"האווירה היום של הרגולטורים היא של שינוי. חקירות של עסקות בינלאומיות הן חשובות, הן נמצאות על השולחן ויש כוונה להגיע אליהן". כך מתריעה (יום ד', 28.5.14) מנכ"ל שקיפות ישראל, עו"ד גליה שגיא, בכנס של פירמת ארנסט אנד יאנג בנושא ניהול סיכונים.
לדברי שגיא, "ישראל לא יכולה להמשיך ולהיות מדורגת בשליש האחרון מבין מדינות
OECD בתפישת השחיתות, אם ברצונה שהעולם ימשיך לעשות איתה עסקים. בשנת 2013 דורגה ישראל במקום ה-36 מבין 177 מדינות בדירוג השחיתות של 'שקיפות בינלאומית', אך כאמור - מיקומה נמוך בהרבה ביחס למדינות המפותחות והמובילות".
שגיא הסבירה, כי השחיתות זזה ממקום למקום: מי שאינו מושחת בביתו, מייצא את השחיתות למדינות אחרות. לכן, הוסיפה, היחס לשחיתות צריך להיות כמו לאיכות הסביבה, בה זיהום במקום אחד משפיע על מקום אחר. לאור זאת נכתבה אמנת OECD למלחמה בשחיתות, מתוך הכרה בכך שהשחיתות היא חוצת גבולות וכך יש להיאבק בה.
אולם ישראל נמנית על מחצית ממדינות OECD בהן אכיפת האמנה היא מועטה או כלל אינה קיימת - לצידן של מדינות כמו אירלנד, ברזיל, יפן, ספרד, יוון, צ'כיה, טורקיה, פולין ומקסיקו. לדברי שגיא, "אני בטוחה שהמשטרה שלנו יכולה לעשות עבודה לא פחות טובה מאשר המדינות בהן האכיפה מוגברת - ארה"ב, גרמניה, שווייץ ובריטניה".
משמעות האמנה, הסבירה שגיא, היא ש"אם הסוכן שלכם בניגריה הולך ונותן שוחד, הסיכון נופל על החברה בישראל". שגיא הזכירה, כי משרד הביטחון מנע במשך שנים את אימוץ אמנת OECD בישראל, בטענה שהתעשיות הביטחוניות אינן יכולות לבצע עסקות בעולם בלא להידרש לתשלומי שוחד. אשרור האמנה היה הצעד האחרון שנדרש מישראל כדי להצטרף ל-OECD ולכן לבסוף, לנוכח רצונו של
בנימין נתניהו להצטרף לארגון, אשררה אותה גם ישראל.
