לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה אשר המבוא שלה נכתב בנוסח המזמור "חד גדיא" של ההגדה לפסח. תביעה זו, נאמר במבוא, מוגשת ערב חג הפסח ונראה כי המזמור חד גדיא עודכן למציאות שלנו ובתיק הנוכחי ניתן לכתוב אותו באופן הבא: "הזז ומלכה (התובעים) דזבין (רכשו) בתי מגורים (באלפי שקלים ולא 'בתרי זוזים'), את הבתים רכשו מחברת יצחק אמר בע"מ ועתה מכרה אמר את הקרקע לחברת בולוס גד, ועתה נקלעה בולוס גד לקשיים ומונה לה מנהל מיוחד, ועתה מכר המנהל המיוחד את הזכויות והחובות לחברת סכס פחד, ועתה מכרה סכס פהד את זכויותיה וחיוביה לחברת אלון הכרמל 2004 (הנתבעת), וגם אלון הכרמל לא החלה בפעולות תכנון ובניה, אלא מוכרת את המקרקעין 'לכל דכפין'".

במבוא לתביעה נכתב עוד כי היום ברור להזז ומלכה (התובעים) כי לא יקבלו את הבתים הללו אך הם חוששים כי עם סיום ה"המזמור"- גם כספם יעלם לו. אי-לכך פונים השניים ומבקשים את עזרת בית המשפט לקבל את המגיע להם.

לטענת התובעים, אנדרי הזז מטירת הכרמל ומרגלית ואמיל מלכה מעתלית, הם רכשו בתים על מגרשים בעתלית שכל אחד מהם בשטח 250 מ"ר עליהם אמורים היו להיבנות בתיהם.

לדבריהם הנתבעת חברת אלון הכרמל רכשה את הזכויות במקרקעין וקיבלה על עצמה את כל התחייבויות וחובות בעלי הזכויות הקודמים כלפי התובעים, לרבות החייבות להקים את בתי התובעים על המקרקעין.

ואולם לאחרונה התברר לתובעים כי לחברת אלון הכרמל אין כל כוונה לקיים את החוזים והתחייבויותיה כלפיהם ולבנות את בתיהם. יתרה מזאת טוענים התובעים כי הנתבעת אף מכרה לצדדים שלישיים את המגרש שיוחד לתובע אנדרי הזז בשלמותו, וגזלה ממנו את זכויותיו הקנייניות במגרש זה.

לדברי התובעים, יש להם חשש כי בכוונת אלון הכרמל למכור את כל יתרת המקרקעין לצדדים שלישיים באמצעות מכירת מגרשים עד כדי חיסול כל זכויותיה במקרקעין לרבות מכירת המגרשים המיועדים לתובעים תוך גזלת זכויותיהם הקנייניות.

לטענת התובעים, באמצעות עו"ד משה יונאי, משחלפו 10 שנים מאז רכשה אלון הכרמל את הזכויות במקרקעין ולא הגישה את הבקשות למתן היתרי בנייה, הרי שלא מילאה את חיוביה כלפיהם ועליה להשיב להם את כספם ולפצות אותם במלוא נזקיהם. סכום התביעה הועמד על 5.1 מיליון שקלים.