בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
תורה ללא תקנה? [צילום: AP]
|
|
|
"מוטב לא לתקן בתורה, כדי שלא ייעלבו"
|
פסק הלכה שנוי במחלוקת: אין לגעור בקורא בתורה אם טועה בקריאה כי יש בתיקון הלבנת פנים
|
פסק הלכה זה שנוי במחלוקת ויוצר מדרון חלקלק. הנוהג הקדמון בבתי כנסת, שעד היום נשמר ברבים, הוא שכאשר מדובר בטעות שיש עימה שינוי משמעות מחזירין את הקורא, וכאשר בטעות שאין עימה שינוי משמעות גוערין בו. הנוהג גם היה שמי שעולה לקרוא הוא זה שגם קורא. כאשר נוכחו האשכנזים שהעולים לתורה שוגים, הנהיגו להעמיד בעל-קורא כדי שלא לביישם. אולם קלקול גורם קלקול, וכך רבים מבעלי-הקורא אינם קוראים כדבעי בלשון המעטה, ולבושתם של חלק מבתי הכנסת לא נמצא בהם אפילו בעל קורא אחד לרפואה. הגישה הפשרנית הזו גרמה לגידול דור של רכיכות שנעלבים מכל הערה עניינית, שלא לדבר על גערה. מזל שלא נמנעים מלתקן ספרים פגומים מחשש להעלבת הסופר. קוראים בתורה כלאחר-יד, כאילו דקדוק במילותיה ובטעמיה של תורת ה' הוא המלצה בלבד וכל המדקדק תבוא עליו ברכה. בניגוד לגישה הרופסת האמורה, שהפילה חללים גם בקרב הספרדים ובני עדות המזרח, עומדת איתן התפישה החינוכית המסורה מדורי דורות (ומשומרת בקרב העדה התימנית) שאינה רואה בדורות קדמונים מלביני פנים ומייחסת להם עבירות מדאורייתא. אדרבה, אם לא יתבייש הילד – כיצד ילמד? ייתכן בהחלט שבעקבות עדינות-היתר של דורנו יש צורך לרכך את הגערה, ודאי שלא ללוות אותה במקל כבעבר, אך להימנע מגערה? במקום לחנך נופלים שדודים לרגלי תפישות מודרניות, מלבישים עליהן כסות יהודית לכאורה של הלבנת פנים תוך העמדה מלאכותית של ערכים נוגדים לכאורה, ויוצרים דור של בורים ועמי ארצות שאינם יודעים לבטא את לשון הקודש.
▪ עידן יוסף
|
|
|
|
האם על המתפללים לחדול מלתקן את שגיאות הקורא בתורה מחשש שהקורא בתורה ייפגע? כך לפחות טוען יונתן רזיאל, רב ממעלה אדומים. במאמר המתפרסם בשנתון החדש של תחומין היוצא על-ידי מכון צומת, הוא טוען שהערה לקורא היא הלבנת פנים ולכן היא עבירה על איסור תורה. לפי רוב פוסקי ההלכה, כך נכתב, קריאת התורה היא ציווי מדברי חכמים ואין לגעור בקורא גם אם יטעה בקריאה, אפילו אם השמיט אותיות וודאי אם טועה בניקוד ובטעם. עוד הוא כותב כי שאל את ראש ישיבת ברכת משה במעלה אדומים הרב נחום רבינוביץ וכי הרב אמר שיש לדחות את קריאת התורה שהיא מדרבנן מפני איסור הלבנת פנים שהיא מדאורייתא. בשאלת פסק הרמב"ם כי במקרה של טעות הציבור אינם יוצאים ידי חובתם, השיב הרב שעדיף שהציבור לא יצא ידי חובת קריאה, ובלבד שלא יעבור על איסור הלבנת פנים. במאמר צוין לכתחילה, יש להקפיד בקריאה נכונה אפילו של דקדוק אות אחת. אך בדיעבד, במקרה של טעות, שיטת רוב הפוסקים ובהם המנהיג, תרומת הדשן, הטור, הבית יוסף, הב"ח ואליה-רבה היא שאין לגעור בבעל הקורא בכלל ואפילו בהשמטת אותיות, אך הרמב"ם סובר שיש לחזור על כל טעות וניתן להבין כך גם בשו"ע. לדברי הרב רזיאל, גם כשמתקנים, חל איסור מוחלט שיחידים מהציבור יצעקו על הקורא, אלא יש להעמיד גבאי יחיד שיהיה אחראי לכך. הכותב מציין כי יש להיזהר במיוחד בבעל קריאה צעיר, הפגיע יותר מאדם מבוגר ומביא סיפור