היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, הגיב כדרכו מאוחר מדי ובקול ענות חלושה על שתיקתם בניו של ראש הממשלה - עומרי וגלעד שרון, וכינה אותה בסוף השבוע שעבר בסלנג הידוע: "שטיק", שבמקרה זה היה משחק מילים.
מילה זו לקוחה מהשפה הגרמנית. תרגומה המילולי במילון הוא אמנם "חתיכה" של דבר כלשהו, אבל משמעותה המעשית זהה למילה הלא מחמיאה: ,קומבינה".
אין זו הפעם הראשונה ש"השטיק" מוצא לו שימוש פומבי, שעה שאישי ציבור מבקשים להתריע על תופעה פסולה זו או אחרת. בשעתו השתמש בה, למשל, שר האוצר בנימין נתניהו, כאשר פנה בקריאה פומבית להפסיק את כל ה"שטיקים" והטריקים בניסיונות להערים על המוסד לביטוח לאומי ושלטונות המס.
אנחנו לא צריכים להזדקק ל"אילנות גבוהים", כדי לדעת על בשרנו ומניסיוננו האישי ששטיקים ברמות כאלה ואחרות הם חלק בלתי נפרד מאורחות החיים במדינה בתחומים רבים ומגוונים.
הדבר בא לידי ביטוי, בין השאר, במסירת דיווחים כוזבים, במטרה לקבל הנחות או להתחמק מהתחייבויות, בקבלת חוות דעת מקצועיות מפוברקות במטרה לשפר תנאים, או להגדיל הקצבות למיניהן, לרבות: חוזי נכות, זיופי מסמכים בכוונה להונות רשויות ממלכתיות ומונציפליות, שיחוד בעלי תפקידים במטרה לקבל רשיונות רישוי רכב ונהיגה, חלוקת טובות הנאה כדי לזכות במכרזים, התחזויות למיניהן במטרה לקבל הטבות, פיברוק עובדות כדי לקבל דמי ביטוח מוגדלים, גיוס מסמכים רפואיים מדומים בכוונה להשתמט משירות צבאי, איסוף מידע ממאגרי מידע חסויים, שימוש חוזר בכרטיסים למופעים ותחרויות ספורט, הברחות חוזרות ונשנות בנמלי התעופה, רכישת בחינות מוצלחות כדי לעבור אותן מבלי ללמוד, הקמת ארגונים מדומים ועמותות פיקטיביות במטרה לחלוב את הקופה הציבורית המדולדלת ובעשרות תחומים אחרים.
רבים אינם יודעים כיצד לעשות שטיקים, או שאין להם נגישות לתחומים שניתן לבצע זאת. אבל התופעה הולכת ומחלחלת ומתפשטת במהירות.
אין ספק שהדוגמא האישית השלילית של אישים בכירים מהסקטור הממלכתי, מעניקה, כביכול, לגיטימציה לשטיקים של אזרחי המדינה. הראש המסריח של הדג מסמל לזנב את הדרכים העקלקלות והנפתלות.
בשעתו הטביע הנשיא האמריקני האגדי, ג'ון קנדי, את האימרה: "אל תגידו מה המדינה עושה למענכם אלא מה אתם עושים למענה".
מעניין לדעת מה היו ממצאי משאל תיאורטי בנושא זה, אם היה נערך בקרב תושבי ישראל ואלה היו משיבים בכנות בלי שטיקים.
התוצאות ידועות מראש.
פעם נהוג היה לומר: מעולה לעולה כוחנו עולה. במוקדם או במאוחר כדאי אולי להגיד במקום זאת: "משטיק לשטיק כוחנו גובר".
אבל המדינה נחלשת.
