כ-70% מבתי הספר הדתיים לבנות אינן מאפשרים לנציגי צה"ל להיכנס כדי להכין תלמידות לצבא. עמדתו הרשמית של החינוך הדתי מצדדת כי דרך השירות הראויה לבנות היא שירות לאומי. בישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, טוענים כי התנהלות זו דווקא פוגעת בבנות הדתיות שבוחרות להתגייס בכל זאת.
יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים (יוהל"ן), תא"ל רחל טבת-ויזל אמרה כי המידע שמעביר הצבא לבנות לפני הגיוס חשוב משום שהוא חושף אותן לאפשרויות, לתפקידים ולזכויותיהן כחיילות.
"איננו אומרים מילה רעה על השירות הלאומי. מי שבוחרת בזה תבורך. הן עושות עבודת קודש. בשנה שעברה ארגנו כנס בבית החייל. הגיעו 1,200 בנות מתיכונים-דתיים ומאולפנות - מצפירה, מעפרה, מצביה ומאפרת. בעבר בנות דתיות שירתו בעיקר בחיל-החינוך, עם נוער שוליים. גם היום שדרת הפיקוד שם היא של בנות דתיות. היום יש גם ריכוז גדול של בנות דתיות בחיל-המודיעין. יש ערנות של החיל לצרכיהן. יש להן שעת תפילה בבוקר. יש בנות דתיות גם בטכנולוגיה ומעט בתפקידי לוחמה. בת דתית שחולמת להיות לוחמת, אני רוצה להציג לה מה מומלץ לה. לדוגמה, בחיל-האיסוף יש פלוגה מגדרית. בת שהגיעה מתנועת נוער כמעט נפרדת, עדיף שתשרת ביחידה של נשים. יש יחידות שבהן השירות לחיילת דתייה קל יותר, ויש יחידות שבהן זה מורכב יותר.
"לכן כל כך חשובה ההכוונה לפני הגיוס. בכל גוף בצבא יש היום קצינה שאחראית על בנות דתיות - בחיל-האוויר, בתקשוב. תפקידה לוודא שהבת משתבצת נכון. הייתה חיילת ששובצה ביחידה קדמית ומאד הפריע לה שמדליקים טלוויזיה בשבת. אנו קשובים. יש גם קצינה שיושבת ברבנות הראשית. מרגע שהן מתגייסות הן תחת סמכות ואחריות הרבנות. רב היחידה יודע מי הן החיילות הדתיות ויש להן קשר איתו. כל זה חדש והונהג רק לפני שנה וחצי", דברי היוהל"ן.
יושב-ראש הוועדה, חברת הכנסת
עליזה לביא, אמרה: "התנהלות מועצת החינוך הממלכתי דתי (חמ"ד) בשאלת גיוס בנות לצה"ל היא עצימת עיניים מול השינויים המתרחשים בקרב הבנות הדתיות ובצה"ל"
לדבריה, "כשהמערכת לא נותנת מענה, נשים ששרתו בצבא החליטו לעשות מעשה והקימו את 'אלומה'. הן מבינות את המצוקה. לבתי הספר התיכונים הכלליים הצבא נכנס ומסביר. לתיכונים של בנות דתיות לא, נציגות 'אלומה' מנסות לעשות את מה שנמנע מהצבא, ולתווך. אני בכלל לא עוסקת בשאלה אם לשרת בצה"ל או לא. זה לא דיון ערכי-הלכתי. השאלה היא אם כל הבנות נחשפות למידע הקיים על המסלולים המיוחדים שהצבא מאפשר בזמן המתאים כשהבת וההורים מקבלים את ההחלטה. יש אוכלוסיות שלא מכירות והמידע לא נגיש עבורן - עולות חדשות, פריפריה חברתית. המידע נמנע מהבנות. זה כשל של המערכת".
