בישראל ולאחד את הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו והמועצה לשידורי כבלים ולווין לגוף רגולטורי אחד.

ח"כ מיקי רוזנטל התייחס לנושא העובדים, הן ברשות השנייה והן במועצת הכבלים והלווין, ואמר כי הניסיון מלמד שאם העיסוק בהסדרת מעמד העובדים נדחה אז בסוף זכויותיהם אינן מוסדרות כלל. לנוכח זאת הציע רוזנטל להציג לוועדה גם את ההסדרה בנושא העובדים. באשר לעצמאות המועצה אמר ח"כ רוזנטל כי הממשלה היא שתמנה אותה, וזה לא מבטיח עצמאות מוחלטת מהשפעות פוליטיות. הוא הוסיף כי הפיקוח על הגופים המבוקרים לא היה אפקטיבי עד היום. מזכיר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי, ציין בפני הוועדה כי משרד התקשורת לא דן עם העובדים על זכויותיהם וביקש להמתין עם ההצבעה על הצעת החוק. היו"ר אבישי ברוורמן קיבל את הבקשה ודחה את ההצבעה.

מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד, התייחס לנושא הפיקוח ואמר כי הבעיה אינה הכלים שיש למועצה אלא עד כמה משתמשים בהם. הוא התייחס לנושא העובדים ואמר כי אם יחולו עליהם הסכמים בשירות המדינה הדבר יקשה על הניהול. לדבריו, כיום ישנם ברשות 70 עובדים ותקציבה השנתי עומד על 38 מיליון שקל בשנה. ממלא-מקום יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין, מימון שמילה, התייחס גם הוא לנושא העובדים ואמר כי ישנה עננה כבדה מעל ראשם, וצריך להסירה כדי לאפשר תפקוד תקין של המועצה. באשר לסמכויות הפיקוח והאכיפה, אמר שמילה כי "צריך לא רק שיניים אלא גם מלתעות". לדבריו, כיום מועסקים במועצה 13 עובדים ותקציבה השנתי עומד על 4.4 מיליון שקלים.

סמנכ"ל הרגולציה של יס, מיכל רפאלי כדורי, אמרה כי אנחנו בפתח של עשור בו הטכנולוגיה משתנה, והצעת החוק עוסקת במריבות בין הרשות למועצה ולא במהות. "בונים אורווה ולא בודקים אם יש בכלל סוסים בתוכה ואיפה הם", אמרה. לטענתה, המועצה מפקחת על החברות הרבה יותר מדי ולא ברור על מי תפקח הרשות החדשה, והאם הכוונה שהיא תפקח גם על חברות הסלולר שמתכוונות להיכנס לתחום השידורים.

נציגת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תהילה שוורץ אלטשולר, התייחסה למבנה הרשות ואמרה כי בשום מקום בעולם המערבי הרשות אינה חלק מהממשלה, אלא תאגיד סטטוטורי. לדבריה, מאחר שבישראל אין רשות תקשורת עצמאית סירב ארגון הרגולטורים באירופה לקבל את ישראל כמשקיפה. גם היא התייחסה לנושא הפיקוח ואמרה כי הצעת החוק אינה בשלה. "אין הבנה על מה צריך לפקח וזה מתבטא לא רק במבוכה בנושא האינטרנט. אי-אפשר להקים גוף מתפקד שלא ברור מה האתוס שלו".

השר ארדן הגיב לטענות שנשמעו בדיון ואמר כי "המפקח לא בונה את הפיקוח לפי מה שהמפוקח רוצה". לדברי ארדן, נושא הפיקוח בעידן הנוכחי הוא רחב ואין עדיין תשובה כיצד זה ישנה את הפיקוח על השידורים. עם זאת אמר כי בכוונת משרדו להודיע השבוע על הקמת ועדה ציבורית שתייעץ לממשלה בנושא. לדבריו, "אחרי שנשקם את גוף השידור הציבורי נפעל להקמת רשות אחת שתראה את כל השוק". הוא הוסיף כי שם לו למטרה לאסדר את שוק השידורים המסחרי, הציבורי וגם המקוון.

בישיבה נדונו סעיפי ההצעה ובהם הסעיף הנוגע להקמת הרשות לשידורים מסחריים, תפקידיה וסמכויותיה. ח"כ רוזנטל דרש כי הרשות תפעל בשקיפות ותפרסם את הפרוטוקולים מדיוניה, למעט נושאים שנוגעים לצנעת הפרט וסודות מסחריים. השר ארדן התייחס להצעה ואמר כי הוא נוטה להסכים איתה, אך ביקש לבחון את הנושא ולהגיש לוועדה הצעה מסודרת בדיון הבא.