חברת דירוג האשראי פיץ' (Fitch) אשררה (יום ו', 23.5.14) את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של "A" והותירה על-כנה את התחזית החיובית אשר הועלתה בנובמבר 2013. בדברי ההסבר להחלטת הדירוג, ציינו האנליסטים לטובה את מחויבות הממשלה לשמירה על מסגרת פיסקאלית יציבה וכן את הפחתת הגרעון, המיוחסת לצעדים שנקטה הממשלה במטרה לעמוד ביעדים שנקבעו וכן להכנסות הגבוהות בשנים 2013 ו-2014.
גובה החוב הממשלתי אשר עמד על 67.4% מהתוצר בסוף 2013 מהווה נקודת חולשה בדירוג האשראי של המדינה, שכן נתון זה גבוה ביחס למדינות ההשוואה של ישראל. עם זאת, חברת הדירוג ציינה לטובה את מגמת הירידה בחוב הממשלתי, מדיניות ניהול החוב וכן את גמישות המימון של הממשלה המתאפשרת הודות לשוק מקומי עמוק ונזיל, גישה לגיוס הון זר בשווקים הבינלאומיים ובאמצעות ארגון הבונדס. כמו-כן, ציינה Fitch את תוכנית הערבויות של ממשלת ארה"ב אשר נותנת מענה לצורך לגיוס הון בעתות משבר.
איתנותם של החשבונות החיצוניים של המדינה מהווים חוזקה בדירוג האשראי, כאשר בולטים לטובה העודף במאזן התשלומים שהתחזק הודות להפקת הגז הטבעי והשקעות זרות ישירות בהיקפים גדולים. השקעות זרות ישירות נטו עמדו בממוצע על 2.6% מהתוצר בשנים 2013-2012 - כפי-שניים מהממוצע החציוני של מדינות ההשוואה. כמו-כן, Fitch מציינת את מעמדה החזק של ישראל כמלווה נטו לעולם הנתמך על-ידי יתרות המט"ח הגבוהות בבנק ישראל.
נתוני הצמיחה של המשק הישראלי גבוהים ביחס למדינות ההשוואה. הצמיחה בשנת 2013 עמדה על 3.3% מהתוצר, כאשר נרשמה התאוששות בצמיחה לאחר נתון נמוך יחסית ברבעון השלישי של 2013. עם זאת, האנליסטים מציינים כי בניכוי ההשפעה החיובית של תגליות הגז, הצמיחה הריאלית נמוכה יותר ועומדת על כ-2.6%. בחברת הדירוג צופים צמיחה ממוצעת של 3.5% בשנים 2015-2014 אשר תיתמך על-ידי עלייה צפויה בביקוש הגלובלי בכלל ובפרט בביקוש ליצוא שירותים, אשר מיוחס בעיקרו לסקטור ההייטק האיתן. בהקשר זה מצוינת לחיוב גם המדיניות המוניטארית מעודדת הצמיחה של בנק ישראל.
הסיכון הגיאו-פוליטי עודנו מהווה מגבלה על דירוג האשראי של המדינה, כאשר המתח עם אירן והקונפליקטים האזוריים מצוינים כנקודות חולשה. אף על-פי כן, חברת הדירוג אינה צופה עימות צבאי של ישראל עם אירן ומציינת כי השפעתו של הסכסוך בסוריה על המדינה הייתה ועודנה מוגבלת.
מוסדות המדינה ומערכת החינוך מתוארים כחזקים ומפותחים והביאו, לטענת האנליסטים, להתפתחות כלכלה מגוונת ומתקדמת המתאפיינת בתוצר לנפש, מדדי פיתוח אנושי גבוהים וסביבה עסקית המעודדת יזמות. בנוסף, מציינים האנליסטים את הצעדים האקטיביים שננקטים בכדי להתמודד עם חולשות מבניות במשק, כגון אישור חוק הנועד להגביל את הריכוזיות באחזקות במגזר הפרטי. כמו-כן, מציינים את העלייה בשיעור ההשתתפות של גברים מהסקטור החרדי ונשים מהסקטור הערבי בכוח העבודה, המיוחסות, בין היתר, ליוזמות של הממשלה. האנליסטים מציינים כי יש להמשיך את מגמת השיפור בתחומים הללו.
התחזית החיובית מבטאת את השקפת האנליסטים לפיה בטווח הנראה לעין לא קיים גורם אשר עלול להביא לירידה בדירוג המדינה ומאידך-גיסא, המשך השמירה על המסגרת הפיסקאלית וצמצום הגרעון, המשך הפחתת יחס חוב-תוצר או שיפור במצב הגיאו-פוליטי עשויים להביא להעלאת דירוג של ישראל.
לדברי החשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, "כפי שמצוין בדוח, מדיניות ניהול החוב האחראית והמקצועית אשר מובילה יחידת החוב באגף החשב הכללי, וכן השוק המקומי העמוק והגישה של המדינה לגיוס הון זר בשווקים הגלובליים, מאפשרים גמישות באפיקי המימון השונים ומוכיחים את יעילותם בתרומה לדירוג האשראי הגבוה של מדינת ישראל".
שר האוצר,
יאיר לפיד: "ההחלטה לאשרר את דירוג האשראי של ישראל ברמה A היא הבעת אמון נוספת במשק הישראלי ובמדיניות הכלכלית שמוביל משרד האוצר".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
