משרות דיפלומטיות בנציגויות ישראל בחו"ל מאוישות בידי אנשי מינהלה ובידי מי שכלל אינם כשירים לשרת בחו"ל - מגלה (יום ג', 5.5.15) מבקר המדינה, יוסף שפירא.

על אף הוראותיו המפורשות של נוהל ייחודי, אשר קבע מכסה מירבית של 210 עובדים שניתן להעביר מהשירות המינהלי לשירות החוץ בשנים 2011-2008, חרג המשרד ב-24% ממכסה זו - דהיינו 261 עובדים - ובעקבות זאת הפסיק המשרד לגייס צוערים לשירות החוץ המינהלי.

רק ל-91 עובדים מתוך 261 העובדים הללו יש השכלה אקדמית. 109 עובדים לא עברו קורס הסמכה ייעודי ואף לא שירתו קודם קליטתם בשירות החוץ בנציגות בחו"ל, ולכן הם אינם עומדים בתנאי הכשירות להתמנות למשרות מדיניות ולמשרות של קונסולים ושל קציני מינהלה בחו"ל. 42% מהעובדים שעברו בשנים 2011-2008 לשירות החוץ אינם כשירים לשרת בחו"ל, ול-65% מהם אין השכלה אקדמית.

26% מעובדי שירות החוץ המינהלי בנובמבר 2014 ו-13% מכלל עובדי שירות החוץ לא היו כשירים לאייש משרות בדירוג שירות החוץ בנציגויות בחו"ל. באותה עת הנציגויות היו מצויות בתת-איוש של 32 משרות, שהן 8% מ-382 המשרות המיועדות לעובדי שירות החוץ בחו"ל. נוסף על כך, 15 עובדים ללא הכשרה מדינית איישו משרות שמוגדרות בתקן "משולבות מדיני" - משרות שתיאורן כולל שלושה תפקידים: תפקיד מדיני (לרבות ממלא-מקום השגריר בהיעדרו), קצין מינהלה וקונסול קונסולארי.


לא תמיד יש תנאי סף


בשנים 2012-2008 השקיע המשרד תשומות ומשאבים גדולים בתכנון, גיבוש וניסיון להוציא לפועל רפורמה ארגונית מקיפה, הכוללת שינויים ניכרים בתחום ניהול כוח האדם בשירות החוץ. בסופו של דבר, ההסכם הקיבוצי שנחתם בין המשרד לעובדיו בנובמבר 2014 אינו כולל חלק חשוב מרכיבי הרפורמה, לרבות קביעת תנאי סף להגשת מועמדות למשרות בשירות החוץ, ניוד עובדים, הגבלת תקופות כהונה של משרות ניהול במטה ושינוי אופן הערכת ביצועי העובדים.

תוצאות עבודת מטה שהוצגה להנהלת המשרד ב-2012 מלמדות, כי יש להוסיף לתקן הנציגויות 127 משרות של שליחים כדי להגשים את יעדי המשרד בתחום המדיני. נתונים אלו נכונים גם לשנת 2014, אך הדבר לא נעשה. כמו-כן לא נמצאו ברשות המשרד תוכניות להתאמת פעילותו לכוח האדם המצומצם הפועל בו, נוכח המחסור הניכר במשרות בתקן שירות החוץ.

החלטת שר החוץ והנהלת המשרד מ-2012, הקובעת, כי יש להגדיר תנאי סף למינוי לתפקידים בשירות החוץ - במטה ובנציגויות, לא יושמה במלואה. ועדות המינויים הן המקבלות החלטות בנושא קידום עובדים בדרג, אף שאין זה מתפקידן. במשרד נוהגת מתכונת עבודה, ולפיה חלק מחברי ועדות המינויים משתתפים בישיבות הכנה של הוועדות לפני כינוסן הרשמי, דבר העלול לפגוע בעקרון השוויוניות.


חוזרים ארצה מוקדם מדי


המשרד מאפשר לשליחים לשוב ארצה לפני תום פרק הזמן המזערי של שירותם בנציגויות בחו"ל הקבוע בכתבי המינוי, על-אף הקשיים שאי-מיצוי תקופת השליחות מערימים על יכולת המשרד לתכנן ולנהל את משאבי האנוש שלו.

שפירא קובע, כי על המשרד ועל נציבות שירות המדינה לבחון את האפשרות לפתוח קורסי צוערים לא רק בעקבות פינוי משרות, אלא גם על סמך תחזית להתפנותן. לצורך כך נדרש המשרד לנהל תחזית כוח אדם מפורטת לכמה שנים מראש, תוך התבססות על תחזיות פרישה.

על המשרד לוודא, כי מכאן ולהבא עובדים שנקלטו במשרד החל מאפריל 2008, יוצבו במשרות בשירות החוץ רק לאחר שסיימו בהצלחה את קורס הצוערים. עם זאת, במקרים שבהם לא עלה בידי המשרד לאייש משרות פנויות בנציגויות בעובדיו הכשירים לשרת בחו"ל, עליו לבחון את האפשרות לאיישן באמצעות מכרז בין-משרדי או באמצעות מכרז פומבי. יש מקום לקבוע מסלול הכשרה לעובדים שייקלטו בדרכים אלו. "יש להימנע מלמנות עובדים בלתי כשירים למשרות בשירות החוץ במטה ובנציגויות", הוא קובע.