שארע לפני מספר שנים, שבו נער חילוני יתום מאב, שהתקרב לתורה ולמצוות, בגיל 15 עלה ל'בר-מצוה' וקרא בתורה. כשטעה תיקנו אותו מתוך הקהל, והיו שניסו להשתיקם, וכתוצאה מהמהומה ומהמבוכה הנער התרגש ונפגע עד שירד באמצע הקריאה כשעיניו זולגות דמעות ולא חזר לקרוא, וגם עזב את הדת. "לא תמיד הקורא בתורה זוכה ליחס הולם, ופעמים הוא הופך לטרף קל לציבור הנדמה ללהקת אריות האורבת לו." כותב רזיאל, "למעשה, 'מנהג ישראל' הוא שבציבור מתקנים כל שגיאה של הקורא, לא רק שגיאות הנושאות עמן שינוי משמעות, אלא גם שגיאות בהטעמת מלעיל ומלרע או בטעמים שאין בהן שינוי משמעות. בדרך כלל ה'תיקון' נעשה באמצעות צעקות מכל עבר. פעמים גערה זו עלולה לבייש את הקורא, וקוטעת את רצף הקריאה. מלבד ביזיון קדושת בית הכנסת והמתפללים, ההפרעות מקשות על הבנת הקריאה ועלולות להשיג את התוצאה ההפוכה שהתכוונו הצועקים. קהילות אחדות ממנים גבאי מיוחד שאחראי להתיקונים, ובאופן זה נמנעים מביזוי המקום, אבל עדיין נותרה סכנת הלבנת הפנים ובלבול הקורא והשומעים גם יחד".
|
תאריך:
|
17/07/2015
|
|
|
עודכן:
|
17/07/2015
|
|
עידן יוסף
|
"מוטב לא לתקן בתורה, כדי שלא ייעלבו"
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
היהודי הניצחי
|
17/07/15 13:36
|
|
2
|
|
היהודי הניצחי
|
17/07/15 13:51
|
|
3
|
|
הכהן1
|
17/07/15 14:12
|
|
4
|
|
שלמה בן דויד
|
17/07/15 14:57
|
|
בית המשפט העליון שב וקובע, כי ברירת המחדל היא פרסום שמו של חשוד, וכי רק בנסיבות חריגות ייאסר פרסום השם. הדברים נאמרו (יום ה', 16.7.15) בהחלטתו של השופט אורי שהם לדחות את בקשתו של הרב עזרא שיינברג לאסור את פרסום שמו כחשוד בשורה של עבירות מין.
|
|
|
התפקוד הלקוי של צה"ל במלחמת לבנון השנייה ובמבצע צוק איתן אינו מתחיל בשרי הביטחון, עמיר פרץ ומשה יעלון, וברמטכ"לים דן חלוץ ובני גנץ, אף שמהם נדרש לעשות מעשה לתיקון המצב. הוא חוזר לאחור אל דוד בן-גוריון. כשם שרופא מברר את אילן היוחסין של מחלה אצל הוריו ובני משפחתו של החולה, כך עלינו לחקור את אילן היוחסין של הסתאבות המדינה. חקירה כזאת תוביל אותנו בהכרח לבן-גוריון.
|
|
|
היום לפני 70 שנה, התכנסו בעיר פוטסדאם שבגרמניה ווינסטון צ'רצ'יל, ג'וזף סטלין והארי טרומן ל"ועידת פוטסדאם".
|
|
|
רפאל כהן מגבעתיים, רווק בן 65, הצהיר שהכנסתו בעשר השנים האחרונות הייתה בממוצע 4,000 שקל לחודש. זה לא הפריע לו לקנות, בין 1994 ל-2006, שש דירות - אחת למגוריו וחמש להשכרה, ולא לספר לרשות המיסים שיש לו הכנסות כאלו. כשחוקרי רשות המיסים גילו את המשקיע הצנוע, הוא הודה שהעלים הכנסות של 1.44 מיליון שקל משכר דירה, ולא הצהיר עליהן לשלטונות. השבוע (יום ג', 15.7.15) נעצר, והובא לבית משפט השלום בתל אביב.
|
|
|
רונאל פישר העניק שוחד לניצב ירון בארי, שהיה אז ראש אגף משאבי אנוש במשטרה וכיום ראש אגף התנועה, בלא ידיעתו של האחרון. כך טוענת המדינה בכתב אישום מתוקן שהגישה (יום ה', 16.7.15) לבית המשפט המחוזי בירושלים. כתב האישום גם כולל פרק בנוגע לנסיונם של פישר ורות דוד להציע עבודה לעו"ד ניסים מרום, מבכירי פרקליטות מחוז תל אביב, כדי לשבש את החקירה בפרשת יאיר ביטון.
|
|
|
|