כפי שניתן לראות במסמך המצורף, שהונפק על-ידי משרד הבינוי והשיכון והועבר על ידו ל-News1, היעוד המקורי של הדירות הללו היה 'מגורים' כמו גם השימוש בהן בפועל נכון לספטמבר 2014. עוד מפרט המסמך כי הדירות הושכרו למוסדות ציבור.

אולם בירור קצר מעלה כי בחלק ניכר מהדירות הללו נעשה במשך שנים רבות שימוש שלא למגורים אלא לצרכים עסקיים. כך למשל משמשות דירות בכתובת מעגלי הראיה 25 את המשרדים ואת האולפנים של ערוץ 7, גוף התקשורת העסקי של מוסדות הישיבה בבית אל. מדובר באחד מאתרי האינטרנט המצליחים בציונות הדתית. האתר ממומן, בין היתר, באמצעות פרסומות. לפחות ארבע דירות בכניסה האמצעית של קומפלקס הדירות בכתובת מעגלי הראיה 25, משמשות את אולפני ערוץ 7 ואת משרדי האתר. בקומה התחתונה מצוי משרדה של מנהלת האתר, שולמית מלמד, אשתו של ראש הישיבה הגבוהה בבית אל, זלמן מלמד. כמו-כן, נבנה בסמוך למשרד אולפן שידור. בקומה השנייה נבנו אולפני שידור נוספים ותקליטיה גדולה. בקומה השלישית של המבנה מתנהלת פעילות אתר האינטרנט של הערוץ.

דירה אחרת, בכניסה אחרת בקומפלקס הדירות במעגלי הראיה 25 משמשת את אתר האינטרנט של ערוץ 7 בשפה האנגלית. גם שם הוקם אולפן שידור והוצבו מחשבים רבים שמהם מתנהלת פעילות האתר. בעבר שימשה דירה אחרת באותה כניסה, בקומה העליונה, לפעילות האתר וכמשרד ששימש את האחראי לתקציבי הפרסום של האתר.

באותו קומפלקס דירות ממש, בכניסה הימנית, מתגוררים כבר שנים רבות מנהלת ערוץ 7 ובעלה ראש הישיבה בבית אל. שימוש זה בדירה אינו סותר את ייעודה. אולם שימוש בדירה אחרת באותה כניסה כ'דירת לימוד' של הרב מלמד - סותר גם סותר. מדובר בדירה המכילה את ספריית הקודש של הרב מלמד ואשר בה הוא מקבל את תלמידיו ומעביר להם שיעורים. כל זאת, בדירת דיור ציבורי שהושכרה לצרכי מגורים.

הקריטריונים לזכאות לשכור דיור ציבורי ברורים ביותר ומהם עולה כי חלק ניכר מן המתגוררים ב-24 דירות עמידר שהושכרו לעמותת סוכת עובדיה, ואשר שוכרים את הדירות הללו מן העמותה בהשכרת משנה, כלל אינם זכאים לדיור ציבורי.

וכך נקבע על-פי כללי משרד הבינוי והשיכון - הזכאות לדירה בשכירות בשיכון הציבורי ניתנת לחסרי דירה בלבד אשר עונים על הנתונים הבאים:

• חסרי דירה

• רתוקים לכסאות גלגלים שהכנסתם אינה עולה על השכר הממוצע במשק

• משפחות שלהן שלושה ילדים לפחות ואשר צברי 1,400 נקודות או יותר ואשר במשך 24 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה התקיימו מקצבת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי או התקיימו מהכנסה וקצבת השלמת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי במשך 12 חודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה.

כאמור, במקרה שבו אנו עוסקים, הושכרו הדירות של הדיור הציבורי לעמותה וזו משכירה אותן בהשכרת משנה לאנשים פרטיים על-פי שיקול דעתה. רוב השוכרים, אם לא כולם, קשורים בצורה כזו או אחרת למוסדות הישיבה הגבוהה בבית אל. באופן זה, שולטת עמותה פרטית בדיור הציבורי בבית אל וקובעת מי יהנה ממנו.

