שופט בית המשפט המחוזי מרכז,
יעקב שינמן, אישר (יום ד', 7.5.14) הגשת תביעה נגזרת נגד אפריקה-ישראל, הבעלים
לב לבייב ודירקטורים בחברה בשל עסקה לרכישת קרקע באוקראינה בשנת 2007.
את הבקשה הגיש רו"ח רפאל כהן, המחזיק במניות אפריקה-ישראל בסך 2,000 שקל. הקרקע נרכשה מידי חברת ABG בעיר זפרוז׳יה תמורת 22 מיליון דולר. כהן טען, כי קודם לכן רכשה ABG את אותה קרקע בפחות מ-2 מיליון דולר; אפריקה-ישראל טענה, כי הרכישה הקודמת הייתה ב-12 מיליון דולר. לטענת כהן, העסקה נועדה להעביר כספים בצורה בלתי חוקית מאפריקה ללבייב.
שינמן אומר, כי כיום אין חולק שדיווחיה של אפריקה על העסקה לא היו מדויקים. החברה דיווחה שהיא רכשה את הקרקע, בעוד שבפועל היא רכשה את מניותיה של ABG. מדובר בפרט מהותי, שכן קיימים הבדלים משמעותיים בין שני התהליכים. עוד קבע שינמן, כי החברה לא מסרה שההסכם הראשוני נחתם כבר בסוף 2006. די בדיווחים אלו כדי ליצור עילה לתביעה נגזרת, אומר שינמן.
שינמן מוסיף: "המבקש הצביע על מספר עובדות ותהיות, אשר כל אחת מהן לבדה אינה מוכיחה את הנטען על ידו, אך כוחן המצרפי יחדיו מוכיח, לכאורה, כי קיימת לחברה עילות תביעה נוספות נגד הנתבעים.
"ואולי, יש מקום לתמוה, אם עובדות אלו במלואן או בחלקן, התגלו לחברה במהלך הדיון כאן, מדוע החברה כחברה מתנגדת להגשת התביעה, ולברר את העובדות והתמיהות ו/או מדוע החברה מתנגדת לכך שאם העובדות יתבררו כנכונות, לא יינקט מהלך משפטי כנגד האחראים לנזקיה".
בנושא זה מציין שינמן את הבעיות הבאות: אפריקה לא שקלה בעצמה את העסקה, אלא הסתמכה על בדיקות שערך אלכסנדר חלדיי שהתגלה בדיעבד כבעלי 12% ממניות ABG; שמו של חלדיי לא נחשף עד שלב מאוחר בניהול הבקשה לאישור התביעה; המחיר ששולם תמורת המניות; והעובדה שלאחר שנים אחדות נאלצה אפריקה לרשום את הפרויקט בשווי אפס.
"ההחלטה לרכוש את מניות חברת ABG לכאורה כלל לא נשקלה על-ידי החברה או אורגניה, אלא על-ידי מר חלדיי - שאינו בשום צורה אורגן מוסמך של החברה. דירקטוריון החברה הסמיך וסמך, לכאורה, בצורה עיוורת על מנכ"ל החברה ומר ברזילי, ואלה סמכו בצורה עיוורת על מר חלדיי, ובכך אישרו תשלום בסך 22 מיליון דולר עבור רכישת זכויות במקרקעין שאינם בקיאים בטיבם", אומר שינמן.
התביעה תוגש גם נגד
חיים ארז,
אברהם אשרי, אבי גרינשפון,
איתן הבר, שמואל שקדי,
יצחק פורם ורחל בולטון. אפריקה חויבה בתשלום הוצאות של 90,000 שקל. את כהן ייצג עו"ד מנחם גלברד, ואת אפריקה - משרד וקסלר-ברגמן.
דוברת
אפריקה ישראל מסרה בתגובה (ציטוט):
התובע לא טען וממילא לא הוכיח, מהן העובדות המהוות את התרמית ומי מהנתבעים ביצע אותה. קל וחומר לאור העובדה שהוכח כי הנתבעים לא ידעו ולא צריכים היו לדעת על העסקה לפני ביצועה. לא בכדי אין התייחסות בהחלטה לאופן ביצוע התרמית או לזהות המבצעים. יתרה מכך, בית המשפט התעלם מפגם מהותי ובסיסי בתום ליבו של התובע שהודה כי אינו הרוח החיה בתביעה, אלא איש קש בלבד עבור צד שלישי שהתובע אינו יודע את זהותו, ועל-פי המידע שנמסר לתובע (מפי השמועה), מדובר ב"איש עסקים אוקראיני" שאת זהותו סירב לחשוף. אישור תביעה נגזרת בנסיבות אלו, בהן, זהותו של מי שעומד לבוא בנעלי החברה, ולפשפש בקרביה, אינה ידועה, מנוגדת להלכה הברורה בעניין זה. הקביעה כי התובע תם לב כאשר ברור כי אין הוא אלא "מריונטה" ויכול כי המושך בחוטים הינו מתחרה עסקי של החברה, או בעל אינטרס אחר, אינה יכולה לעמוד. כן שגה בהתעלמו מהעובדה כי התובע לא הביא כל ראיה לטענה שבלב תביעתו לעניין שווי הקרקע, בעוד שאפריקה הוכיחה את שוויה במספר חוות דעת שמאיות. לפיכך, עמדת החברה הינה כי בהחלטה נפלו פגמים משפטיים ועובדתיים כבדי משקל ובכוונתה להגיש בר"ע על ההחלטה וכן לבקש לעכב את ביצועה.