וועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה (יום ג', 27.5.14) הרחבה משמעותית של רשימת העבירות הפליליות, בהן המשטרה תהיה רשאית ליטול דגימת דנ"א מאדם שנחשד בהן.
חוק סדר דין פלילי מסדיר את סמכות המשטרה ליטול מחשוד 'אמצעי זיהוי' שכולל דגימת רוק, דם ושיער. נתוני הזיהוי משמשים לפענוח עבירות ואיתור עבריינים. הדגימה ניטלת רק מחשודים, בעבירות הקשורות לסחר בבני אדם, גרימת מוות, סיכון חיים/בריאות, עבירות מין, עבירות בקטינים וחסרי ישע, פגיעה בחירות, בתקיפה, פגיעה ברכוש, עבירות סמים מסוכנים, הוצאת נשק מרשות הצבא, ועבירות ביטחון.
השר לביטחון הפנים ביקש את אישור ועדת חוקה להוסיף עבירות לרשימת החשודים שמהן ניתן ליטול דגימות דנ"א. רשימת העבירות: התפרעות שסופה נזק, ניצול קטינים לזנות, ארגון הימורים, תקיפת שוטר, עבודת כפיה וכליאת שווא, גניבת בנסיבות מיוחדות, תקיפת זקן, קשר לביצוע פשע, התנכלות והטרדה מינית, פעילות בארגון פשיעה ושב"ח.
בפנייתו ליו"ר הוועדה, כותב השר לביטחון פנים כי בממוצע השנים 2012-2013, כ - 7,000 תיקים נפתחו בשנה, בחשד לעבירות אותן הוא מבקש להוסיף לרשימה. יצוין, כי מספר התיקים שנפתחו בשנה בחשד לתקיפת שוטר בלבד, עומד על 2600 תיקים לשנה.
המשטרה כתבה לוועדה, כי הרציונל לנטילת אמצעי זיהוי מאדם החשוד בביצוע עבירה, נעוץ ברצון לייעל את עבודת המשטרה ולשפר יכולותיה במאבק בפשיעה.
מהדוח האחרון שהוגש לוועדה עולה, כי המאגר מונה היום כ-261,918 דגימות דנ"א. מתוכם, נוספו בשנת 2013 45,408 דגימות. זאת לעומת שנת 2010, בה המאגר מנה 118,042 דגימות ובשנה זו נוספו 39,816 דגימות בלבד. מספר ההתאמות של הנתונים מול המאגר, זינק במאות אחוזים בשנים האחרונות.
סנ"צ אלעזר כהנא אמר בדיון, "תקיפת שוטר, הינה עבירה חמורה ולא ניתן לחלק בינה לבית עבירת תקיפה רגילה שניתן ליטול מהחשוד בה, דגימת דנ"א". כהנא הוסיף ואמר "אין חשש ששוטר יחשיד אדם בתקיפת שוטר, על-מנת שיהיה ניתן לקחת ממנו דגימת דנ"א".
יו"ר הוועדה ח"כ
דוד רותם תמך בצו, אף שהביע חשש מפני החשדת מפגינים בתקיפת שוטר, על-מנת שיתאפשר למשטרה ליטול מהם דגימות דנ"א.
ח"כ
אורית סטרוק ו
עדי קול, שבתחילה התנגדו להוספת עבירת תקיפת שוטר לצו, לבסוף התרצו ותמכו באישור הצו, לאחר שנציג המשטרה אמר כי דגימות נלקחות גם משוטרים שנחשדים בתקיפת אזרחים.
נציגת הסנגוריה הציבורית, עו"ד איילת עוז, התנגדה להוספת עבירת תקיפת שוטר. עוז חששה כי הוספת העבירה תפגע בחופש הביטוי.
