אלמנתו של אדם שהפך למעשן כבד בשל תסמונת פוסט-טראומה שנגרמה בשירותו הצבאי, תקבל מהמדינה פיצוי לאחר שנקבע שמותו נגרם בשל שירותו.
שלמה אדרי נפטר מסרטן הריאות בשנת 2007, בהיותו בן 54, לאחר למעלה מ-20 שנה של עישון כבד. אלמנתו ז'קלין טענה, כי הוא הפך למעשן כבד לאחר שהיה עד לפיגוע רב-נפגעים בעת שירותו בלבנון בשנת 1985, וכי העישון היה תוצאה ישירה של הפוסט-טראומה ממנה סבל. משרד הביטחון טען, כי אדרי עישן כמות גדולה של סיגריות עוד לפני האירוע ולכן אין קשר בין מחלתו ופטירתו לבין שירותו הצבאי.
ועדת הערר שליד בית משפט השלום בחיפה קיבלה (19.2.15) את ערעורה של אדרי על דחיית תביעתה בידי משרד הביטחון. השופט
יעקב וגנר, ד"ר צבי בן-ישי וד"ר דן בק העדיפו את חוות הדעת שהגישה אדרי, ואשר הצביעו על הקשר הישיר בין העישון הכבד והקטלני לבין השלכות הפיגוע בלבנון. הם עשו זאת לאחר שציינו, כי נטיית בתי המשפט היא לפרש ברוחב לב את הקשר בין השירות לבין הפגיעה בחייל.
"הטענות אותן פרסה המערערת לפני הוועדה במכלול הנסיבות והסתברותם ההגיונית, לאור ניסיון החיים, תוך התייחסות לעובדות המוכחות ולפי חוש הצדק, מקימות את סף ההוכחה הדרוש", קובעת הוועדה. משרד הביטחון לא הוכיח שאדרי היה מעשן כבד עוד לפני האירוע, ולעומת זאת אלמנתו הוכיחה שהעישון גבר בצורה משמעותית אחריו. "עקב הנכות הנפשית הקשה של המנוח הוא נזקק לעישון מוגבר בשעות היום והלילה, ובכך נקשר הקשר הרפואי בין נכותו המוכרת לבין מחלת הסרטן ופטירתו עקב מחלה זו", מסכמת הוועדה.
