עם שוב הפגנות של יוצאי אתיופיה, דנה (יום ב', 8.6.15) ממושכות הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, במצב קליטתם, לאור דוחות
מבקר המדינה בעניין. יושב-ראש הוועדה, ח"כ
קארין אלהרר (יש עתיד) הדגישה כי "ההזנחה של יוצאי אתיופיה נמצאת באחריות משרד ראש הממשלה, ולא אתן להעברת האחריות מיד ליד. אקיים דיון מעקב בנושא בעוד חודש, אליו יגיעו המשרדים השונים עם תוכניות עבודה ברורות".
לדבריה, "העברת האחריות מגורם לגורם, ממשרד למשרד למעלה מעשור, היא חלק מהבעיה. במידה שיהיה צורך, אפעל לקידום ועדת חקירה פרלמנטרית אבל אני מקווה שנוכל להתקדם עוד לפני כן.
לא ניתן להמשיך להעביר את האחריות מיד ליד. עכשיו הגענו זמן האמת, יש כאן אוכלוסייה סובלת, זו הזנחה פושעת של כולנו, והמצב חייב להשתנות". אלהרר דרשה ממשרד ראש הממשלה להציג לה את הדיווח המובטח בתוך חודש, בצירוף פירוט היקף התקציב, ואף דרשה לקבל דיווח מכל אחד ממשרדי הממשלה, בכתב, עם התייחסות לנקודות המפורטות בדוח המבקר - מה תוקן ומה לא בנושאים הנוגעים לתחום אחריותו.
לדברי תא"ל מירב קירשנר מאגף כוח אדם בצה"ל, כ-88% מקרב פוטנציאל בני העדה הגברים מתגייסים לשירות - ומדובר בשיעור גבוה משיעורי השתתפות של האוכלוסייה הכללית. "יש גידול משמעותי במיצוי חיילים של בני העדה למסלולים ייחודיים ואנו רואים אותם בכל היחידות הלוחמות ואף ביחידות טכנולוגיות. אין תוכנית או מקום בצה"ל שבן העדה האתיופית לא יכול להתקבל אליו. בקורסי פיקודי המספרים הוכפלו בקרב הנשים, וגם בקרב הגברים יש עלייה מסוימת".
לדבריה, עד לפני כשנה נכחו בני העדה בבתי הכלא הצבאיים בשיעור הגדול פי חמישה משיעורם באוכלוסייה, ואילו כיום השיעור הוא רק פי שניים או שלושה. "זה צמצום דרמטי בפרק זמן קצר, אך עדיין יותר מדי. היעד הנשאף הוא להשוות את בני העדה בכל הפרמטרים לשאר האוכלוסייה. אנחנו משקיעים בהכשרת מפקדים בהיבטים של היכרות עם היבטים תרבותיים, מפעילים בתוך בתי הכלא תוכנית לשילוב המעניקה כלים לחזרה לשירות, מפעילים מוקד פניות לבני העדה, שמאויש באופן קבוע, ועוסקים במניעת כליאה גם באמצעות הפעלת חדרי משמר בתוך היחידות וטיפול במקרים בתוך היחידות".
ח"כ
יעקב מרגי (
ש"ס) ציין כי אחוזי הכליאה הגבוהים "יוצרים תחושה שאין הבנה לצרכים של בני העדה, או שהאצבע קלה על ההדק בשפיטה בצה"ל", ואילו לדברי ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת) "התמונה המצטיירת מהדוח היא של כישלון גדול שאי-אפשר להשלים אתו, ומשהו מאוד לקוי בגרעין התוכנית. מנגנונים שהוקמו לצורך פתרון הבעיה, הפכו לבעיה עצמה, ומנגנוני תקצוב הפכו למנגנון שמחמיר בעיות", ח"כ
מנואל טרכטנברג (
המחנה הציוני) הוסיף כי "התיוג של בני העדה האתיופית, כולל אלה שנולדו בישראל, שלא יכולים להשתחרר מהתיוג הזה, הוא שורש כל רע", ואילו צגה מלקו הוסיפה כי "רוב החיילים יוצאי אתיופיה נולד בישראל. לכן זו לא בעיה של תרבות. הם אפילו לא יודעים אמהרית. הפכו אותנו לפרויקטים נפרדים. למה הילדים שלי שנולדו פה צריכים אבחון נפרד? צריכים להפסיק לאלתר את כל הפרויקטים הנפרדים".
אהוד פראוור, נציג ראש הממשלה, ציין כי "ההחלטה הראשונה של רה"מ אחרי הבחירות היא שתכלול הטיפול יעשה במשרדו. ההחלטה השנייה היא להקים וועדת שרים בראשותו שכבר התכנסה פעמיים. דבר שלישי, התוכנית נמצאת כרגע בעיבוד והשלמת תקציבים. השאלה המרכזית שעלתה היא של אינטגרציה וסגרגציה, ואנחנו נבוא עם תוכנית שנבנית בימים אלו בתוך שבועות ספורים".
נאדה אל קאסם, נציבות שירות המדינה הוסיפה כי 1.5% מאזרחי המדינה הם יוצאי אתיופיה, ו-1.54% מכלל עובדי המדינה הם יוצאי העדה, ואילו בשנה האחרונה לבדה, אחוז הנקלטים מבין יוצאי אתיופיה הוא 1.94. "אנו לא מסתפקים בייצוג הכמותי ומתמקדים בייצוג האיכותי בדירוגים מקצועיים. כמעט 650 איש מועסקים בדירוג המנהלי (ללא השכלה אקדמית). זה לא אומר שכולם עובדי ניקיון, יש גם סמנכ"לים בדירוג מנהלי".
גנטו מנגיסטו, ממארגני ההפגנות האחרונות, הוסיף כי "צורם לי שכל הזמן אומרים עלינו 'הם'. זה לא הם זה אנחנו. אנחנו רוצים שיפסיקו להגדיר אותנו. תמיד מחפשים אתיופי-מחמד. הדבר מתחיל נטו מחינוך, ובספרי הלימוד לא לומדים שום דבר על העלייה. אני ממארגני ההפגנות, כי אני מאמין במאבק תוך כדי הידברות. אני מציע ליושבים פה לעשות סיור בשכונות של יוצאי אתיופיה ולראות את התנאים. הילדים שלי לא יסתכלו על צבעים, הם יסתכלו על הלב של האדם".
מאיה שריר, אחראית קליטת תלמידים-עולים במשרד החינוך, אמרה כי תוכנית החומש לפחות מחינת משרד החינוך פעלה - אך עם זאת ברור שצריך תוכנית חדשה. אנו מכינים כזו בהתאם להחלטת ממשלה, ומכיוון ששנת הלימודים מתחילה ב-1 בספטמבר ואין לנו זמן לחכות להחלטות הכנו עכשיו תוכנית לקראת שנת הלימודים הבאה".
