בשבע השנים האחרונות גביית האגרה של רשות השידור אמורה הייתה להכניס לה כ-3.4 מיליארד שקל - אולם איש לא יודע מה קרה עם הסכום הזה, הנמצא ללא כל פיקוח. כך עולה (יום ג', 18.2.14) מפרסום ממצאים העולים מדוח ביקורת פנימי חמור במיוחד של הרשות, המלמד על כשלים חמורים, על ניהול מופקר של כספים בהיקפים עצומים וכל זאת, בעוד ברשות מנהלים הליכי גבייה נוקשים ביותר נגד חייבים וחייבים-לכאורה.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), שוועדתו דנה היום בדוח, אמר כי "זה דוח ביקורת כל-כך חמור על התנהלות רשות השידור, שקשה להירגע נוכח ממצאיו, אך מנכ"ל הרשות לא רואה לנכון להגיע לכאן לתת הסברים".

סלומינסקי הוסיף כי "התנהלות רשות השידור גובלת בפלילים. זה ניהול כספים כמו במדינה אפריקנית. נדרשת חקירת היועץ המשפטי לממשלה". בסיכום הדיון הודיע כי ועדת הכספים לא תרפה מהנושא ואם הדברים לא יתוקנו מיידית, ידרוש לפרק את הרשות ולבנותה מחדש". עוד הודיע, כי יבקש לקבל לידיו את דוח ועדת לנדס הבוחנת את הרשות.

הדוח חושף כי סמנכ"ל הכספים של הרשות אינו מחזיק בסמכות ממשית ביחס לאגף הגבייה, וכי הדברים נעשים שם ללא התערבותו. למעשה, סמנכ"ל הכספים של הרשות אחראי רק על צד ההוצאה ולא על צד ההכנסות.

עוד עולה מן הדוח, כי עורכי דין פרטיים אחראים היום על הגבייה, לעומת כ-100 עובדי אגף הגבייה שעסקו בכך בעבר. עורכי הדין האלה הצליחו לגבות רק 520 מיליון שקל מתוך סכום חובות של 3.4 מיליארד שקל (כ-15%) ומתוך סכום זה לקחו לכיסם כ-130 מיליון שקל.

מהדוח עולה עוד, כי אין הקריטריונים ברורים לאלו עורכי דין נמסרים תיקי גבייה. בעוד שההיגיון אומר שמשרדים שדורשים מחיר נמוך יותר יקבלו תיקים כדי להפחית עלויות, בפועל מתברר כי דווקא משרדים יקרים קיבלו את התיקים. סלומינסקי אמר על כך כי "או שיש כאן 'יד רוחצת יד' או שיש כאן רשלנות נוראה. הדבר בלתי נסבל ולא יכול להימשך. עורכי הדין גם פעלו ללא הנחיות. הטילו עיכוב יציאה מהארץ ללא אישור. לא ייתכן שהדוח נמסר לדירקטוריון, אך איש לא מצא לנכון להעבירו לרשויות חיצוניות לבדיקה הנדרשת".

סמנכ"ל הגבייה הקודם, אבי כץ, שבדיון הקודם ציין בפליטת פה, כי "לו היה עסק פרטי היה נוהג אחרת", לא הגיע היום. הוא פרש אך כהונתו הוארכה שוב ושוב. הפעם נמסר כי פרש סופית. סמנכ"ל הגבייה בפועל, יואב אשכנזי, אמר כי "הכל בוטל השבוע". סלומינסקי: "אבל שנים הדברים אכן התרחשו!".

אשכנזי אמר כי "מעתה אסרנו על עורכי הדין לפתוח תיקים חדשים ומעכבים להם תשלומים על חודש ינואר. הנחתי לבטל 1,235 צווי עיכוב מהארץ שביצעו בהוצל"פ כנגד חייבים. עורכי הדין לא יוכלו לבצע פעולות שביצעו בעבר. אותרו כל הפעולות החריגות והם התבקשו להשיב על הממצאים עד ה-28.2".

אשכנזי ניסה לשנות את רוח הדברים ואמר, כי "אכן מצליחים לבצע בקרה אך יכול להיות מקרים שבהם עורכי דין גבו מתחת לשולחן אם למשל היה חוב של 4,000 שקל, כש-2,000 שקל זה הקרן בלי ריבית והצמדות ועו"ד בא לחייב ומציע להפחית 1,000 שקל בתמורה ל-1,000 שקל שיקבל לא רשמית. על זה אני לא יכול לדעת". בנוגע למנגנוני פיקוח ובקרה על הנעשה באגף אמר אשכנזי כי עד היום לא היו כאלה: "המבנה של אגף הגבייה הוא מלפני 40-30 שנה ולא מותאם למקובל כיום. אם יימצאו דברים פליליים נדאג להעבירם למשטרה".

אשכנזי אישר שהאגף אינו נותן מענה לפניות הציבור: "מתוך 72 אלף שיחות בחודש רק 36 אלף נענות בגלל היעדר יכולת טכנית לענות לכולם. עובדים מספר פעמים בשבוע בין 08:00 ל-14:00. הצלחה של 50% בלבד. אנחנו גוף שעובד עם תשתיות מיושנות". סלומינסקי הקשה: "אבל סכומים עצומים מסתובבים להם אנה ואנה...".

המשנה למנכ"ל הרשות, עודד ברגר, אמר כי "נמצאו 40 אלף פניות של הנציבות שלא נענו... מכתבים לא פתוחים, אך סכום זה פחת ל-6,000". הוא אמר כי ברשות פועלים לשדרג את מוקד הפניות וכי הרשות יצאה במכרז וחברות נענו, אך מוסדות הרשות החליטו לבטל את המכרז, כי ביולי הגיע מכתב ממשרד התקשורת שהרפורמה הושהתה והרשות לא רצתה להיכנס להתחייבויות נוספות.

"14 ועדות בדקו את הרשות ולא קרה דבר"

נציב תלונות הציבור, דדי מרקוביץ', הנמצא בתפקיד כשנה וחצי, אמר כי הזהיר עשרות פעמים על המצב: "צר לי על מה שוועדת הכספים צריכה להתריע ברשות כדי לעשות סדר. זה נמשך יותר מ-15 שנים. נציב הקבילות הראשון עוד אמר שאין מספיק מענה. לא ניתן לומר האדם האחראי פרש ועכשיו מתחיל עידן חדש, זה לא נכון. יש מעל 100 אלף תיקים בידי עורכי הדין ואף אחד לא ביקש אותם. בסך-הכל החליטו לא למסור תיקים חדשים. הבעיות ימשיכו. אני סנסור של הציבור ומקבל פרומיל מהתלונות. אני יכול להצביע על מגמות. מעטים יודעים שיש גוף כזה שניתן להפנות טענות. אומרים 'ההנהלה צריכה להחליט על מחשבים חדשים ברשות'. היו 14 ועדות ציבוריות שבדקו את רשות השידור ולא יצא דבר".