|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בלוג משלך: נרטיב אימהי וביטויו בבלוגים של אימהות
|
כתיבת האימהות בבלוג נתפסת במסגרתו כתהליך יצירה יום-יומי המאפשר להן לטוות את הנרטיב שלהן על אודות עולמן הפנימי, הבין-אישי והווירטואלי וליצור את זהותן מתוך שיח הקהיל
|
נושא המחקר מתמקד בביטוי חוויית האימהוּת על-ידי אימהוֹת באמצעות כתיבת בלוג ((weblog, אשר אופיו כיומן-אישי מחד-גיסא ותקשורתי-קהילתי מאידך-גיסא, מאפשר לאם ללדת את עצמה באופן נפשי מתוך כתיבת הנרטיב שלה ויצירת שיח עם קהילה המהדהדת את קולה. קולה הכתוב של האם מאפשר לה להישמע ומזמין להקשבה מעמיקה לגוונים הסובייקטיביים של אימהותה. מתוך כך, מטרת המחקר הנה לבחון את הנרטיב האימהי וביטויו בבלוגים של אימהות בישראל, וכן את כוחה המרפא של כתיבת האימהוֹת ברשת.
במחקר הנוכחי תפיסת האם כסובייקט (Stern, 1995 ;Benjamin, 1988), תוך שימת דגש על יכולותיה היצירתיות, המשחקיות והרפלקטיביות, היא נקודת המוצא התאורטית. כתיבת האימהות בבלוג נתפסת במסגרתו כתהליך יצירה יום-יומי המאפשר להן לטוות את הנרטיב שלהן על אודות עולמן הפנימי, הבין-אישי והווירטואלי וליצור את זהותן מתוך שיח הקהילה. ייחודו של הבלוג טמון בהיותו מוצג במרחב הציבורי וביכולתו למזג נרטיב אישי עם מאפיינים של הופעה על-ידי כתיבת הנרטיב, הצגתו באופן ויזואלי ויצירת הקשר בין המספרת-הכותבת לקהל הבלוג המגיב בנוכחותה. מאפייניו הייחודיים של הבלוג מוצגים במחקר כמאפשרים לאימהות ליצור מרחב נרטיבי-מופעי של מספרות סיפורים (storytellers) הכותבות כבלוגריות (Langellier & Peterson, 2004).
הקול האימהי העולה מתוך הבלוגים הנו בעל איכויות אסתטיות ונרטיביות, העשויות לשפוך אור על דרכן של האימהות להבין את עצמן ולצקת משמעות לחיי היום-יום. בהתאם לכך, נעשה במחקר שילוב ייחודי בין דרך המחקר האסתטית ודרך המחקר הנרטיבית, הלקוחות שתיהן מן המתודולוגיה האיכותנית ומאפשרות להבין את משמעות חוויית הכתיבה האימהית ברשת לעומקה. מתוך תהליך היצירה המחקרי מתגבשים חמשת שלבי המחקר, הנובעים מן הנושא ומז'אנר הבלוג, ומשלבים שיטות מחקר שונות - ניתוח תוכן הטקסטים המופיעים בבלוגים, ניתוח תוכן הראיונות עם בלוגריות, ניתוח חזותי של הבלוג וניתוח שיח תגובות הקהילה הטקסטואלית. באמצעות הארת ההיבטים האסתטיים-נרטיביים בכתיבת אימהות בבלוג, המחקר מבקש לפתוח צוהר לתהליך הולדת האם והתהוותה הסובייקטיבית בשיח הקהילה הווירטואלית ולכוחה המרפא של הכתיבה ברשת, כפי שהם באים לידי ביטוי בז'אנר הבלוג.
|
|
- Benjamin, J. (1988). The Bonds of Love. New York: Pantheon Books.
- Langellier, K.M. & E. Petterson (2004). Storytelling in Daily Life: Performing Narrative. Philadelphia: Temple University Press.