להלן פירוט השוכרים [הפרטים על-אודות כתובת המגורים מופיעים באלפון של המועצה המקומית בית אל]. כפי שניתן לראות - כמעט כולם, מלבד משפחה אחת, קשורים אל הישיבה המפעילה את העמותה המחזיקה בעשרות הדירות הציבוריות:

מעגלי הראיה 25:

• מלמד הרב זלמן ושולמית - ראש הישיבה הגבוהה בבית אל ומנהלת ערוץ 7

• ערוץ 7

• אור שניר ומוריה - בוגר הישיבה, מחזור תשנ"ט

• מילר עודד ומעיין - בוגר הישיבה, מחזור תשס"ז

• שרעבי אורי ויערה - בוגר הישיבה, מחזור תשס"ב

מעגלי הראיה 23

• אורלן יצחק ונעמה - בוגר הישיבה, מחזור תשס"ד

• ברין הרב אליהו וחווה - מלמד בישיבה הגבוהה בית אל

• גולדשטיין עודד והודיה - בוגר הישיבה, מחזור תשס"ד

• הלוי נעם ושרה בתיה - בוגר הישיבה, מחזור תשס"ג

• וסרטייל הרב יאיר ושרה - בוגר הישיבה, מחזור תשנ"ז

• כהן הרב יעקב והודיה - בוגר הישיבה, מחזור תשנ"ז, מלמד בישיבה הגבוהה

• עזרן חיים וציונה - בוגר הישיבה, מחזור תשס"א

• רוזנר אורי ויפית - בוגר הישיבה, מחזור תשס"ג

• שוורץ הרב חיים אביהו ושושנה - מלמד בישיבה הגבוהה בית אל

• שרייבר הרב חיים ומוריה - בוגר הישיבה, מחזור תשנ"ז

• שאער ניר מרדכי ורננה שרה

אמנם ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי בדיקה שנערכה לאחרונה העלתה כי אין ממתינים לדיור ציבורי ביישוב בית אל, אולם לטענת תושבים במועצה המקומית, מכיוון שעד עתה לא נחשפו המיקומים של הדירות השייכות בבית אל לדיור הציבורי, ומאחר שהנושא היה מאופל ולא ידוע לתושבים - לא הוגשו בקשות לזכאות לדיור הציבורי מטעם תושבים פרטיים אשר עומדים בקריטריונים.

מחברת עמידר נמסר ל-News1 כי בבית אל לא קיימים שוכרים פרטיים המטופלים על-ידי החברה וכי החברה מנהלת בלבד את הדירות עבור המדינה. "עמידר לא מחליטה על נושא איכלוס הדירות ופועלת בכפוף להנחיות משרד הבינוי והשיכון", לשון התגובה.

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר כי המשרד תבע את עמותת 'סוכת עובדיה' בגין השימוש בדירות שלא לצרכי מגורים וכי ההליך המשפטי בעניין זה מתנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים.

"עמדת המשרד היא שפועלים בבית אל כמו בשאר רחבי הארץ, במסגרת משפטית, להוצאת מי שלא צריך להיות בדיור הציבורי מדירות אלה", לשון הודעת דובר המשרד.

פניית News1 לערוץ 7 בבקשה לקבלת תגובה לא נענתה. שולמית מלמד סירבה לשוחח בטלפון עם News1.

מדובר בדירות שמכרה עמידר לעמותת סוכת עובדיה במסגרת הסכם פשרה בין שני הצדדים. בשנת 1981 החלה העמותה לשכור מחברת עמידר 31 דירות. בשנת 1988 נערך בין השוכרים מחד-גיסא ובין משרד השיכון וחברת עמידר מאידך-גיסא, הסכם שלפיו ישלמו השוכרים שכר דירה בשיעור 55% מהחיוב, זאת כנגד פעולות אחזקת הנכסים. האחזקה כוללת שיפוץ דירות לאכלוס חוזר, אחזקה שוטפת ואחזקה יסודית של המבנים והדירות.

בשנת 2001 החליט משרד השיכון 'לפטור את עצמו מהשידוך' ולמכור את הדירות לישיבה בבית אל במחיר שומה ובהפחתה של 25%, זאת בתנאי שהדירות תירכשנה כמקשה אחת. העסקה לא יצאה לפועל עקב טענות שהועלו על-ידי אנשי הישיבה. באותה עת הם גם הפסיקו לשלם לעמידר את שכר הדירה בגין הדירות, עקב המחלוקת בנושא הרכישה.

עמידר הגישה תביעה כנגד השוכרים ומן הצד השני, הגישו השוכרים תביעה שכנגד. בית המשפט החל לדון בסוגיה וביקש מהצדדים להגיע להסכמה. בהתאם להסכמה בין הצדדים נקבע כי השוכרים ישלמו שכר דירה שוטף בגין כל הדירות בהתאם לקביעה של חברת עמידר. אנשי עמותת סוכת עובדיה יוכלו לרכוש 7 דירות ובתוספת של כ-60% בגין אי-תשלום שכר הדירה. ממשרד השיכון נמסר ל-News1 כי בפועל שילמו הרוכשים כ-400,000 שקל עבור כל דירה שרכשו. סכום זה כולל את מחיר הדירה שפורט בדוחות העמותה - 250,418 שקלים בתוספת תשלומי שכר הדירה.

