ביום שלישי הקרוב ילכו אזרחי המדינה לקלפיות כדי לבחור את הממשלה הבאה. בראש סדר-היום הציבורי יעמוד הנושא הביטחוני שזינק לתודעה הציבורית מאז נחשפו תושבי דרום המדינה לירי טילים מאסיבי, החלה להתחמם מחדש החזית הצפונית וגברו האיומים של אירן.
המשבר הכלכלי העולמי, שסחף כבר לתוכו את ישראל, נדחק למקום השני למרות שהוא נגע כבר כמעט בכל אחד מאתנו ועדיין לא התקרב לשיאו. למרבה הצער, התברר בפעם המי יודע כמה שהזיכרון הקולקטיבי של ציבור הבוחרים הוא קצר מועד. מי מקדיש בכלל מחשבה לעובדה שמועד הבחירות הוקדם בגלל התנהלותו המושחתת של ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שנאלץ להתפטר מתפקידו אחרי שסאת השחיתות האישית שלו הוגדשה?
השחיתות השלטונית חדלה כבר להעסיק את מרבית אזרחי המדינה, והשחיתות האישית של כמה מועמדים בולטים ובראשם אביגדור ליברמן, אינה מטרידה יותר את מנוחתם. במטרה להפיח רוח חיים במאבק בשחיתות הציבורית שלחה אומ"ץ באחרונה אל כל ראשי המפלגות והרשימות שמתמודדות בבחירות לכנסת, דרישה להתחייב שבתקופת כהונתה של הכנסת החדשה יירתמו למאבק זה ויפעלו לביצור שלטון החוק.
לא הופתעתי מכך שהתשובה היחידה שנתקבלה הייתה מיו"ר מר"צ, חיים (ג'ומס) אורון, שכיהן בכנסת היוצאת כיו"ר ועדת האתיקה של הכנסת. ג'ומס, הידוע ביושרו האישי, התחייב בשם מפלגתו. צדיק אחד בסדום המושחתת.
על מי אנחנו יכולים להלין אם לד"ר עוזי לנדאו - אחד האישים הפוליטיים הישרים במדינה, ומי שכיהן בעבר כשר לביטחון פנים והיה מודע לחשדות הכבדים נגד ליברמן - אין בעיה להופיע במקום השני ברשימת 'ישראל ביתנו' ולגייס קולות עבור המנהיג ליברמן? לא נעים היה להיזכר שלנדאו קיבל בעבר את אות אומ"ץ. כך חולפת תהילת היושר הציבורי...
חבירתם של חובבי המעטפות
מבצע 'עופרת יצוקה' העניק לאולמרט הזדמנות בלתי חוזרת לנסות למרק מעל עצמו לא רק את כשלי ומחדלי מלחמת לבנון השנייה, אלא גם להשכיח מהציבור שהוא קיבל שוחד, גנב כספי ציבור והוציא במרמה כספים מארגוני צדקה ומגופים ציבוריים כדוגמת יש"ע, וחשוד בביצוע עבירות פליליות נוספות שנחשפו ע"י אומ"ץ והועברו לחקירת גופי אכיפת החוק.
הפופולריות הזמנית שצבר אולמרט בעקבות הנחתת מכה מוחצת על החמאס, סללה את דרך המלך לתפקיד רם דרג בצמרת הפוליטית הבכירה לחברו הטוב אביגדור ליברמן, לקול תשואות ציבור הבוחרים האטום. לליברמן, הימני המוצהר, לא הייתה בעיה מצפונית להצטרף לממשלתו השמאלנית של אולמרט, ולזה האחרון לא מעצור מלמנות את ליברמן כשר לעניינים אסטרטגיים ולהפקיד בידיו מסמכים סודיים של המדינה בנושאים רגישים ביותר. עפ"י החשד, המשיך ליברמן לעסוק במקביל לתפקידו המיניסטריאלי בעסקיו הפרטיים המסועפים במדינות שונות, בעזרתם של עוזרים נאמנים. כאשר השעה הייתה נוחה לו, פרש ליברמן מהממשלה בתחושה שהוא עוד יחזור ובגדול.
