אין טעם לחיות בעולם שבו שולטים חוקי סדום ועמורה; קרי - שקר, רשע, ניצול החלש, חוק אחד לעשיר וחוק אחר לעני. עולם שכזה, יש להרסו ולהתחיל מחדש; מי שלא מבין או לא מסכים למסקנה זו, הינו תמים, טיפש, או רשע - או שני האחרונים.
אין כלי מדידה שאמור למדוד עד כמה אנו קרובים למצב שהיה בסדום ועמורה, אך אין ספק כי איננו רחוקים. המונח צדק אינו מתייחס רק למישור שבין אדם לחברו, אלא בכל תחום שבו אנשים מקבלים החלטות שיש להן השלכות לגבי האחרים.
לפיכך, אין מקום לעשות אבחנה בין התנהלות מדינות, אירגונים בינלאומיים, חברות בינלאומיות וכדומה, ובין התנהלות הפרט כלפי שכניו, עובדים במקום עבודתו, מכריו וידידיו. בסופו של דבר, כאשר חרב מונחת על צוואר אדם, הוא ינהג כלפי סביבתו הקרובה באותו אופן שינהג כלפי הרחוקה.
מדינה חזקה - רצונה ימומש
במאמר זה אתייחס למידת הצדק השוררת בפועל בין המדינות השונות, ובין אלו - לישראל!
מי שעיניו בראשו, יודע כי בפועל אין "חוק בינלאומי" ואין שוטר שיאכוף פסק-דין של בית הדין בהאג, ולא של החלטות מועצת הביטחון באו"ם; וככל שמדינה יותר חזקה (צבאית וכלכלית), כך גדל הסיכוי כי רק רצונה ימומש.
אם רצון מדינה שכזו אינו מתממש בנחת או בכיפוף זרוע כלכלית של מדינה יותר חלשה, ואם עסקינן באינטרס חשוב - אזי זה יכפה על המדינה האחרת באיום במלחמה או במלחמה (ראה גאורגיה, לבנון, אירן לאחר נפילת השאח).
לכאורה נשאלת השאלה: באיזו זכות ארה"ב פלשה לעירק (גם ב-1991 וגם בשנת 2003)?, נניח כי לסדאם חוסיין היה נשק גרעיני, מדוע הוא אמור לקבל רשות ממאן-דהוא להחזיק בו?!
מדוע ארה"ב אינה פולשת להודו, פקיסטן, צפון קוריאה, למרות שכולן מחזיקות בנשק גרעיני?; האם המשטר בפקיסטן יותר יציב מאשר בעירק בתקופת סדאם חוסיין - לא ולא! אם כן, מדוע ארה"ב כבשה את עירק?
באיזו זכות ארה"ב ניסתה למוטט את משטרו של פידל קאסטרו בקובה בשנת 1962 (פלישה למפרץ החזירים)?, מדוע החזקת טילים בקובה הייתה איום על ארה"ב, אך הצבת טילים בליסטיים כיום בפולין ו/או באוקראינה אינם איום על רוסיה?.
אליבא ארה"ב, כל הנ"ל נעשו למען שמירה על חיי יושבי כדור הארץ, כנגד דיקטטורים אשר השתלטו בכוח על עמים. אם זו הסיבה - ואני מפקפק בה - אזי מדוע אותו היגיון ואותם כללים, לא נשמרים בכל רחבי הכוכב הזעיר, עליו אנו חיים? משמע, ישנן סיבות נוספות, ולרוב סמויות, שבגללן מעצמות כופות את רצונן, ואלו אינן קשורות לצדק ו/או למוסר.
מדוע טבח שבט הטוטסי ברואנדה נמשך שנים (ובמהלכו נהרגו מיליוני בני-אדם), אך אף מדינה לא התערבה?; מדוע בסודן הרוב המוסלמי ממשיך לטבוח בשחורים - נוצרים, אך הוואתיקן שותק? מדוע בסין השלטון הקומוניסטי מדכא וגם הורג מיליוני אזרחים רק משום שהם חברים בכת ה"פא-לונג", אך העולם "הנאור" מתעלם מכך?
מדוע סין מעזה להרוס את העם הטיבטי ולהפוך את טיבט למחוז של סין, שיאוכלס בדוברי שפת המאנדרין, ואפילו שכניה הלא קומוניסטים - שותקים?
