הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב-יפו גובה אגרת בניה ממבקשי היתר בנייה בגין שטחים פתוחים שאינם מקורים על-אף שאותם שטחים אינם כלולים "בשטחים המותרים לבניה ומשכך אין לחייבם באגרת בניה. כך נטען בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית שהוגשה (יום ה', 15.5.14) כנגד הוועדה המקומית.
התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב על-ידי נעמי שניידר ממושב שילת אשר פעלה במסגרת קבוצת רכישה בפרויקט "גבעת הכורכר" ברחוב טורי זהב בתל אביב. במסגרת זו הגישה התובעת בקשה לקבלת היתר בנייה מהוועדה המקומית וחויבה בין היתר באגרות בניה בגין שטחים שונים לרבות מרפסות לא מקורות אותן ביקשה קבוצת הרכישה להקים.
לדברי התובעת באמצעות עו"ד חיים פינץ חלק הארי של תשלומי אגרת הבנייה שולמו בין היתר בגין מרפסות פתוחות. התובעת מציינת כי היא זכאית להרשם כבעלים של אחת הדירות בבניין אשר צמודה לו מרפסת שאינה מקורה, וכי חלקה באגרות הבנייה בגין תוספת המרפסות היה בסך כ-3 שקלים.
בתביעה נטען כי לא ניתן לגבות אגרות בניה בגין שטחים לא מקורים כגון מרפסות חיצוניות ובליטות. עוד נאמר כי עקרון היסוד הוא כי רק שטחים מקורים יכללו במסגרת השטח המותר לבניה וכתוצאה מכך יחויבו באגרות בניה, ועל כן אין לחייב באגרת בניה שטחים שאינם מקורים.
לדברי התובעת מאז התיקון בתקנות אחוזי הבנייה שנערך בשנת 2008 הוחרגו המרפסות החיצוניות מן השטחים הנכללים בשטח המותר לבניה, ומשכך לא ניתן היה ממועד זה להמשיך ולגבות אגרות בניה. ואולם נטען בתיעה כי אף על-פי כן הוועדה המקומית גובה אגרות בניה בגין שטחים שאינם כלולים בשטח המותר לבניה כגון מרפסות חיצוניות.
עוד נאמר בתביעה כי משרד הפנים נדרש בעבר לסוגיה זו והביע את עמדתו המפורשת לפיה הוועדה המקומית אינה רשאית לגבות אגרות בניה בגין מרפסות חיצוניות.
אשר על כן מתבקש בית המשפט להורות לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב-יפו להפסיק את גביית היתר של אגרות בניה בגין שטחים שאינם כלולים בשטח המותר לבניה, ולהשיב לחברי הקבוצה המיוצגת את כספי אגרות הבנייה שגבתה מהם שלא כדין בשנתיים האחרונות. סכום התביעה המצרפי מוערך בשלב זה במיליון שקלים.
