תשובה הלכתית של ר' עקיבא איגר, מגדולי הפוסקים בסוף המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19, משמשת (4.8.14) את שופט בית המשפט העליון,
נעם סולברג, להמחשת חומרת העבירה של הריגה בשוגג.
סוחר גרם ברשלנות רבתי למותם של בנו ומשרתו, לאחר שהאיץ בסוסי העגלה בה ישבו - תאונת דרכים שלפני כ-200 שנה. הרב איגר התבקש לקבוע כיצד יוכל אותו סוחר לכפר על חטאו, וסולברג מצטט באריכות את התשובה:
"עבור בנו הנהרג יחשוב אם היה זוכה להכניסו לחופה כמה היה מוציא עליו נדן [נדוניה] ומלבושים ושארי ההוצאות, ויפריש כפי הסך ההוא שיהיה לקרן קיימת לעולמי עולמים, ומהרווחים יוחזק בן עני לגדלו וללמדו תורה וגמרא עד שיהיה בן ט"ו שנים שיוכל לשלחו ללמוד בישיבה. ואחר כך יוחזק מהרווחים תלמיד אחר, וכן לעולם, והתלמידים ההם יקראו על שם בן הנהרג שהוא מחזיקם, ואם ישאו להם נשים ויולידו בנים, הבן הבכור ייקרא בשם הנהרג.
"ועבור הנער המשרת יקבל האיש על עצמו ליתן כל ימי חייו מדי שנה בשנה כ"ה ר"ט [25 רייכסטאלר, סוג מטבע] ליתן מזה שכר לימוד לבני עניים. בשנה הראשונה ישלם לעשרה מלמדים עניים שילמדו יום יום שיעור לתועלת נשמות ההרוגים, ויאמרו נוסח התפילה וקדיש דרבנן, גם יפרוש סך מה שמהרווחים ישולם לאיזה לומדים בכל היא"צ [יארצייט = יום זיכרון] שיעור משניות, ולהתפלל עליהם ולומר קדיש דרבנן, כל ימי חיי האיש ההוא, ישלח ביום היא"צ שלהם עשרה אנשים על קברם לבקש עבורו מחילה.
"ובעניין סיגופים, אחרי שכתב מעלת כבוד תורתו נרו יאיר [הרב השואל] שהאיש ההוא סמוך לימי זיקנה, לזה ראוי להקל עליו, ולזה במשך ג' שנים יתענה ב' וה' [ימי שני וחמישי מדי שבוע] וערב ראש חודש ועשרת ימי תשובה ולהשלים התעניתים האלו, ואחרי ג' שנים יתענה בימים אלו הנ"ל עד אחר חצי היום, ואם הוא בדרך ורואה שקשה עליו התענית יפדה התענית בעד ערך ג' פעמים ח"י גדולים [=18 מטבעות] שיתן לעניים.
"וכל ימיו לא ילך לסעודת נשואין (זולת בסעודת צאצאיו או שהוא שושבין). וכל לילה קודם שהולך לישון יתודה בלב נשבר ובבכיות גדולות ולבקש מחילה וכפרה מהשם יתברך. יקבל ד' תפילותיו וצדקותיו ותעניתיו ברחמים ויכפר לו כפרה גמורה, ונפשות ההרוגים יתפייסו, ויליצו טוב בעדו".
סולברג אומר: "עינינו הרואות, מה ארוכה ומה קשה הדרך לתשובה ולכפרה, בכלל זה הוצאות ממון, תעניות וסיגופים. פשוט וברור שכל אחד על-פי דרכו ועל-פי הכפרה המיוחדת לו. לא הבאתי את הדברים הנ"ל כדי ליישמם הלכה למעשה, אלא כדי ללמד על כך שסיגופים וחיבוטי-נפש, חרדה ודיכאון, הם תוצאה אפשרית, לעיתים מתבקשת וטבעית למעשה של נטילת חיי-אדם".
הדברים נאמרו בהחלטתו של סולברג לדחות את ערעורה של רווית דוד על עונש של 20 חודשי מאסר בפועל שנגזר עליה, לאחר שהורשעה בהריגה בעקבות תאונת דרכים בשנת 2010 בה נהרג נהג ברכב אחר. סולברג קבע, כי בית המשפט המחוזי איזן בין חומרת העבירה לבין נסיבותיה האישיות של דוד, אם כי עיכב את ריצוי עונשה עד חודש נובמבר משום שהיא אמורה ללדת בחודש הבא.
השופטים
אסתר חיות ו
ניל הנדל הסכימו עם סולברג. את דוד ייצגו עוה"ד רונן רבי ואבישג הלאלי-אלגריסי, ואת המדינה - עו"ד אושרה פטל-רוזנברג.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
