ד"ר יפעת ביטון-שאשא ברשימת כחלון

לא לחינם נראה הפרלמנט הישראלי כבימה אפורה לאנשים עוד יותר אפורים. כפי שראשי הרשימות המוניציפליות השתלטו על השוק המוניציפלי והחלו לשווק חברי מועצת עיר במתכון "יסמני" כך זה גם מתרחש בזירה הארצית.בקדנציה הקודמת של הפרלמנט הישראלי שלטו שלושה יחידים (ליברמן, לפיד ולבני) על 33 ח"כים באופן בלעדי, ובעצם כמעט שליש מהפרלמנט הישראלי היו ח"כים של מפלגות פרטיות כאשר ל-33 הח"כים הללו אין שום זכות מחשבה עצמאית.

אילו הייתי אלי ישי, הייתי שולח השבוע זר פרחים ענק שבענקים לנפתלי בנט וחבר יועציו. ההחלטה לשריין את מקומו של כדורגלן העבר אלי אוחנה בצמרת הבית היהודי, היא – ורק היא! – מבטיחה לא רק שרשימתו 'יחד' תעבור את משוכת אחוז החסימה הגבוהה, אלא גם תדלג מעליה ותגיע לכנסת ה-20 עם לפחות 6 מנדטים.

פתגם ידוע: אמור מי אתה משריין, אמור לך מי אתה. מי שמשריין חילוניים - סימן שהוא שם. מי שמשריין כדורגלן - סימן שהוא שם.

המנדטוריה הפכה לקונדיטוריה. הציבור, שיותר מדי פוליטיקאים בכירים מתייחסים אליו כאל מאגר מתעורר של טיפשים, נקרא למלא תפקיד בטרגי קומדיה אבסורדית. מדינה שיש לה צורך קיומי להחליט על דרכה המדינית, הכלכלית, החברתית, הביטחונית, נקראת לשלוח לכנסת ידוענים שדבר לא היה להם עם העולם בו מתגבשת השקפת עולם פוליטית. משתמשים בהם כבמגנטים למנדטים. אופים רשימה המוצגת כאידיאולוגית כביכול, ובוזקים עליה מועמדי מתיקה שלא הוכיחו מעולם את זיקתם הרעיונית לציבור אותו הם נשלחים לייצג.

אין מומחה כנתניהו לנאומי הסתה, דה-לגיטימציה, רמיסת על כללי המשחק הדמוקרטי כאשר הוא מרגיש שהמאכלת מתקרבת אליו. בקביעתו של המומחה האולטימטיבי לציונות, הוא ורק הוא, ועוד כמה בעלי כישרונות במפלגתו, לפיה "המחנה הציוני" הוא בעצם המחנה האנטי ציוני, הם חוזרים אל הרטוריקה הבלתי נשכחת בתקופת היותו של רבין ראש הממשלה, ששיאה בנאומי ההסתה בכיכר ציון כאשר נתניהו וחבריו עומדים על המרפסת המפורסמת, שופכים רעל ויורקים אש ללא הרף. את התוצאות כולם יודעים.