ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, תת-ניצב
אפרים ברכה, שם קץ לחייו (יום א', 5.7.15). ברכה, בן 55, התאבד בירייה ברכבו סמוך לביתו במודיעין.
המחלקה לחקירות שוטרים ניהלה בשבועות האחרונים חקירה מקיפה נגד ברכה, בעקבות חשדות כבדים שהועלו נגדו, בעיקר ב-News1.
בשבוע שעבר (2.7.15) אישרו עקרונית היועץ המשפטי המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, ופרקליט המדינה,
שי ניצן, לחוקרי מח"ש לחקור באזהרה את ברכה; וינשטיין הודיע שייתן את החלטתו הסופית בימים הקרובים.
ברכה התגייס למשטרה בשנת 1983, פרש בינואר 1987 וחזר בסוף 1988 ליחידה המרכזית של מחוז תל אביב, בה שירת כמפקד מחלק תפקידים מיוחדים ומפקד מחלק תשאול. במסגרת תפקידו ביחידה המרכזית עמד בראש צוות החקירה של רצח
יצחק רבין. ברכה גם עמד בראש צוות החקירה שעקב אחר המאבק בין כנופיית רמת עמידר, בראשות העבריינים רוני ויוסי הררי, לכנופיית פרדס כץ בראשות יצחק (חישי) חדיף, וחקר את רצח יחזקאל אסלן.
בתפקידיו הבאים שירת ברכה כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה, מפקד זרוע חקירות ביחידה לחקירות בינלאומיות וראש חטיבת חקירות באגף חקירות ומודיעין. חקירות בולטות עליהן היה ממונה במהלך הקריירה שלו היו של השרים גונן שגב ו
אברהם הירשזון ושל הרב מרדכי אלון. הוא מונה לראש יאח"ה באוגוסט 2013. ברכה הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים.
ברכה עמד במרכז פרשת הרב
יאשיהו פינטו, אשר הודה בכך שהציע לו שוחד של 200,000 דולר והעניק לאשתו שוחד של 100,000 פרנק שווייצרי תמורת מידע על חקירת פרשת חזון ישעיה. ברכה, שומר מצוות, היה מקורב מאוד לפינטו ומבאי-ביתו. פינטו טען שלא מדובר היה בשוחד אלא בתמיכה כספית כמותה העניק לברכה במשך שנים, אך גירסתו לא התקבלה.
בעימות שנערך בין פינטו לברכה בנובמבר 2012 שב וטען פינטו, כי תמך כספית בברכה לאורך שנים: "אתה שקרן אני נשבע בספר תורה שנתתי לך 60 אלף דולר". ברכה השיב: "זה שקר". פינטו: "שקרן, רמאי, נוכל. אני נשבע בקב"ה. מכונת אמת גם עשיתי". בהמשך אמר פינטו: "אני נשבע שלקחת כסף. תישבע בילדים שלך". ברכה התפרץ: "אנחנו שנינו הולכים לפוליגרף, אם נתת לי שקל, אני אומר, שקל, כן? אני שם את ראשי תחת הגרדום ומוריד אותו, מתאבד". פינטו השיב: "לך תעשה את זה".
"מתקפה מתוזמנת"
עו"ד אפרת נחמני-בר, שייצגה את ברכה בעתירה נגדו בפרשת פינטו, אמרה כי הוא "לא עמד במתקפה הבלתי פוסקת של שקרים והכפשות שהוטחו בו". לדבריה, ברכה היה שוטר נקי-דרך ובעל יושרה בלתי-מתפשרת, ו"דווקא תכונות אלו הקשו עליו להתמודד עם מתקפה מתוזמנת וחריגה שהוטחה בו, גדולה בכמותה. הניסיון מלמד שדווקא אנשים חפים מפשע לא מסוגלים להתמודד עם כך".
לדברי נחמני-בר, "הוא עבר מסכת קשה של הכפשות וכנראה כוחו לא עמד לו. זו הייתה מתקפה מוצהרת של אנשים שהכריזו שהם שמו להם למטרה לנקום בעובדה שהוא אדם ישר. היו הכפשות ברשת - דפים שהוקדשו כולם לרמיסת שמו הטוב. אותם אנשים הבטיחו שימיו במשטרה ספורים, ויש כל כך הרבה גורמים שמקושרים לבעלי אינטרסים שזו מטרתם. אפשר ליצור בסופו של דבר מסכת שקרים שכמעט לא משנה מה יפסוק בית משפט בסוף. לאדם במעמדו הפרסומים האחרונים שייתכן שיפתחו בחקירה נגדו היו קשים. לדאבון הלב המזימה הנוראה הצליחה. כולנו בני אדם בסופו של דבר".
עו"ד
ליאור אפשטיין, שהיה מקורב לברכה, אמר: "הקולוסיאום האלקטרוני גבה את מותו, הוא ננטש. האנשים שהדימוי הציבורי שלהם הוא רכושם לא יכולים לעמוד בחקירה מתוקשרת. ברגע שהוא מוצעד למח"ש אז ברור שהוא בכרכרה לגיליוטינה. יכול להיות שהוא הרגיש שהדבר הזה יסתיים, יכול להיות שהוא הרגיש שלא יתנו לו את הרוח הגבית".
משרד המשפטים מסר בשמם של וינשטיין וניצן: "תנ"צ ברכה היה קצין משטרה הגון וברוך כשרונות, אמיץ ומסור בכל מאודו לשלטון החוק. משך למעלה משלושים שנה הוא שירת בשורות המשטרה במגוון תפקידים והיה ממובילי המאבק בשחיתות השלטונית ובפשיעה בכללותה. היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה עבדו עמו יד ביד משך שנים ארוכות בתיקים רגישים וקשים מאין כמותם, בשיתוף פעולה הדוק שהניב פירות רבים".
תנועת אומ"ץ פנתה לווינשטיין וביקשה להמשיך בחקירה. התנועה מציינת, כי ברכה הלך לעולמו כאשר עומדת לו חזקת החפות, אך "יש להמשיך לחקור את הפרשות ששמו נקשר אליהן על-מנת לחשוף את יתר המעורבים וזאת על-מנת להגיע לחקר האמת ולעשות צדק עם כל הנוגעים בדבר".
