|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
אפליה מתקנת לערבים ישראלים: דיון תאורטי ומעשי
|
גיוון תרבותי נחשב אמצעי חשוב להשגת שוויון למיעוטים תרבותיים ולאומיים ● בעוד השאיפה להשגת שוויון למיעוטים הנה בסיסית בכל חברה דמוקרטית-ליברלית, הדרכים להשגת שוויון זה נתונות לוויכוח
ככל ששיח הרב תרבותיות הופך מרכזי במחשבה הליברלית, גיוון תרבותי נחשב אמצעי חשוב להשגת שוויון למיעוטים תרבותיים ולאומיים. בעוד השאיפה להשגת שוויון למיעוטים הנה בסיסית בכל חברה דמוקרטית-ליברלית, הדרכים להשגת שוויון זה נתונות לוויכוח. אחד הכלים, המהווה מוקד לביקורת רבה, הוא אפליה מתקנת. השאלה המועלית על-ידי הוגים ליברלים ואנשי חוק היא, האם שוויון עבור מיעוטים צריך להיות מושג על-ידי אפליה מתקנת? אפליה מתקנת היא כלי השואף להביא לשוויון חברתי. מאז המהפכה הצרפתית, רוב החוקות המודרניות תומכות ברעיון השוויון ומתייחסות אליו כעיקרון בסיסי במשטר דמוקרטי. עם זאת יש להדגיש כי הכוונה בדרך כלל היא לשוויון יחסי ולא מוחלט. ההכרה בכך שבני האדם שונים זה מזה, מביאה למסקנה שרק יחס לא-שווה לאלה שאינם שווים, יכול להביא בסופו של דבר לשוויון חברתי. זוהי מהותה של האפליה המתקנת. היא מתמקדת בהשלכות של הקצאת משאבים חברתיים וכלכליים לקבוצות שונות בחברה, ואיננה מסתפקת בהשוואת נקודת הפתיחה בתחרות על משאבים אלה. הרצאה זו סוקרת את האפקטיביות של אפליה מתקנת (הבאה לידי ביטוי בחקיקה, תוכניות חברתיות ותהליכים) למיעוטים תרבותיים באמצעות מקרה הבוחן של המיעוט הערבי בישראל. ראשית יוצגו היתרונות והחסרונות של אפליה מתקנת ברמה הנורמטיבית. שנית יתוארו יישומים של אפליה מתקנת בעולם. בהמשך יוצג המקרה של האוכלוסיה הערבית בישראל, סקירה של הפעילות בישראל בתחום האפליה המתקנת ודיון בדרכים לשיפור מערכת האפליה המתקנת. לסיכום, יוצג דיון באפליה המתקנת ככלי לגיוון תרבותי.
|
ד"ר הילי מודריק-אבן חן הנה חברת סגל מכללת שערי משפט, המלמדת גם באוניברסיטת בר-אילן ובבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי בהרצליה. בשנת 2008 הייתה עמיתת מחקר אורחת באוניברסיטת נורת'ווסטרן (Northwestern), שיקגו. היא חוקרת ומרצה בתחום המשפט הבינלאומי ההומניטרי ומשפט זכויות האדם הבינלאומי. כמו-כן, היא עוסקת במחקר אינטרדיסציפלינרי פילוסופי-משפטי, ופרסמה מאמרים בתחומים אלה, בהם מאמרים על העדפה מתקנת, לוחמים בלתי חוקיים, כיבוש והשלכותיו וחוקיות הסיכול הממוקד. בשנים האחרונות עוסקת ד"ר מודריק-אבן חן במחקר הטרור במשפט הבינלאומי. במסגרת זו הייתה חברה בפורום מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה אשר דן בנושאים השונים ובבעיות המתעוררות מלחימתה של דמוקרטיה בטרור (בשנים 2004-2005). כיום היא חברה בצוות המחקר: "שדות לחימה חדשים וחוקים ישנים" (New Battlefields/Old Laws) המשותף לאוניברסיטת סירקוז (Syracuse) והמרכז הבינתחומי, הרצליה.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן; תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
תאריך:
|
14/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
14/02/2009
|
|
ד"ר הילי מודריק-אבן חן
|
אפליה מתקנת לערבים ישראלים: דיון תאורטי ומעשי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שואל בפתח
|
15/02/09 09:58
|
|
2
|
|
שואל בפתח
|
15/02/09 10:03
|
|
3
|
|
נתין מדמנת ישראל
|
15/02/09 10:51
|
|
4
|
|
יהודי מופלה!!!!!!
|
31/10/10 14:06
|
|
ההרצאה תתמקד בקבוצת "אנואר - מנהיגות נשים יהודיות ערביות". היא תבחן את יחסי השיתוף והקירבה, השלובים בחשדנות ובאיבה בין נשים יהודיות וערביות. דיון זה יצביע על היבטים גלויים וסמויים של המרחק המובנה בין החברה הערבית והיהודית בישראל, העולים באופנים שונים במפגשי הקבוצה. הדיון יבליט סוגיות מגדריות הקשורות לשתי קבוצות הנשים בישראל, יעמוד על הדמיון וההבדלים הקשורים להתמודדות איתן וכן, על הפוטנציאל הגלום במפגש זה. כמו-כן, יחדד הדיון את ההשלכות החברתיות-פוליטיות של קירבה בין נשים יהודיות וערביות, עבור נשים והחברה בכלל.