- Stern, D.N. (1995). Motherhood Constellation. New York: Basic Books.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה;
תקציר - הוכן עבור הכינוס הבין-תחומי השני בנושא שיח ומגדר בישראל (03.02.09)
|
|
| תאריך:
|
05/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
29/09/2009
|
|
בירי רוטנברג-רוזלר
|
|
בלוג משלך: נרטיב אימהי וביטויו בבלוגים של אימהות
|
|
|
ביקורת הספרות הפמיניסטית, במיוחד זו המתבססת על עיקרון 'השוֹנוּת', רואה בכתיבת נשים ובגיבוש מסורת של כתיבה נשית ייחודית - תהליך של הגדרה עצמית (Gardiner, 1982; Showalter, 1977) והעצמה של נשים בחברה פטריארכלית. היעדר של מסורת כתיבה נשית וכן תהליכי יצירה שהתפתחו מתוך הצורך להתקבלות ו'חיקוי' של כתיבה גברית, הרחיקו נשים מעצמן ופגעו במודעות ובתחושת הערך העצמי שלהן (Gergen & Gergen, 1993). לכן, מסורת כתיבת נשים היא לא רק ערוץ לגיבוש הזהות אלא גם ערעור על השליטה הגברית ופריצה לתחום התרבותי ההגמוני (Rich, 1971).
|
|
|
|
|
בהרצאתי אבקש לעסוק בעיצוב המיתופאטי (כצמן, תשס"ו) של השכינה בספרות תיקוני הזוהר. כידוע, דמותה של השכינה כדמות אלוהית נשית זכתה לעדנה בספרות הקבלה, ובפרט בספר הזוהר. הימצאותו של מיתוס נשי מפותח על האלוהות היא עובדה מעניינת בהקשר של תרבות גברית, שנכתבה על-ידי גברים ועבור גברים.
|
|
|
|
|
באחד ממאמרי המפתח של השיח הפמיניסטי הנוכחי, ניסחה אודרי לורד (Lorde, 1984) את אחת מסוגיות היסוד המלוות את הדיון הפמיניסטי - כאן ומעבר לים. "כלי האדון", טענה, "לעולם לא יפרקו את ביתו של האדון". אין מדובר בטענה של מה בכך אלא בעניין עקרוני, שהרי כלי האדון, משמע שפתו של האדון - "שפת האב" בלשון השיח הפוסט-סטרוקטורליסטי, הוא המערך הלשוני היחיד העומד לרשותנו - נשים וגברים כאחד. אלא שכלי האדון כפי שאלו מתוארים בשיח התרבותי הרווח בעקבות משנתו של ז'אק לאקאן, אינם מיועדים לשימושן של נשים, כמי שמצויות מחוץ למערכת הלשונית - "נתינות זרות בגן העדן של השפה" (Marcus, 1989).
|
|
|
|
|
מה התפקיד האתי והפוליטי של היחיד בעיצוב המרחב החברתי? השאלה זאת תעמוד במרכז ההרצאה. אם זהותנו ביצועית, ואם כל פרט נבנה על-ידי עצם הפעילות הלשונית החוזרת, והוא פועל יוצא שלה - מה מידת החירות שלו לפעול באפקטיביות באופן פוליטי? האם איננו ייצורים חקייניים, בובות מיוצרות בידי מכונה משומנת היטב, שהיא השפה? שאלות אלה יידונו באמצעות הרומן של יעל משאלי "אישה אל אחותה" (2008).
|
|
|
|
|
קולה של האישה בחברה הישראלית הוא בעייתי במישורים אחדים ובמסגרות רבות, חרף ההצהרה האזרחית הקיימת בהצהרת העצמאות, כי בישראל תיכון מדינה דמוקרטית שיתקיים בה שוויון זכויות וחובות לכל האזרחים ללא הבדל דת, גזע ומין.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רון בריימן
יש לעודד השתתפות של ארצות הברית ושל "העולם הנאור" בחיסול בפועל של הפצצה האירנית המאיימת על העולם כולו, לרבות על הצ'מברליינים האירופיים, ולא רק על ישראל
|
|
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים  זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
|
|
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