חוסר צדק משווע
ולעניין העם היהודי: מדוע כל העולם, לרבות "הנאור", שתק כאשר בליל הבדולח (1938) הנאצים נהגו באופן ברברי, ברוטלי ולא חוקי כלפי אזרחים יהודים בגרמניה?; מדוע במהלך כל מלחמת העולם השנייה, בנות-הברית נמנעו מלהפציץ מחנות ההשמדה או מסילות הברזל והכבישים שהובילו לאלו?; איך ייתכן כי למרות התנערות מכוערת זו, אזי בנוסף, בריטניה וארה"ב מנעו כניסת יהודים לשטחן, וגם מנעו כניסה לארץ ישראל!
הכיצד זה, שעניין הקמת מדינה פלשתינית (בתחום קרקע שהנו גרגר מסך כל שטחן של מדינות ערב באזור) מושך אליו כל כך הרבה רעש וצלצולים בתקשורת העולמית?, וכל פוליטיקאי בארץ הכי נידחת, מתיר לעצמו להבין בנושא ולהציע פתרונות, שתמיד-הינם על חשבון ישראל?!
הכיצד זה שישראל הינה המדינה היחידה בעולם, אשר כל התחייבות העולם הנאור כלפיה - הופרה, וכל החלטה לטובתה באו"ם - לא מומשה, ולמרות זאת - המדינות "הנאורות", דורשות מאיתנו עוד ויתורים ועוד השפלות (הצהרת הלורד בלפור בשנת 1917, הופרה על-ידי צ'רצ'יל בעת פרסום "הספר הלבן", "המנדט" מחבר הלאומים - לבריטניה, לעניין המזרח התיכון (לאחר נפילת האימפריה העותומאנית) - לא נשמר, ובריטניה עשתה ככל העולה על רוחה! החלטת החלוקה באו"ם מ-1947, בוזתה על-ידי כל מדינות ערב, יום לאחר שהתקבלה, אך היום אנו נדרשים לבצעה, כאילו ודבר לא השתנה במשך 62 שנה!).
גלי שנאה ללא ים
התשובה לכל התהיות הללו הינה אחת וזהה: העולם הנוצרי פוחד ושונא את העם היהודי, לכן האנטישמיות "הישנה" הפכה לאנטי-ישראליות; ואילו העולם המוסלמי אינו מכיר באף יישות מדינית שאינה מוסלמית, ובפרט אם זו נושקת למדינות ערביות; וכאשר לערבים כסף כמו מים, זה נשפך לכיסם של פוליטיקאים, עיתונאים ומובילי דעת-קהל - והתוצאה - גלים של שנאה והסתה נגדנו, ללא קשר לאמת ולעובדות.
דהיינו, העולם הנוצרי רוצה אותנו קטנים, חלשים ונפחדים; ואילו המוסלמי - להשמידנו. לפיכך אנחנו - העם היהודי והציוני, הרואה את התגשמות חייו כיהודי ורק בארץ ישראל, לא ניכנע לרצון ואינטרס הגויים, ולא ניתן יד להתנהלות מבישה של פוליטיקאים אצלנו, אשר עושים את רצון הגויים (ועוד בחדווה גדולה), ולא נאפשר לאותו חלק בציבור הערבי החי בתוכנו - לצאת נגדנו (לא בגלוי ולא בהסתר).
אין כאן מרי ולא מרד, אלא הרמת ראש כנגד כל מי שמנסה לחסלנו, גם אם עושה זאת במילים יפות אך מתחסדות.
הכרזה ממשלתית לתנאים לחמאס
ולממשלה ולכנסת הנוכחית, אומר כך: מאחר והחלטתם להיכנס לעזה, אזי המשיכו בלחימה קרקעית, אולם בתנאי כי תכריזו מראש, כך: השלטון לא יוחזר לחמאס; "המפתחות" לרצועה לא יימסרו לרשות הפלשתינית; לא ייעשה הסדר הפסקת-אש; לא תיערכנה בחירות חדשות ברצועה, כל עוד לא יובטח ב"עופרת יצוקה" - העתיד - כלפינו.
היה והממשלה תסרב להודיע על הסכמה לתנאים הנ"ל, אני מצפה מכל מפלגה המתמודדת לכנסת ה-18, להכריז כעת את עמדתה לתנאים הללו; ומבלי לגרוע מכך אף חייל בסדיר או במילואים, שאינו אמור לסכן חייו רק כדי למסור את השליטה בעזה לידי אבו-מאזן ואנשיו.
