|   15:07:40
דלג
  שמחה ניר  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?

לא עושה חשבון

על האגו של המדינה

אילו דרש החמאס מאיתנו לשחרר 5,000 אסירים תמורת שליט, ולבסוף היינו סוגרים איתו על 451, היינו רואים זאת כ"הישג דיפלומטי" פרשת קצב: איך החמיצה ההגנה את האפשרות לסנדל את התביעה, ואיך החמיצה התביעה את האפשרות לסיים את הפרשה
26/03/2009  |   שמחה ניר   |   מאמרים   |   חטיפת גלעד שליט   |   תגובות
[צילום: AP]

שליט יצא להגן על בטחון המדינה, לא על האגו שלה

אילו דרש החמאס מאיתנו לשחרר 5,000 אסירים תמורת גלעד שליט, ולבסוף היינו סוגרים איתו על 451, היינו רואים זאת כ"הישג דיפלומטי" וכהוכחה לתבונה המדינית ולכושר המיקוח שלנו.

אבל עם חטיפתו של גלעד, כאשר החמאס דרש את שיחרורם של כמה עשרות נשים וקטינים תמורת גלעד, אמרנו כי אם ניתן לו את כל מבוקשו, זה יהיה "כשל אסטרטגי", ר"ל, כי זה "מרגיל אותם" לכך שהם מקבלים את כל מבוקשם, ובפעם הבאה הם "יעלו את המחיר".

אז אהוד אולמרט, ראש ממשלתנו נפוח-האגו, הכריז כי "לא ננהל משא-ומתן עם טרוריסטים" - והשאר היסטוריה.

כאשר אהוד אולמרט השמיע את דברי-הרהב האלה הוא דיבר כראש הממשלה החוקי של ישראל, וממילא הוא דיבר בשם כוווווולנו. הוא דיבר בשם כולנו גם משום שכולנו שתקנו אז. לא אמרנו לו אל תתגרה בחמאס, כי הם יעלו את המחיר. לא הפגנו נגד השחצנות שלו, ולא הזהרנו אותו כי תוך שנתיים הוא יירד על הברכיים - גם כן בשם כולנו - והחמאס יגיד לו נא-באוזן, ויאיים "לסגור את תיק שליט".

כאז כן עתה לא בטחון המדינה עמד בראש מעייניו של אהוד אולמרט, אלא האגו שלו. שנתיים אחרי שהוא הכריז כי "לא ננהל מו"מ עם טרוריסטים" הוא הבטיח "לא אירתע מהמחירים הכואבים בעסקה המתגבשת לשחרור גלעד שליט", אבל הוא נרתע באמצע הדרך. הוא מוכן לתת 320 האסירים במקום 450 האסירים שהחמאס דורש.

אם החמאס היה דורש 1,000 אסירים, אולמרט היה נותן 800, כולל כל אותם ה-450 שהיום יש לו ק"ן טעמים שלא לשחררם, העיקר - כמו כל סוחר-סוסים יהודי - הוא להראות כי הוא יודע להתמקח על המחיר.

אבל הסוחר הממולח הזה נכשל גם אז, גם עתה, כי את הסחורה הוא לא סיפק.

אהוד אולמרט, כאז כן עתה, לא נלחם על בטחון המדינה, אלא על האגו שלה, אבל דבר אחד הוא לא הביא בחשבון: שגם לחמאס יש מחוייבות ל"גלעד שליטים" שלו, שגם לחמאס יש משפחות אשר רוצות לראות את יקיריהן בבית, ושגם החמאס יודע פרק בהילכות סחר-סוסים.

ומעל לכל - שגם לחמאס יש אגו.

אבל גלעד שליט נשבע אמונים ויצא לקרב כדי להגן על בטחון המדינה, ולא על האגו שלה, ואין שום הצדקה שהוא ישלם עכשיו על גאוותה הפצועה של המדינה.

והוא ישלם, כי אם החמאס אומר שהוא יעלה את המחיר - הוא יעלה, כי יש לו בזה "ותק מוכח", ואם מחר הוא ידרוש 2,000 אסירים ואנחנו נסכים לתת רק 1,500, אנחנו נימצא בדיוק באותו המצב. יש לנו "ותק מוכח" בזה.

והוא ישלם את המחיר הטוטאלי אם החמאס "יסגור" את "תיק שליט", יש לו ותק מוכח בזה, ואם לא לו - לשותפיו ומורי-דרכו.