יפעת סלע, מנכ"ל אלומה: "הייתי רוצה שתקצו לנו פינה בבתי הספר, לא אחר-הצהריים. כשאנו מארגנות ערבים בסניפי אמונה, מגיעות מאות בנות אולפנה לשמוע, אבל חלק ניכר ממנהלי בתי הספר לא מרשים לנו להיכנס. ב-40% מבתי הספר הדתיים אין לנו דריסת רגל. דווקא בפנימיות לאוכלוסיות מוחלשות מאפשרים לנו להיכנס. ב-13 פנימיות דתיות כאלה נציגה שלנו מגיעה פעם בשבוע לאורך כל השנה. בגלל הטענות נגדנו כאילו 'גייסתם בנות וקלקלתם אותן', ערכנו סקר בקרב 286 בוגרות צבא דתיות ו-286 בוגרות שירות לאומי בגיל 27-24. סלע הציגה ממצאים מהסקר:
- אין הבדל משמעותי בשמירה על הזהות הדתית בין המשרתות בצבא לעומת השירות הלאומי.
- 80% מההורים תומכים בבנות שמתגייסות, לעומת רק 33% מבתי הספר שתמכו בהן - אין הלימה בין יחס ההורים לגיוס ליחס מערכת החינוך הדתית".
הרב רונן נויבירט, מנכ"ל בית הלל: "תפקיד מערכת החינוך קריטי. חוסר מידע גורם לפעמים למרידה. בנות עושות 'דווקא' ומגיעות למקומות לא מתאימים. חובתנו כרבנים ומחנכים לא לסגור אלא לתת כלים. חסימת מידע היא בעייתית. חשובה מאוד ההכנה הרוחנית. העולם הדתי השכיל לפתוח מכינות לבנים, על-מנת שלא יעברו מהחממה הדתית ישירות לצבא. לבנות אין מספיק מסגרות כאלה. במקום להשקיע בלהילחם בבנות, בואו נשקיע משאבים בבניית מדרשות לבנות. כיום בכל שנה מדרשות נאלצות לדחות כמאה פונות מחוסר מקום והן הולכות לצבא ללא הכנה רוחנית. יש גם ספרים רבים של דיני צבא ומלחמה לבנים. אין ספר אחד לבנות ששואלות שאלות שונות. אנו בבית הלל מתכננים להוציא חוברת שתתמודד עם זה. הצטברו אצלנו מאות שאלות".
מיכל דה-האן, סגנית ראש מינהל החינוך הדתי במשרד החינוך: "אנו נותנים מענה של 100% לאלו שרוצות להתגייס. אנו בונים לזה תקנה. מי אמר שהדרך הנכונה היא לפתוח דווקא את בתי הספר? כל המנהלים נחשפים למידע, ובת שמעוניינת להתגייס מקבלת הכוונה מהיועצת. אנו מתחילים לדבר על שירות משמעותי בכיתה י' ופורסים אפשרויות בשיעורי חינוך".
שולי רוזנק אייזקס, רב בית ספר אוולינה דה רוטשילד: "ידע זה כוח. החשוב הוא לבדוק אם הבנות מקבלות מה שהן צריכות. אנו מתמודדים עם שאלות על מה לדבר איתן - האם לדבר על סמים, על שתייה? חייבים לדבר על צבא. אסור להתעקש על שירות לאומי או על שירות בצבא. יש בנות שרק שירות לאומי מתאים להן, שזקוקות למרחב מוגן, אחרת תתמוטטנה. מצד שני יש בנות שהמשמעות שלהן בצבא כל כך נדרשת לחברה הישראלית, שחשוב לקחת אותן בידיהן ולהוביל אותן לשם".
סגן שר החינוך
אבי וורצמן אמר בדיון: "אשמח להיכנס לעומק הסוגיה וללמוד. על-פי החלטת הוועדה, יכונס שולחן עגול בהשתתפות משרדי החינוך והביטחון וצה"ל, כשיושלמו השינויים בראשות מועצת חמ"ד". עוד לפני כן ייפגש וורצמן עם היוהל"ן תא"ל רחל טבת ויזל.
