ביישובי הפזורה הבדואית בנגב לא יוצבו מיגוניות. בג"ץ דחה (יום א', 20.7.14) עתירה בנושא לאחר שקבע, כי אין מקום להתערב בשיקול הדעת הצבאי של גורמי הביטחון.
העתירה נגעה ל-46 כפרים בדואיים בהם מתגוררים 100,000 איש, ובכללם 35 יישובים שאינם מוכרים. העותרים ביקשו להורות למדינה להציב ביישובים אלו מיגוניות - פתרונות מיגון ניידים - לאחר שטענו, כי מערכת כיפת ברזל אינה מגנה עליהם. לדבריהם, ההימנעות מהצבת מיגוניות מפלה לרעה את הבדואים ביחס ליהודים שביישובים השכנים.
פיקוד העורף ושר הביטחון טענו בתגובה, כי המדינה אינה מחויבת לספק מיגון, ומצבו הירוד של המיגון בכפרים הבדואיים אינו תוצאה של מעשיה או מחדליה. לדבריהם, ההחלטה שלא להקצות מיגוניות לכפרים אלו נובעת מההערכה שהם אינם מהווים יעד לירי רקטות מרצועת עזה.
השופט
יורם דנציגר קבע, כי אין מקום להתערבות בשיקול דעתם של גורמי הביטחון בנוגע לשימוש באמצעים המוגבלים שבידיהם. נחה דעתו של בית המשפט, הוא ממשיך, שההחלטה בנושא המיגוניות התקבלה משיקולים ענייניים ואין בה משום פגיעה בשוויון. לצד זאת, החליט בג"ץ להמשיך ולטפל בשאלת תשתיות המיגון בכפרים הבדואיים ובסוגיית מלאי המיגוניות, והורה למדינה להתייחס לבקשה להורות לה לקבוע לוח זמנים למיגון הכפרים.
השופטים
צבי זילברטל ו
נעם סולברג הסכימו עם דנציגר. את העותרים ייצגו עוה"ד עאוני בנא ונסרין עליאן, ואת המדינה - עוה"ד אבינועם סגל-אלעד, אודי איתן וחן אביטל.
