קיימת אפשרות שהממשלה הקודמת "תפרה" תנאי סיוע במיוחד למפעל פרי הגליל, אך לא ניתן לקבוע זאת באופן חד-משמעי ונחרץ. כך אומר (יום ב', 18.8.14) שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל. הטענה שהועלתה הייתה, כי תנאים אלו נועדו לממש הבטחה שנתן השר לשעבר בנימין בן-אליעזר לרוכשי המפעל.

בשנת 2011 הפעילה הממשלה תוכנית פיילוט לסיוע למפעלים בקצרין, חצור הגלילית וירוחם. שנה לאחר מכן הוסיפה הממשלה הנחיות, לפיהן ניתן יהיה להעניק סיוע גם למפעלים במקומות אחרים, אם הם היו בכינוס נכסים או הקפאת הליכים, נקלעו למשבר בשנים 2009-2008 ובעת מתן הסיוע כבר אינם מצויים בו.

חברת זנלכל טענה בעתירתה לבג"ץ, כי תנאים אלו נתפרו למידותיו של מפעל פרי הגליל, שענה במדויק על כולם. לדבריה, עם מכירת המפעל בשנת 2008 הבטיח בן-אליעזר, שהיה אז שר התמ"ת, לרוכשים סיוע של 18 מיליון שקל - והחלטת הממשלה משנת 2012 נועדה ליצור את הכסות למילוי ההבטחה. זנלכל ביקשה לקבוע, שגם היא זכאית לאותו סיוע.

זילברטל אומר, כי אכן קיימים סימני שאלה סביב הקריטריונים, שבמידה רבה הולמים את מידותיו של פרי הגליל. עובדה נוספת היא, שמפעל זה הוא היחיד שביקש וקיבל סיוע במסגרת זו. גם הרקע לקבלת ההחלטה מציב "שאלות לא פשוטות ביחס לקריטריונים", ובמיוחד העובדה ששבועיים בלבד קודם לכן אישר בן-אליעזר שהבטיח בזמנו את הסיוע.

"מכל מקום, מסקנתי היא כי חרף הספק המתעורר ביחס ל'כשרות' הקריטריונים, לא ניתן יהיה לקבל את העתירה", קובע זילברטל. "הגם שהעתירה מעוררת שאלות, קיים קושי ממשי לפסוק באופן חד-משמעי ונחרץ כי הקריטריונים 'נתפרו' בחוסר תום-לב ובכוונת מכוון. זו אכן דוגמה טובה למצב בו 'רב הנסתר על הגלוי', וייתכן כי לו היו מצויים בידינו נתונים נוספים היה בכך כדי לשפוך אור על החלטת הממשלה ולהקל על ההכרעה העובדתית".

עוד מציין זילברטל, כי גם אם היה מוכח שהקריטריונים נתפרו לטובת פרי הגליל - האפשרות היחידה של בג"ץ הייתה לבטל אותם. אלא שזנלכל לא ביקשה זאת, אלא להחיל אותם גם עליה - וזאת לא ניתן לעשות, במיוחד אם נקבע שהמעשה המינהלי היה פסול. זילברטל רומז, שייתכן שהתוצאה הייתה שונה אילו העתירה הייתה מוגשת בידי עותר ציבורי.

המשנה לנשיא והשופט יורם דנציגר הסכימו עם זילברטל. את זנלכל ייצג עו"ד שוקי ננר, את המדינה ייצג עו"ד נחי בן-אור, ואת פרי הגליל - עו"ד ליאור דגן.