על כרטיס הביקור של איש ציבור זה רשומים קופת שרצים עמוסה לעייפה, רמת מוסר אישית ירודה ביותר, חשוד סדרתי בקבלת שוחד, הלבנת כספים, העלמות מס, רישומים כוזבים, הפרת אמונים ועוד כהנה וכהנה. אולמרט וליברמן לא באו אומנם מאותו הכפר, אבל בארץ שבה הם גרים נתגלו כמה תכונות משותפות: שניהם נוכלים חסרי מעצורים, חפים מעקרונות של יושר, חובבי מעטפות, שקרנים, ערמומיים, אופורטוניסטים, מתוחכמים, מניפולטיביים, ובוגדים במטיבים הפוליטיים שלהם. החיים הציבוריים שימשו לאולמרט ולליברמן קרדום להתעשרות אישית, וכיום שניהם מסווגים כמיליונרים בהיקפים עלומים.
עוד קו שלילי משותף לאולמרט ולליברמן - שניהם שוטמים את גופי אכיפת החוק שמזנבים בהם כל השנים, ולא מהססים להשתלח בהם. גם בית המשפט העליון הפך למטרה מוצהרת. למטרה זו גייס אולמרט לשירות פעיל את שר המשפטים הנוכחי, פרופ' דניאל פרידמן, שביצע עבורו כמה שירותי חיפוי בזויים. לא במקרה מאמץ עתה ליברמן את פרופ' פרידמן, ומתעקש שהוא ימשיך בתפקידו גם בממשלה הבאה ויסייע לו להימלט מזרועות החוק ואולי גם ימשיך לדאוג לאולמרט.
אויבו הראשי של אולמרט היה מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדרשטראוס, שחשף את מעלליו באמצעות יועצו לענייני שחיתות לשעבר, ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי. אויבו המרכזי של ליברמן הוא ראש אגף החקירות והמודיעין לשעבר, ניצב יוחנן דנינו, שהתעקש לערוך חיקורי דין בפרשות השחיתות הבינלאומיות שבהן הוא מעורב.
עכשיו יש לאולמרט ולליברמן אויב משותף והוא היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. אולמרט לא סולח ליועץ המשפטי המבקש להגיש נגדו כתב אישום ראשון בפרשת "ראשונטורס", וממתין להשלמת חקירות המשטרה בפרשות השחיתות האחרות. בסוף שבוע זה נחקר אולמרט בפעם ה-13 ובדרך ממתין לו שימוע. ליברמן נוטר למזוז על-כך שגיבה את המשטרה שעצרה בערב החקירות לחקירה תחת אזהרה את בתו מיכל, פרקליטו עורך הדין יואב מני ועוד כמה ממקורביו, בעקבות ממצאים חדשים שנתגלו בשבועות האחרונים על חברות קש זרות שהקים עפ"י החשד ליברמן בעזרתם של אחרים. ליברמן מבין היטב בחושיו המחודדים, שאחרי הבחירות יתחילו החקירות שלו והוא כבר נערך לקראתן.
המבחן של מזוז יהיה אם יתמיד ויורה על המשך החקירות בהיקפים גדולים ויסודיים בחשדות נגד ליברמן. במשך תקופה ממושכת במהלך כהונתו של אולמרט כראש ממשלה גילה מזוז רפיסות, ורק בחודשים האחרונים התעשת. לטובת עתידה של המדינה, מוטב שמזוז יגלה זקיפות קומה נגד ליברמן, גם אם זה האחרון ינסה לדרוס אותו.
