ישראל רשמה הישגים משמעותיים במאבק בשחיתות, ולצד זאת יש מקום לשיפור במספר תחומים. כך אומרת (31.3.15) ועדת האו"ם ליישום אמנת הארגון נגד שחיתות.

הוועדה מציינת לשבח את העובדה שהגדרת השוחד בחוק העונשין היא רחבה ומיועדת גם לסתום פרצות אפשריות, ואת קיומם של קווים מנחים שפרסם פרקליט המדינה בנוגע לענישה חמורה שעל התביעה לדרוש בתיקי שוחד. עוד מציינת הוועדה במיוחד את המספר הגדול של כתבי אישום שהוגשו נגד שרים וחברי כנסת בעבירות שחיתות, ורואה אותם כהצלחה וכתגבורת משמעותית למאבק הכולל בשחיתות. גם שיתוף הפעולה הייחודי בין המשטרה, רשות המיסים ורשות ניירות ערך זוכה לשבחי הוועדה.

לצד אלו, בפי הוועדה מספר המלצות לשיפור:

• מתן סמכות למבקר המדינה, ליועץ המשפטי של הכנסת או לגורם אחר בתחום הצהרות ההון של חברי הכנסת.

• הורדת הרף הכספי של "רכוש אסור" לצורך חוק איסור הלבנת הון.

• הכללת עבירות שיבוש מהלכי משפט, שיבוש מהלכי חקירה ועדות שקר כעבירות מקור לעניין חוק איסור הלבנת הון.

• המשך הרפורמה בנוגע לאחריות פלילית של תאגידים בתחום השחיתות.

• הכללת עבירות שחיתות ברשימת העבירות המאפשרות נקיטת אמצעי חקירה מיוחדים נגד חברי כנסת, כולל האזנות סתר.

• הגברת השימוש בהסדרים חוץ-משפטיים בעבירות שחיתות בתחום ניירות ערך, לצורך הרחבת האכיפה.

• הגדלת המודעות של עובדי השירות הציבורי למניעת עבירות שחיתות ולדיווח עליהן.

• חתימה על הסכמים בינלאומיים שיאפשרו ביתר קלות חקירות של עבירות שחיתות בין-מדינתיות.

• הרחבת האמצעים שיעודדו דיווח על עבירות שחיתות בידי אזרחים פרטיים.

בהמשך הדוח משבחת הוועדה את ישראל על שיתוף הפעולה שלה עם מדינות אחרות במאבק בשחיתות, כולל אספקת סיוע טכני ומקצועי למדינות שונות. בתחום זה ממליצה הוועדה לשדרג את מערכות המידע העוסקות בהלבנות הון, לאמץ הנחיות מפורטות יותר בנוגע להחלפת מידע עם מדינות אחרות ולהגדיל את מספר הסכמי שיתוף הפעולה שלה עם מדינות נוספות.