אני לא רוצה לומר כמה אסירים צריך לשחרר, כי אין לי המידע שיש לממשלה, כולל גם המידע על נכונותו של הצד השני להתגמש, אבל אני בחרתי בממשלה כדי שהיא תצליח. אבל בינתיים הממשלה שלי הולכת מדחי אל דחי - וגלעד הולך ומתרחק.

ממשלת אולמרט מפרפרת את פירפורי-הגסיסה שלה, ותשוקתה לתת לנו, כמתנת-פרידה, את גלעד שליט בחיק משפחתו - תשוקתה זו נכזבה, ככל הנראה, ומה שהיא מורישה לבאה אחריה - ככל הנראה ממשלת נתניהו-ליברמן - הוא מצב בו כמה שנהיה מוכנים לתת לחמאס תמורת גלעד - החמאס ידרוש יותר.

כי גם לחמאס יש גלעד-שליטים, ויש לו משפחות - וגם לו יש אגו.

אז אופציית-המו"מ לשחרורו של גלעד כנראה נסגרה לעולמים, הן משום "מורשת אולמרט", הן משום שהציפיות מהצמד נתניהו-ליברמן ושות' הן פחותות בהרבה בכל הנוגע להידברות עם האוייב, והן משום שהאופציה המבצעית מתאימה יותר לעמדותיהם המוצהרות.

וזה גם מה שצפיתי במאמר קודם.

שחרורו של גלעד שליט בפעולה מבצעית הוא האופציה היחידה שנותרה לנו להגן על האגו הלאומי. אופציית-האגו הזאת עלולה לגבות מאיתנו מחיר כבד בחיי אדם, והיא עשויה גם לנחול כישלון מחפיר גם במבחן-התוצאה, אבל כאשר יוצאים לחלץ חייל שבוי, פצוע ואפילו הרוג, לא עושים חשבונות כאלה.

טעותם הגדולה של פרקליטי משה קצב ופרקליטי מני מזוז
משה קצב

לפעמים אתה רואה מישהו עושה משהו שאינו מובן לך, או שאפילו נראה לך כמעשה-שטות, ואתה שואל את עצמך מה הוא עושה? מה הוא עושה?!

את השאלה הזאת שאלתי את עצמי כאשר משה קצב נסוג בו מעסקת הטיעון אשר גימדה את טיוטת-האישום החמורה (אונס ועוד) לכדי כתב-אישום על נשיקה-בלחי בלי אישור נוטריוני, או ליטוף קל במקום לא-מוצנע - "פחות מאשר בתיק חיים רמון", כפי שהעירה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש.

משנשאל משה קצב מדוע הסכים, בתחילה, לעסקת-הטיעון, כאשר הוא מאמין בחפותו, תשובתו הייתה שהפרקליטות איימה עליו שאם לא יסכים לעסקה, יוגש נגדו כתב-אישום "שמן", על אונס ועוד. אני לא יודע עד כמה זה נכון, אבל אין ספק שהאיום הזה ריחף מעל ראשו של קצב, כחשכת-עבים עבה מאוד.

משהגיע מועד המשפט, קיבל קצב רגליים קרות, ונסוג בו מהסכמתו להודות בכתב-האישום ה"רזה". זה לגיטימי, כי אין לעסקות-טיעון אין תוקף "חוזי", ו"עד שזה לא גמור, זה לא גמור". זה לגיטימי, אבל השאלה היא איך לעשות את זה.

סעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי, זה לשונו: חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

הסעיף הזה אומר שאם הנאשם נסוג מעסקת הטיעון לפני שבית המשפט קורא באזניו את כתב-האישום, והוא משיב לאישום (דהיינו עונה שהוא מודה, כופר או בוחר באחת מאפשרויות-הביניים) התביעה יכולה למשוך את כתב-האישום, ההליך חוזר לנקודת-האפס, והתביעה יכולה להגיש מחדש, את אותו האישום, או אף חמור ממנו.

אבל אם בית המשפט קורא את כתב-האישום והנאשם משיב, כאמור, הוא מסנדל את התובע, אשר צריך להחליט אם להמשיך במשפט, ולהסתכן ב"זיכוי מצלצל", או למשוך את כתב-האישום, ולהעניק לנאשם זיכוי-ללא-קרב.