תסריט עגום
ההצלחה המטאורית של רשימת 'ישראל ביתנו' בהנהגתו של ליברמן, שצפויה עפ"י כל הסקרים להפתיע בבחירות הקרובות, הביאה באופן טבעי לחיזורים נמרצים אחריו ע"י כמה מראשי המפלגות שהעניקו לו הבטחות לתפקידים מיניסטריאליים בכירים. סוד גלוי הוא שעיניו של ליברמן נשואות לראשות הממשלה, ובדרך הוא מבקש לעצמו תפקידי ביצוע מרכזיים. בימים האחרונים הוא החל לגלות עניין במשרדי הביטחון והאוצר. האופציה של ממלא-מקום ראש הממשלה לא נדחתה על הסף. חברו אולמרט זינק מתפקיד זה והפך לקודקוד.
זו הייתה הסיבה לפנייתי השבוע אל מזוז, בבקשה שיבהיר לציבור הבוחרים עוד לפני הבחירות אילו תפקידים מיניסטריאליים רשאי ליברמן למלא ואיזה לא. בשלב זה לא נתקבלה עדיין במשרדי אומ"ץ תשובתו של היועץ המשפטי לממשלה. אומ"ץ מתכוונת לעמוד על המשמר בעניין זה; בשעתו כשלנו בניסיוננו למנוע מליברמן לכהן כשר לעניינים אסטרטגיים. הפעם כנראה שנצליח למנוע מליברמן לקבל תיקים מיניסטריאליים כל עוד תלויים ועומדים תיקיו הפליליים.
למרבה האירוניה, ליברמן יהיה גם מי שיכריע את גורל המדינה ויקבע מי יהיה ראש הממשלה הבא ומה תהיה דמותה של המדינה. יש לי השערה - עדיין לא מוסמכת - שליברמן יעדיף את ציפי לבני על פני ביבי בזכותה של השרה המושחתת רוחמה אברהם בלילא, ידידתו הקרובה של ליברמן עוד מהימים שבהם הוא כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של נתניהו, והיא כיהנה כראש לשכתו.
אברהם הפעילה בימים האחרונים לחצים כבדים על ליברמן, והפגישה בינו לבין לבני במטרה ליצור הבנה מוקדמת. העובדה שליברמן רחוק מלבני בדעותיו המדיניות וכי שניהם משתייכים למעשה לשני גושים פוליטיים מנוגדים, לא מרתיעה אותה. רוחמה מכירה היטב מקרוב את איווט, ויודעת שאין לו בעיה להתגמש. האמצעים הפוליטיים קידשו אצלו תמיד את המטרות האישיות. בלילא מנסה להסיר מכשולים מהדרך, ובין השאר היא מבקשת לשכנע את דדי בורוביץ', מבעלי חברת 'אל על' שנחשב כבעל השפעה על בכירים בישראל ביתנו, אחרי שהתברר לה למגינת ליבה כי הוא מעדיף דווקא שליברמן יחבור אל ביבי.
הסקרים האחרונים שמלמדים על מאבק צמוד בין הליכוד לקדימה, יוצרים מתח רב וכבר לא ברור שביבי אומנם יהיה ראש הממשלה הבא. לא ברור עדיין מה יגיד ליברמן לנשיא שמעון פרס בשעה שייפגש עמו אחרי הבחירות, להמליץ על המועמד לראשות הממשלה המועדף בעיניו. מה שכן ברור הוא שפרס, הנוהג לדבר בשלושה קולות בעת ובעונה אחת, ינסה לתמרן את הבחירה בלבני להרכיב את הממשלה הבאה, ולו רק בזכות העובדה שהיא קרובה אליו בדעותיה המדיניות.
בתחום זה אפשר לסמוך בהחלט על יו"ר הכנסת דליה איציק, ידידתו הקרובה של פרס, המכהנת כיו"ר מטה הבחירות של קדימה ובכך היא מבזה את תפקידה הממלכתי שמחייב אותה להיות ממלכתית, לפחות למראית עין. אפשר לסמוך בהחלט על איציק האופורטוניסטית וחסרת היושר האישי שתעשה עבודת שכנוע יסודית על פרס. גם היא מכירה את פרס מקרוב ויודעת שהוא נשיא פוליטי שקוף. איציק מבקשת להמשיך לכהן כיו"ר הכנסת וממלאת-מקום הנשיא גם בקדנציה הבאה, בתקווה שתירש בבוא היום את פרס.
