בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה ביטל מכרז פנימי של
רכבת ישראל לתפקיד סגן מנהל מתחם אחזקה ותפעול קישון בנימוק שהוא היה תפור. בית הדין הורה לרכבת לפצות ב-150,000 שקל את דוד אסולין, עובד לשעבר בחברה שהתמודד על התפקיד. הרכבת מערערת על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה.
אסולין טען, כי המכרז נתפר למידותיו של נהג הקטר אייל גור ואשר ההנהלה חפצה במינויו, למרות שאין לו כל רקע וכישורים מתאימים. הרכבת טענה שלגור יש כישורים מתאימים.
סגנית הנשיא,
איטה קציר, קבעה, כי קיים חשד סביר ביותר לשיקולים זרים בקביעת תוצאות המכרז הראשון. בסיום ההליך הופיעו בפני ועדת המכרזים אסולין ושני מתמודדים נוספים, וזו החליטה שלא להמליץ על איש מהם לתפקיד. גור זכה במכרז השני, למרות שאין לו כל ניסיון בניהול צוותי עבודה, פרויקטים, מערכות אחזקה וללא כל ידע מקצועי בתחום.
לדברי בית הדין, לא ברור כיצד גור עמד בתנאי הסף במכרז השני. הרכבת הנמיכה את דרישות ההשכלה הנדרשות ללא כל איזון ראוי על-ידי העלאת דרישות הניסיון הניהולי והידע המקצועי, וגם לא הקפידה שהמועמדים הסופיים שהופיעו בפני ועדת המכרזים השנייה עומדים בתנאי הסף שנקבעו. עובדות אלו מגבירות את החשש שאכן מדובר במכרז תפור.
הפיצוי לאסולין נקבע בשל התנהלותה של הרכבת, שבאה לידי ביטוי בפגמים המהותיים היורדים לשורשו של עניין, בשיקולים הזרים בבסיס החלטות ועדות המכרזים ובגין הפגיעה שנגרמה לו. בית הדין הורה לרכבת לפרסם מכרז חדש ובו אותם תנאים שנקבעו במכרז הראשון, ולאפשר לאסולין להתמודד בו למרות סיום יחסי העבודה בין הצדדים. הרכבת חויבה לשלם לאסולין הוצאות בסך 30,000 שקל.
הרכבת מבקשת מבית הדין הארצי לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעורה עליו. לדברי הרכבת, באמצעות עוה"ד ענת צוקר-לוי ואלון עזרא, בפסק הדין נפלו טעויות ולכן סיכויי הערעור טובים ואף למעלה מכך. לטענת הרכבת, בית הדין האיזורי ביטל במחי יד מכרז על סמך תהיות שספקות בלבד, ללא ראיות והוכחות.
