שלמה בן-צבי מבקש (יום ד', 5.3.14) להקפיא ל-60 יום את ההליכים נגד חברת מקור ראשון, השולטת הן במעריב והן במקור ראשון, וכן ההליכים נגדו אישית. בן-צבי מבקש מבית המשפט המחוזי בירושלים למנות את רו"ח חן ברדיצ'ב לנאמן בתקופת ההקפאה. השופט דוד מינץ ידון בבקשה בשבוע הבא (9.3.14).

לדברי בן-צבי, חברת מקור ראשון נמצאת במצוקה תזרימית חריפה ואינה יכולה לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות. נכון להיום, הוא מציין, אין לחברה מקורות לתשלום שוטפים לעובדים ולספקים. בן-צבי מתכוון למכור את מקור ראשון לחברת תכלת שבבעלותו, ובכוונתו להוציא למכירה את אתר nrg של מעריב.

עוד אומר בן-צבי, כי מאז רכש אשתקד את פעילותו של מעריב, הוא הזרים מכיסו ומכיס משפחתו 90 מיליון שקל כדי לשקם את העיתון, והוא מוכן להזרים עוד 2 מיליון שקל למימון הפעילות בתקופת ההקפאה. ואולם, שני העיתונים נמצאים כעת במצב בו ללא ביצוע הליכים דרסטיים, לא ניתן להמשיך ולהוציא אותם אפילו יום אחד נוסף. רק הקפאת הליכים, הוא טוען, תאפשר להמשיך ולפרסם את שני העיתונים ולהחזיר את מלוא החובות לנושים ב-49 תשלומים חודשיים שווים.

הבקשה כוללת גם פירוט של ההתייעלות הצפויה במעריב: העיתון יופץ בימי ראשון-חמישי רק במהדורת הערב החינמית ותופסק הוצאת מהדורת הבוקר שלו; המכירות בסופי השבוע יימשכו למרות שהתחזית היא שימשיכו להניב הפסדים, יימשך הצמצום בכוח האדם וחברת תכלת שבבעלות בן-צבי תעניק למעריב שירותי מערכת בחינם במשך שלושה חודשים. להערכת בן-צבי, צעדים אלו יובילו לרווח חודשי של 800,000 שקל.

בפרטו את נסיבות הבקשה אומר בן-צבי, כי מקור ראשון הייתה חברה גרעונית לפני רכישת מעריב, ובשנת 2011 היו לה הפסדים של 10.8 מיליון שקל. את מעריב רכש בן-צבי תמורת 24 מיליון שקל. הוא טוען, כי התכוון להעסיק רק 200 מבין 860 עובדי מעריב, אך בשל לחצי ההסתדרות נאלץ להעסיק 350 מהם. לדבריו, הצעדים שנקט במעריב הצליחו לצמצם בצורה משמעותית את ההפסד התפעולי, שירד מ-5 מיליון שקל בחודש לפני הרכישה ל-300,000 שקל בלבד בדצמבר 2013.

ואולם, ממשיך בן-צבי, בשל עיכובים בלתי צפויים בהשלמת הרכישה ובביצוע תוכנית ההבראה במלואה, צבר העיתון הפסדים נוספים של 50 מיליון שקל. למעריב יש דימוי של חברה לא יציבה, הוא אומר, ולכן הפרסום בו הולך ומצטמק במיליון שקל לחודש - דבר הגורם ל"דימום תזרימי" כבד.

בינואר-פברואר השנה הוחמר המצב עוד יותר, לאחר פרסום נתוני TGI על צניחה של 40% בתפוצת העיתון במחצית השנייה של 2013, כשלון הנסיונות לגייס הון ממוסדות פיננסיים ומשותפים, והתפטרות של כמה בעלי תפקידים בכירים. במקביל ירדו הכנסותיו של מקור ראשון ב-250,000 שקל לחודש, משום שתשומת הלב של ההנהלה הייתה מרוכזת כל-כולה במעריב.

במקביל להגשת הבקשה, שיגר בן-צבי מכתב לעובדי הקבוצה ובו עדכן אותם על המתרחש. בסיום מכתבו, הוא אומר: "אינני רוצה ומסוגל להגיע להיקפי ההפסדים במעריב כפי שהיו בעבר ועל כן החלטתי כבר כעת לפנות, להליך ההבראה המיידי. אני וחברי להנהלה מאמינים, כי יחד איתכם, נוכל ליישם את תוכנית ההבראה ולהמשיך לפעול כחברה עסקית בת-קיום, משמעותית ומובילה בתחומה. במהלך הימים הקרובים הדברים יתבהרו גם לנו ואנו נקפיד לעדכנכם באופן שוטף. אני מודה לכם על התמיכה וההשקעה עד כה וכמובן בהצלחה לכולנו באתגרים הצפויים בקרוב".

ועד עובדי מעריב ביקש להעביר את הדיון בנושא לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בו התנהלה הקפאת ההליכים הקודמת של העיתון. לדברי הוועד, "יש לנו הרבה מה להגיד על עתיד העיתון והאתר, על ההתחייבויות שניתנו לנו ולבית המשפט, ועל החובה לעמוד בהן – ונגיד את כל זה לבית המשפט. כפי שרובנו זוכרים מהסיבוב הקודם לפני כשנה וחצי, בהליך מסוג זה בסופו של יום רק בית המשפט והנאמנים, ולא ההנהלה, הם שקובעים את מתכונת ההקפאה וגורל העובדים".