לו אני הייתי צריך לייעץ לקצב איך לסגת מעסקת-הטיעון, הייתי אומר לו להחזיק את הכוונות שלו עמוק בבטן, לחכות שבית המשפט יקרא את כתב האישום, ורק אחר-כך להודיע על הכפירה באשמה. כפירה טוטאלית, אשר אינה משאירה מקום לשום שאלות "הבהרה" פסולות.

לו כך נהגו משה קצב ופרקליטיו, הם היו מסנדלים את מני מזוז ופרקליטיו, אשר היו צריכים להחליט אם למשוך את כתב-האישום ולהביא לזיכויו של קצב, או לנהל את המשפט על בסיס כתב-האישום ה"רזה", כך שהם, למעשה, כבולים לעסקת הטיעון, ואילו קצב חופשי ממנה.

מדוע פרקליטיו של קצב (אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא) לא נהגו כך? אולי משום שקיוו שכתב-אישום חדש לא יוגש, אולי משום שהם לא רצו לפגוע ביחסי-העבודה עם הפרקליטות, ולהוציא לעצמם שם של מי שאין לסמוך עליהם בעסקות טיעון, ואולי משום שכלל לא חשבו על הרעיון הגאוני-בפשטותו הזה.

אבל גם מזוז ופרקליטיו לא חשבו עד הסוף, ולא צפו תרחיש של נסיגה מהעסקה בשלב של "תשובת הנאשם לאישום".

לו שאלו לעצתי, הייתי אומר להם להגיש לבית המשפט (המחוזי, כמובן) את כתב-האישום ה"שמן", כולל האונס, ולהגיע עם ההגנה להצהרה משותפת לפיה התביעה מוחקת מהאישום חלקים אלה-ואלה, ואילו ההגנה מודה במה שלא נמחק. כאשר ההתקפלות החלקית של התביעה מוגשת בחבילה אחת עם ההודאה במה שנשאר, אין כל מקום ואפשרות לשום נסיגה, ואם הנאשם נסוג לפני ההצהרה המשותפת, הוא צריך להשיב על האישום המלא, ולהסתכן במה שלא רצה להסתכן.

והמסקנה: שני הצדדים פישלו בגדול, וכעת משה קצב צריך להתמודד עם כתב-אישום מלא וכבד, ואילו הפרקליטות צריכה לנהל משפט אם ראיות שהיא עצמה אמרת עליהן שהן קלושות ולא מספקות.

עכשיו תגידו שאני חכם-לאחר-מעשה, ובמידה מסויימת זה אכן נכון.

לכל אחד מפרקליטיהם של משה קצב ושל מני מזוז (חוץ ממני מזוז, שאינו "פליליסט מובהק") יש ותק מוכח של מאות תיקים פליליים בינוניים עד כבדים, וסביר גם להניח כי מאחורי כל אחד מהם גם מאות עסקות-טיעון. לי יש מאחורי אלפי תיקי תעבורה, ומעט מאוד - נער יספרן - עסקות טיעון, והמעט שאני יכול להגיד לטובתי הוא שבתחבולות משפטיות - רק לגיטימיות, כמובן - יש לי ניסיון כלשהו. זה לא אומר שאני יותר חכם מאחרים, ושלי לא היו כישלונות - כולל כישלונות צורבים - אבל במקרה הזה, לו הייתי יועצו של קצב, אני הייתי לוקח את הסיכון הקטן יותר, אשר גם התיישב עם רצונו של הנאשם (כפי שהוא עצמו הסביר), ובדיעבד, במבחן התוצאה, היה מתברר שצדקתי.

אכן, אם כך היה נוהג משה קצב, כל הארץ הייתה זועקת חמס על ה"תרגיל" הזה: זה "לא מוסרי", זה "לא מכובד בשביל מי שהיה עד לאחרונה האזרח מס' 1" וזה "תרגיל מסריח" ומה לא, אבל מי שמנפח טיוטות של כתבי-אישום כקלף-מיקוח, גם כאשר לשיטתו אין להן יסוד, כדי ללחוץ על נאשמים להסכים לעסקה קלה יותר, מותר לעשות לו כל תרגיל שבעולם.