גורמים במשרד השיכון ציינו כי מאז הפשרה ומכירת הדירות - משלמת הישיבה בבית אל תשלומי שכירות מלאים עבור 24 הדירות האחרות שהיא שוכרת מעמידר. אולם הדוח המילולי שפרסמה העמותה מעלה כי בין הצדדים עדיין קיימים חילוקי דעות. כך נכתב בסעיף ח' של הדוח המילולי: "כנגד העמותה עומדת דרישה כספית מחברת עמידר. העמותה מנהלת משא-ומתן עם עמידר על סכום הדרישה".

גם בחברת עמידר מאשרים את קיום הסכסוך המשפטי שעדיין לא הסתיים: "בין חברת עמידר לעמותת סוכת עובדיה אכן מתנהל הליך משפטי, כך שאנו מנועים להשיב לשאלות הקשורות להליך", לשון תגובת דוברת עמידר שנמסרה ל-News1.

אם כן, למרות אותה דרישה כספית של עמידר שעדיין קיימת על-פי הצהרת אנשי העמותה, מכרה להם עמידר את שבע הדירות בסכומים נמוכים משמעותית ממחירן בשוק.

עוד עולה מנתוני משרד השיכון כי שלוש מהדירות הן בנות ארבעה חדרים ובעלות שטח של 100 מ"ר. ארבע הדירות האחרות הן בנות שלושה חדרים על 78 מ"ר. למרות השוני בגדלים, שאמור לבוא לידי ביטוי בעלות השכירות ובמחיר הנדרש במכירה - קיבלה עמידר עבור כל אחת מאותן דירות סכום זהה.

בעמידר הטילו את האחריות על קביעת המחיר שנגבה מסוכת עובדיה על כתפי משרד הבינוי והשיכון. "עמידר ביצעה את הליך המכר שבמסגרתו דנה ועדת המחירים של משרד הבינוי והשיכון בבקשת העמותה וגם קבעה את מחיר המכירה", לשון תגובת החברה.

ניסיון לברר היכן נמצאות אותן דירות שנמכרו לעמותת סוכת עובדיה במסגרת הסכם הפשרה מעלה חשד שהפרטים שנרשמו בדוח אינם מדויקים, בלשון המעטה. בתגובה לפנייה שנעשתה אל המינהל האזרחי בבקשה לקבלת מידע על-אודות המיקום של מספרי הגוש-חלקה שפורטו בדוח העמותה נמסר מן המינהל כי "אין גושים כאלה בבית אל". בירור נוסף העלה כי אותן שבע דירות שנמכרו לסוכת עובדיה נמצאות ברחוב מעגלי הראי"ה 13 וברחוב מי מרום 20 בבית אל.

מדובר בשני מבנים הנמצאים זה בגבו של זה. על-פי נתוני המינהל האזרחי, שני המבנים נמצאים בגוש 4. הבניין שברחוב מעגלי הראי"ה נמצא כולו בחלקה 78 והבניין השני נמצא בחלקו בחלקה 78 ובחלקו בחלקה 232-233. לא ידוע מדוע צוינו בדוח נתונים שונים מן הנתונים האמיתיים.

מרשות התאגידים במשרד המשפטים נמסר בתחילה כי דיווחי העמותה ייבדקו. "לאור הטענות העולות רשות התאגידים, אשר אנו למדים עליהן לראשונה מפנייה זו, בכוונתנו לבדוק את הנושא", לשון התגובה.

בתום בדיקת רשות התאגידים נקבע כי על העמותה להגיש עד לתחילת דצמבר 2014 דוח מילולי מתוקן אשר על פיו ניתן יהיה לזהות את הנכסים. עוד נקבע כי על העמותה להגיש דוח מתוקן שיכלול את סכום ההלוואה שלקחה מבנק טפחות, בצירוף מסמכים מאמתים.

"בתגובתה התנצלה העמותה על טעות הסופר בדוח הכספי וצירפה דוח כספי מתוקן הכולל את סכום ההלוואות מבנק טפחות לשנת 2006 וכן צורפו מסמכים מאמתים לעניין סכום ההלוואות המקוריות ולעניין היתרה ליום 31.12.13. מהמסמכים שצורפו עולה כי הן סכום ההלוואות המקוריות והן היתרה ל-31.12.13 תואמים את הנתונים בדוח הכספי", נכתב בהודעת רו"ח רגינה הלפרין מרשות התאגידים. לדבריה, "לאור תגובת העמותה וצירוף הדוח הכספי המתוקן לא נמצא מקום להמשיך בבדיקה בעניין זה".