המלצת ועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפריון לצמצם את טיפולי ההפריה לנשים בגילאים גבוליים עם סיכויי הצלחה נמוכים היא נכונה בעיקרה, אולם אם יתייחסו אליה כפשוטה היא עלולה לגרום לויתור מוקדם ומיותר על האפשרות של בני הזוג להשיג הריון מוצלח - כך אומר ד"ר איליה בר, יו"ר המרכז הרפואי לפוריות.

כיום השיטה הנפוצה בישראל לטיפולי פוריות היא של "ניסוי וטעיה" כשבני הזוג נשלחים במהירות להתחיל בטיפולים בטרם נבדקה בצורה מדויקת הסיבה לכשל בפוריות, אומר ד"ר איליה בר. זוהי הסיבה העיקרית לנתוני ההצלחה הנמוכים של ישראל שמציבים אותה בתחתית הרשימה העולמית מתחת למדינות המערב ואף אחרי מדינות מתפתחות. מדע הפוריות התפתח בשנים האחרונות ומאפשר שורה של בדיקות כולל אבחון גנטי של הזרע, הביצית ושל העובר בטרם השרשתו. מניסיוננו, יישומן של הבדיקות מביא להכפלת סיכויי ההצלחה בכל מחזור טיפול אולם למרבה הצער במרבית המקרים הן לא מיושמות.

כרופאי פוריות עלינו ליצור טיפול מותאם אישית לכל בני זוג במקום עבודה בשיטה של "פס ייצור" וויתור מהיר על זוגות שנתקלים בקשיים גדולים מהממוצע, אומר ד"ר איליה בר. בשיטות אלו אפשר להעלות את ממוצע ההצלחה הארצי ל-35%-50% לכל מחזור טיפול, וגם שיעורי ההצלחה של המקרים הקשים יעלו בהתאם ויש לכך הוכחות מספריות.

עם זאת, ברמה העקרונית המלצות ועדת האתיקה נכונות, אומר ד"ר איליה בר. לאחר מיצוי כל הבדיקות וההליכים כולל האבחון הגנטי אם סיכויי ההצלחה עדיין נמוכים יש להציג את תמונת המצב המדויקת מול בני הזוג ואת אפשרויות הפעולה החליפיות שעומדות בפניהם כמו תרומת ביצית, שהיא אפשרות מצוינת שהביאה להולדת אלפי ילדים בישראל.