קללת מאסרי-העולם המצטברים
[צילום: AP]

מוריס אזואלוס קטל את אשתו ואת מאהבה, כאשר שניהם ישבו יחדיו במכוניתו של המאהב. בית המשפט העליון, בהרכב של 7 שופטים, קבע, ברוב של 4 כנגד 3 שופטים, כי מדובר במעשה הריגה אחד, ובעקבות פסק-הדין הזה כתבתי את המאמר קטילה אחת, או כמה קטילות? על זילות חיי-אדם, ועל זילות העונש.

באותו המאמר, תחת ראש-הפרק על זילות העונש, פתחתי ואמרתי: חוששני כי הרצון להצטייר כמגינים על קדושת חיי האדם העבירה את בתי המשפט על דעתם, והדבר הגיע לכדי אבסורד בנושא מאסרי העולם ה"מצטברים".

וסיימתי במילים האלה: אכן אין לשלול לחלוטין את האפשרות להטיל עונשי מאסר עולם מצטברים, אך כדי לשמור על חודה של הענישה הזאת, יש להשתמש בה רק במקרים מיוחדים, והמקרים המיוחדים הם: כאשר אדם ביצע מעשי רצח נפרדים באירועים נפרדים.

ובתגובה למגיב מס' 3 (אשר, בגלל תקלה טכנית, קפצה והייתה למס' 2) הוספתי: לדעתי, תכנון של מגה-פיגוע בו, בסופו של דבר, נרצחים 35 איש, הינו מעשה-רצח יחיד גם לפי ההלכה הקיימת, אבל שופט הגוזר על המתכנן 35 עונשי מאסר מצטברים פוזל אל מהדורת "מבט" הקרובה, ויוצא מתוך ההנחה - הנכונה - שרוב הצופים לא קראו את קימקא, וגם לא בקיאים בהלכה הפסוקה, ושאם הוא יפסוק מאסר-עולם אחד במקרה כזה, הציבור ישים אותו ללעג ולקלס. לטעמי זו שפיטה פופוליסטית.

והנה, קלות-הדעת הזאת חוזרת אלינו כבומרנג עם קריסתו של המו"מ לשחרורו של גלעד שליט: בעוד שהחמאס דורש את שחרורם של 450 אסירים, אנחנו מסכימים לשחרר רק 325 אסירים, ומסרבים לשחרר אסירים "כבדים", אשר לכל אחד מהם אנחנו "סופרים" את מאסרי-העולם ה"מצטברים" שלו. מי שנדון ל-35 או 67 מאסרי-עולם מצטברים, "לא יעלה על הדעת" לשחרר אותו,

אבל הרגוני הרוג, נפלא מבינתי מדוע יש להתייחס אחרת למי שביצע פיגוע המוני בו נהרגו 67 איש, אם הוא נשפט ל-67 מאסרי-עולם מצטברים, למספר כזה של מאסרי-עולם חופפים, או למאסר-עולם אחד.

מי שמתנגד עקרונית לשחרור מחבלים אינו זקוק ל"קונסטרוקציה" הזאת, ומי שמתנגד לשחרור אסירים לפי כמות ה"דם על הידיים" שיש לו - גם לו יש בסיס טוב, ואין הוא זקוק לספירה ה"מצטברת".

אבל מי שנזקק לספירה המצטברת הזאת נשמע כאילו אמר אני דווקא מאוד-מאוד רוצה לשחרר, אבל בגלל המאסרים המצטברים אני "לא יכול" לשחרר ...

במקרים כאלה אין, מבחינתי, הבדל בין מי שבאמת רוצה לשחרר, לבין מי שמשתמש בנימוק הזה כתירוץ לעמדתו.

מכל מקום, כאשר אנחנו מטילים מאסרי-עולם מצטברים, אנחנו מחשקים את עצמנו לדעת, וזה ה"בונוס" לזילות-העונש עליה דיברתי במאמר הנ"ל.

ומה קורה כאשר, בסופו של דבר, אנחנו נאלצים לשחרר גם כאלה אשר נשפטו ל"חבילה" גדולה של מאסרי-עולם מצטברים? ה"זחילה על הברכיים" שלנו "לקראת" החמאס היא משפילה עוד יותר, לפחות בעיני עצמנו.

ובמילים אחרות: מאסרי-העולם המצטברים הם עץ אשר קשה לנו להישאר עליו, וקשה גם לרדת ממנו. לא לבלוע, ולא להקיא.

