"השידור הציבורי - כמו חצר אחורית נטושה"

מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק רשות השידור הציבורי, המציע לסגור את רשות השידור ולהקים במקומה תאגיד שידור ציבורי חדש שיחל לפעול ביום 31 במרס 2015.

שר התקשורת גלעד ארדן שנאם במליאה אמר: "המדינה שלנו פורצת דרך במגוון תחומים, אז איך יכול להיות שהשידור הציבורי שאמור להיות חלון הראווה, נראה כמו חצר אחורית נטושה ומוזנחת. לצערי, בין רשות השידור במצבה הנוכחי לבין השידור הציבורי הראוי, פעורה תהום שאין שום דרך לגשר עליה באמצעות טיפולים קוסמטיים כפי שהוצעו בעבר".

הוא סיפר כי מאז כניסתו לתפקיד הקדיש שעות רבות ללימוד על מצבה של הרשות והמצב שגילה היה קשה ועגום. "הרלוונטיות של השידורים הלכה ופחתה עד שרבים מהדור הצעיר כלל לא מודעים לקיומה של רשות השידור. רוב התקציב הולך על הסכמי שכר מיושנים ולא על תכנים. נתח הצפייה המצרפי התדרדר למקום הלפני אחרון כשרק לבנון נמוכה יותר.

ארגם אמר כי משרדו החל במו"מ מול עובדי הרשות, והביע תקווה "שנצליח להגיע למסקנות בהקדם". לדבריו, ברשות השידור ישנם עובדים מסורים ומקצועיים ולא כולם אשמים במצב אליו נקלעה הרשות.

השר ארדן ביקש שההצעה תועבר לוועדה מיוחדת שתוקם במיוחד לנושא זה, שעל הרכבה יוחלט בוועדת הכנסת.

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה בדיון כי זה אחד הימים היותר קשים בכנסת שבו מגיע השר ומציע לחסל את רשות השידור. "מסבירים לנו כאן במתק שפתיים על הצורך בשינוי. זו לא רפורמה והבראה אלא הקמת גוף מושחת חדש. האם זו דרך המלך להתמודד עם הבעיה הקשה? לא רק שאתם מחזירים את הפוליטיקה לרשות, אלא מחזירים אותה מהדלת הקדמית. אם הגוף שיממן את הגוף החדש זה משרד האוצר זה אומר תלות של רשות השידור בפוליטיקה. ביטול האגרה זה מהלך פופוליסטי, זה סכום זעום ביחס למה שמשלמים לחברות הכבלים והלווין".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ): "מאז שראש הממשלה אמר תהיו כחלונים כלומר תביאו רפורמות, ומאז כל שר מחפש לו רפורמה. אני מודה שזו נראית הצעה מפתה, רק מה, כשנכנסים לפרטים מתחילות הבעיות. האמנם ביום ראשון סוגרים וביום שני פותחים? לא בדיוק קודם מקימים מנהלת. מי יהיו אלה שיפוטרו? הם זו תהיה קרן נויבך או העיתונאים במוזמנים ביום העצמאות לשיר לראש הממשלה אתה תותח?"

ח"כ עמר בר לב (העבודה): "במשך שנים הנושאים שקשורים ברשות השידור נידונו בוועדת הכלכלה. הבקשה להקים וועדה מיוחדת נותנת תחושה לא נעימה ומעלה חשש לפוליטיזציה. צריך לראות שבאמת השידור הציבורי יהיה ציבורי וייתן ביטוי לכלל הדעות בחברה הישראלית. אני מקווה שבהכנה לקריאה שנייה ושלישית יחולו שינויים משמעותיים בחוק".

ח"כ איתן כבל (העבודה) שבעבר כיהן כשר המופקד על ביצוע חוק רשות השידור: "אני תומך במהפכה ברשות השידור. סיעת העבודה מאמינה שצריך לעשות סדר ברשות השידור. החוק יצטרך לעבור טלטלה כי יש בו נקודות שאין עליהן עדיין תשובה. זה נושא העובדים, זו השאלה מי ממנה והשאלה מי מממן? אני תומך בכוונת החוק אבל אני אצטרך לראות מה קורה איתו לאורך כל הדרך ובכוונתי להיות שותף מלא. אני פונה אליך השר, אם אתה רוצה אותנו כשותפי אמת שלך אנחנו רוצים לראות מהלך אמיתי לא פוליטי ולא מפלגתי".

ראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג (העבודה), שכיהן אף הוא באותו תפקיד ומשמש כיו"ר השדולה לשידור הציבורי: "מי ערב לכך שהמהלך הזה לא ייעצר? אתם הולכים לזבנג וגמרנו כאשר אתה מחושק לחלוטין על-ידי שר האוצר. אתה רוצה דיון פתוח? תביא את החוק הזה לוועדת הכלכלה שזה המקום הטבעי לחוק הזה. ברגע שמוקמת ועדה מיוחדת אני מריח ריח רע שלא מוצא חן בעיני. המערכת השתגעה קודם כל השדרה הניהולית שלה. החוק הזה נותן לאוצר שליטה מוחלטת ברשות השידור. מה שקורה כאן שבחקיקה אתה מעיף את העובדים וגורם להם לזחול כדי לחפש עבודה. למה לא לקבוע שתהיה להם עדיפות בכניסה לגוף החדש? איזה היגיון זה לקחת עובדים שזה הבית שלהם עשרות שנים ולזרוק אותם לפח?"

ח"כ נחמן שי (העבודה): "רשות השידור זה מקום שמוכר לי מאז שנת 1968 - אז התחלתי לעבוד שם, ועד היום יש לי רגשות חמים אליו ולכן אני רוצה לשמור עליו. אני מכבד את הרצון של ועדת לנדס ואף מצדיק אותו, כל אחד שנגע בביצה הזו יצא משם פגוע ואת המקום החולה הזה צריך לתקן. אבל הפתרון שמוצע עלול להביא לכך שיחד עם המים גם התינוק ישפך החוצה ולא יהיה שידור ציבורי ואין דמוקרטיה בלי שידור ציבורי. מי יבחר ועל סמך מה את העובדים החדשים? לבחור אדם אחד ברשות השידור לקח לנו כמה חודשים, אז איך יבחרו 600?"

ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו), שכיהן בעבר כשר התקשורת: כולנו מבינים שהגיע העת להכריע במה שקורה ברשות השידור. נשמת אפה של הדמוקרטיה היא רשות שידור ציבורית. הרשות הממלכתית צריכה להיות נטולת השפעה, דוגמה לרשות ציבורית מצוינת היא רשת ב'. גם כאשר מדברים על ירידת הרייטניג זה מובן מאליו מכיוון שיש שידור פופולרי ויש שידור למיעוטים כמו למשל שידורים מיוחדים לאוכלוסייה הערבית. יש דברים שנעשו ברשות השידור שאלמלא רשות השידור לא היה מישהו אחר שיעשה זאת. בעשורים האחרונים הרשות סיגלה לעצמה את היכולת לקיים את הדיון הציבורי".

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה): "אני אצביע בעד החוק לא בגלל שהוא צודק אלא בגלל שהחולה כבר מת. ערוץ אחד זה משהו ריק מתוכן שנושם בהקלטה מפעם שמצאו בארכיון. החוק הזה הוא חוק להקמת ערוץ תעמולה ממשלתי בלי לשנות בו מילה אחת. זה חסר היגיון שהממשלה צריכה לממן גוף שיממן אותה. החדשות האמיתיות הם מה שהממשלה לא רוצה שידעו. זה קל מאוד להגיד שידור ציבורי אבל זה קשה מאוד לבנות אתוס של שירות ציבורי. גם לא יהיה חוק אם לא יהיה הסדר הגון עם העובדים".

ח"כ דב חנין (חד"ש): השידור הציבורי חולה אבל לא מת ובמחלה צריך לטפל אבל כדי לטפל במחלה צריך לאבחן היכן הביעה והביעה שלו היא שליטה של הדרגים הפוליטיים ופה מציעים לנו החמרה של הבעיה".

ח"כ נסים זאב (ש"ס): "שכחתם ששר האוצר הוא מערוץ 2 וידיעות אחרונות? לנדס הוא מערוץ 2, שלא יהיה ספק שיש כאן שחיתות של ממשלת ישראל".

השר גלעד ארדן השיב: "אני מתפלא על חברי הכנסת שיש להם רמת מחויבות מינימלית לאמת. זה לא לגיטימי להגיד שקרים. אני פשוט לא מצליח את הטענות של סיעת מרצ, לא משנה מה כתוב בחוק, אתם באתם עם מסרים מסוימים בלי קשר למה שכתוב בחוק. אני שמח לשמוע שסיעת מרצ מתנגדת לביטול האגרה. אם שר האוצר היה מעלה ב-30 שקלים מס על האזרחים הייתם צועקים פה כל היום נגד זה. לפעמים גם מהלך פופוליסטי הוא מהלך נכון. יש שתי דרכים לממן שידור ציבורי, או על-ידי הציבור או שהאוצר יוותר על הכנסות המדינה דרך המנגון שנעשה כאן שהוא מנגנון עצמאי. כמו-כן החוק קובע במפורש שרשות השידור תסיים לפעול רק לאחר שכל הערוצים החדשים יתחילו לשדר".

33 ח"כים תמכו בהצעה 14 התנגדו ו 2 נמנעו. ההצעה הועברה לוועדת הכנסת שתכריע האם להעבירה לוועדת הכלכלה או על הקמת ועדה מיוחדת לנושא.