כך הולך ומתבהר התסריט העגום שלפיו אין לציפי בעיה לחבור אל ליברמן החשוד בפלילים ולהעניק לו תפקיד מרכזי אם תבחר כראש הממשלה. היא תהיה מוכנה גם למלא את בקשתו הצפויה של ליברמן ולאפשר לשר המשפטים פרופ' דניאל פרידמן להמשיך בתפקידו.
לציפי לא הייתה בעיה לבקש מהמשנה לראש הממשלה חיים רמון, חברו הטוב של השר פרידמן, שהורשע בפלילים בעבירת מין, להצטרף לרשימת קדימה לכנסת. מי שמנסה למצוא סתירה בין התנהלות זו לבין ההכרזה האחרונה של לבני שהיא פמיניסטית, עושה זאת על אחריותו האישית.
ההר הוליד עכברה
שבועות ספורים בלבד חלפו מאז שמנהיגת קדימה, ציפי לבני, עטורה בגאווה בלתי מוסתרת בתואר "גברת קלין" שהוצמד אליה, הכריזה מול גל מצלמות, מיקרופונים ופנקסים פתוחים של אנשי תקשורת כי בדעתה להיאבק ללא לאות בשחיתות הציבורית. על-כך היא זכתה לתודת הוקרה והאהדה של אזרחי מדינה רבים, שנפשם נקעה מגניבת כספי המדינה ע"י אישי ציבור מתעשרים ומהשחיתות השלטונית שהגיעה לממדים מפלצתית. באורח אישי הייתה לי שביעות רצון מהתעוררותה המאוחרת של ציפי ומהצהרת הכוונות שלה שבוששה זמן רב מדי.
בחודש ספטמבר 2005, בעת שלבני כיהנה כשרת המשפטים בממשלתו של שרון, היא ניצבה על בימת בית סוקולוב בתל אביב, ולתשואות הקהל קיבלה ממני את אות המופת של אומ"ץ בגין הגינותה השלטונית וניקיון כפיה האישיות. באותו מעמד התחייבה ציפי לעשות ככל יכולתה לעקור מן השורש את השחיתות, ואף טרחה להדגיש זאת בשיחה שניהלתי איתה מאוחר יותר בארבע עיניים.
אבל ההר הוליד עכברה: ציפי לא עמדה בהתחייבותה, ולא השמיע את קולה ברמה נגד השחיתות של משפחת שרון המסואבת וגם לא נקטה בפעולות שאמורות היו להיגזר מתפקידה הממלכתי. בחירתו של רב-המושחתים אהוד אולמרט כראש הממשלה תפסה את לבני כבר בתפקיד של שרת החוץ. אולי זו הייתה הסיבה שהיא לא עסקה בענייני הפנים של המדינה. רק בשלהי תקופת כהונתו של אולמרט נזכרה לבני שהוא מושחת.
חיזורה הנמרץ של לבני אחרי ליברמן, שמעניק לו "טיהור" אישי, דחף גם את שני הטוענים האחרים לכתר ראשות הממשלה, בנימין נתניהו ואהוד ברק, להעניק לליברמן הכשר לישיבה משותפת בממשלה. אם, לעומת זאת, יבחר נתניהו לראש הממשלה, הוא ינהג בדרך דומה כלפי ליברמן ויעשה הכל כדי לרצותו. התפקיד של ממלא-מקום ראש הממשלה יהיה בהישג ידו. בנסיבות מסוימות עשוי ביבי למנותו אפילו כשר הביטחון במקומו של ברק.
המפלגות החרדיות שיצטרפו מן הסתם לקואליציה שבה יהיה ליברמן שר מרכזי, יביאו איתן אישור הבד"ץ (בית הדין הרבני המחמיר במתן הכשרים). השחיתות השלטונית תתפרץ מחדש במלוא עוצמתה, כוחות החושך יגברו על כוחות האור; לא יהיה צורך לכבות את האורות במדינה - הם יכבו מעצמם.