תאריך:  26/03/2009   |   עודכן:  26/03/2009
עו"ד שמחה ניר
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
על האגו של המדינה
תגובות  [ 10 ] מוצגות   [ 10 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
משפטן 1
26/03/09 13:48
2
ע. סובול
26/03/09 15:26
3
אזרח מודאג
26/03/09 16:01
 
אבא של חיילים
29/03/09 21:26
 
אבא של חיילים
29/03/09 21:42
 
אבא של חיילים
29/03/09 22:03
4
ציונה ר'
27/03/09 00:11
5
בני בנקר
29/03/09 00:42
 
ציונה לבני
30/03/09 16:57
6
ארז11
30/03/09 23:22
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אבק הוא מחזה מרגש, העוסק בבעיה כאובה שלצערנו משפחות רבות מאוד בישראל חוות אותה: ההתמודדות עם השכול. כיצד מתמודדים עם המשך החיים השגרתיים, הכמיהה והגעגועים למי שנפל מצד אחד והצורך במהלך חיים תקין של בני המשפחה האחרים.
26/03/2009  |  חיים נוי  |   מאמרים
קיימת תשובה פשוטה להפליא להאשמות על "טבח" במהלך "עופרת יצוקה". במשך כחודש שפך צה"ל כמויות עתק של תחמושת מכל הסוגים ומכל הכלים, על שטח מצומצם המאוכלס בצפיפות בכ-1.2 מיליון ערבים, ולפי הטענות הקיצוניות ביותר של תועמלני החמאס נהרגו לא יותר מאלף אזרחים. בכך מוכיח האוייב את נכונות הטענות הישראליות על הבחנה קפדנית בין חמושים לאזרחים, כי עם כל העוצמה הזו ניתן היה לטבוח בתקופה זו מאות אלפים, אם בכוונה או ברשלנות.
26/03/2009  |  בעז העצני  |   מאמרים
על היותה של התורה רב-גונית וחובקת כל כבר עמדנו יותר מפעם אחת. דיברנו על כך שהיהדות, ברצונה לשפר את נפשו של האדם, מדריכה אותו בכל תחומי חייו: האישיים, המסחריים, הציבוריים וכמובן הדתיים. היא אינה מסתפקת במצוות שבין אדם למקום, אלא מקדישה מקום נרחב גם למצוות שבין אדם לחברו. זהו אחד ההבדלים הבולטים ביותר בין היהדות לבין הדתות האחרות.
26/03/2009  |  איתמר לוין  |   מאמרים
ברק חוסיין אובמה מנותק מהמציאות הפוליטית בה נתון המזרח התיכון, דבר הנשקף מהצהרתו כי הוא ישכין שלום במזרח התיכון. מאמציו בכיוון זה יגרמו לו כישלון חרוץ ומפח נפש, וגרוע מכך, השקעת משאבים בכיוון לא ראוי ולא אפשרי, דבר שעלול להסיט את המאמצים מהיעדים הנכונים.
26/03/2009  |  ד"ר אברהם בן-עזרא  |   מאמרים
כניסתה של מפלגת העבודה לממשלה העתידה הצילה לא רק את כבודו של העומד בראשה, בנימין נתניהו, אלא גם את כבודה שלה עצמה. אלמלא כניסתה לקואליציה, היא הייתה שובקת-חיים באופוזיציה ופשוט נעלמת מן המפה הפוליטית.
26/03/2009  |  ראובן לייב  |   מאמרים
רשימות נוספות   /   חטיפת גלעד שליט  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   פרשת קצב  /  מי ומי  
חודשו המגעים להשבת שליט  /  איציק וולף
תפילה המונית לשלום גלעד  /  
דיווח פלשתיני: דיסקין ודקל יוצאים לקהיר  /  עידן יוסף
דרושה מדיניות ברורה בנושא חטיפות חיילים  /  ד"ר רונן יצחק
בינה ישראלית יצוקה  /  צ'לו רוזנברג
מבצע שליט - אנטומיה של כישלון  /  עו"ד אברהם פכטר
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
טובה ספרא
טובה ספרא
תקופה מסוכנת עם פוטנציאל לעימותים, פעולות טרור ופתיחת חזית חדשה במלחמה. ייתכן אובדן חיים, בעיקר בפעולות הומניטריות. המערכה נמשכת והסכנה מתגברת. הרבה מילים חשובות לזמנים הקרובים שעי...
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il