היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, סגר (יום ד', 20.5.15) את תיק החקירה נגד מזכיר הממשלה והפרקליט הצבאי לשעבר,
אביחי מנדלבליט, בפרשת הרפז. וינשטיין אימץ את עמדתו של פרקליט המדינה,
שי ניצן, בדבר קשיים ראייתיים לכאורה בתיק.
המשטרה המליצה להעמיד לדין את מנדלבליט באשמת שיבוש מהלכי חקירה, משום שלא הנחה מיידית את הרמטכ"ל דאז,
גבי אשכנזי, להודיע שמסמך הרפז מצוי בידיו. מנדלבליט ביקש מאשכנזי יממה למחשבה בטרם הנחה אותו למסור הודעה זו.
פרשת הרפז נחשפה ב-6.8.2010, כאשר פורסם המסמך לפיו תכננו כביכול מקורביו של
יואב גלנט לקדם את מינויו למחליפו של אשכנזי, תוך פגיעה באשכנזי ובאלופים אחרים. ב-8.8.2010 פתחה המשטרה בחקירת הפרשה, וכעבור יומיים הודיע אשכנזי למשטרה שהמסמך המקורי מצוי בידיו.
בחקירה התברר, כי ב-9.8.10 שוחח אשכנזי עם מנדלבליט ואמר לו שהמסמך מצוי בידיו, וכאמור מנדלבליט ביקש יממה למחשבה לפני שהנחה את אשכנזי להודיע למשטרה שהמסמך בידיו. באותו יום שוחח מנדלבליט עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, ולא אמר לו שהמסמך בידיו של אשכנזי. וינשטיין אימץ את מסקנתו של ניצן, לפיה קיימים "קשיים ראייתיים מסוימים" בהוכחת העבירה, ובעיקר בנוגע ליסוד הנפשי שלה, שכן לחקירה לא נגרם כל נזק.
וינשטיין מציין, כי גירסתו של מנדלבליט השתנתה בשאלה מתי שמע על כך שהמסמך מצוי בידי אשכנזי - ב-9.8.10 בצהריים או רק בשעות הערב. הוא מציין, כי השאלה אינה שולית, משום שנגזר ממנה פרק הזמן בו נמנע הדיווח על כך. מנדלבליט אף אישר, כי נמנע במודע מלדווח לנזרי על כך שהמסמך בידי אשכנזי, ובמקביל סירב להתייחס לשיחתו עם וינר באומרו שנעשתה לה האזנת סתר אסורה המפרה את חסיון עו"ד-לקוח.
המלצה נוספת של המשטרה הייתה להעמיד לדין את מנדלבליט באשמת הפרת אמונים, משום שמסר לאשכנזי ולראש לשכתו דאז,
ארז וינר, מידע מישיבות שהתקיימו בלשכתו של וינשטיין. כאן נקבע, כי מדובר בהתנהגות בעייתית ברף הנמוך, בין היתר משום שבאותה עת לא היו וינר ואשכנזי בגדר חשודים בפרשה.
בסיום ההחלטה אומר וינשטיין, כי יחסי העבודה בין הרמטכ"ל לפצ"ר עשויים ליצור קירבה מיוחדת "שיהיה בה כדי לטשטש לעתים את קו הגבול בין האינטרס האישי של הרמטכ"ל, האינטרס הפנימי של הצבא והאינטרס הציבורי בכללותו". למרות שכבר נקבע שאין יחסי עו"ד-לקוח בין הרמטכ"ל לפצ"ר, אומר וינשטיין, "ברור שהתווך שבין בעלי תפקידים אלו הינו תווך רגיש, שצריך להתקיים בו אמון מוגבר".
מנדלבליט צפוי להגיש ערר על סגירת התיק משיקולים של העדר ראיות ולבקש שייקבע שהעילה היא העדר אשמה. לפי עתירתו לבג"ץ בנושא זה - אשר נדחתה על הסף בשל היותר מוקדמת מדי - סגירה בעילה זו תחסום את דרכו למשרות עתידיות כגון שיפוט.