|
|
|
הרצאה זו מתבססת על מחקר קודם של הכותבים, המעריך את ההשפעה של דיאלוג בין-דתי בין יהודים ישראלים וערבים פלשתינים, ומרחיב את המחקר על מגע יהודי-ערבי במסגרות חינוכיות ותעסוקתיות. למרות המגמות העכשוויות הסבורות כי קיים קיטוב יתר בין הקהילה היהודית והערבית בישראל, נתונים שנאספו בשנים האחרונות מראים על מגמה הפוכה בקרב המשתתפים במגע מסוג זה. סטודנטים ובעלי מקצוע שלמדו והועסקו בסביבה מעורבת הראו נטיה להתמתנות בעמדות כלפי הצד השני, ובעיקר נכון הדבר לגבי משתתפים ערבים.
|
|
|
הגישה של 'הכרה והוקרה' פותחה על יד Taylor . לפי גישה זו ניתן, באמצעות דיאלוג בין הקבוצות השונות בחברה, להכיר ולהוקיר את הזהות הייחודית של כל קבוצה ואת המשותף לקהילות הנפרדות. תיאורית המגע גורסת שאינטראקציה בין קבוצות יריבות סביב מטרה משותפת, כאשר הקבוצות במעמד שווה, תוביל לגישה חיובית יותר בין הקבוצות. דיאלוג בין קבוצות יריבות יוצר הזדמנויות להכיר את האחר, השונה. בעקבות הדיאלוג ניתן לצפות לשינוי במערכת היחסים בין הקבוצות. Taylor טבע את המושג 'הדיאלוג עם האחרים המשמעותיים'. כלומר, היחיד בחברה מעוצב על-ידי דיאלוג עם האחר. הוא אינו חייב להסכים עם האחר, להיפך, לעתים נוצר עימות או נוצרת דחייה. אך בדיאלוג, היחיד פוגש מושגים שונים ומשמעויות שונות מאלו שגדל על פיהן, באמצעות המסורת, התרבות וההיסטוריה.
|
|
|
בהרצאה אבקש להרחיב את מושג המגע שמהווה מושג מרכזי ומקור השראה מתמשכת בהפגשה של קבוצות המצויות במצב סכסוך פנימי או בינלאומי, ולהציע כי המגע המתרחש במפגש הקבוצתי הוא מורכב ורב-שכבתי; המגע המתקיים בין חברי הקבוצות היריבות בזירה הבין-קבוצתית, מייצר מגעי משנה בזירות פנימיות, שבחלקן סמויות מן העין-- בין משתתפים מאותה הקבוצה לבין עצמם, ואצל המשתתפים, בינם לבין עצמם. נראה כי הסרת המחיצות החיצוניות, בין משתתפים מקבוצות שונות, גם כשהיא עולה יפה (ואולי דווקא אז), מייצרת איתגור על המחיצות הפנימיות הקיימות בתוככי זהותו של היחיד. הדיאלוג המתרחש בין זהות ואחרות ברמות פנימיות אלה, בעקבות המגע עם האחר החיצוני, נחווה כמערער זהות ומאיים.
|
|
|
בכל קונפליקט נמצא מרכיב קוגניטיבי הכולל הכללות, סטיגמות ודעות קדומות שנועדו להחליש את מעמדו של האחר. עמדות אלה מתורגמות לפעילות עויינת ואלימות. הממד הפסיכולוגי הופך למרכזי בעימות. החזון לעתיד טוב יותר חייב להיות מבוסס על טיפול במתחים תרבותיים. מהותה האמיתית של תרבות היא בתקשורת בין אנשים- בתוך הקבוצה וכלפי האחר. התרבות מייצרת את הזהות הקולקטיבית והמודעות העצמית. היא מייצרת מערכת ערכים, נורמות, זכרונות וסדרי עדיפויות המשותפים לכל חברי הקבוצה. לכן, תיווך בין תרבויות מנוגדות חייב להיות כרוך בהבנת האחר והתקשורת עמו.
|
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
|
אלי אלון
כשלושה שבועות לאחר סיום מלחמת ששת הימים, הסתערו עשרות תושבים ערבים מרצועת עזה על מחנה מחסני האספקה והמזון שהיה שייך לכוח האו"ם
|
|
|
דן מרגלית
השופט קפלן שחרר את השכל לאחר שהבין שהמשטרה מתאנה להשכל, ובכלל הוא נעצר באזור שהמשטרה ממילא חסמה ולא הייתה בו תנועה
|
|
|
איתן קלינסקי
ניהול המלחמה, כפי שמנווט אותה בנימין נתניהו יחד עם חבורה משיחית, הביא לכך שמדינות רבות באירופה מביעות אהדתן לכינונה של מדינה פלשתינית תוך הוקעה מוחלטת של ישראל
|
|
|
ראובן דינור
חדר בבית מלון, ממומן בידי המדינה, או דירת מגורים זמנית אינה מענה הולם אלא אקט רנדומלי שמעצב ביתר שאת את הגלות בתוך הארץ
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|