האנטנות הסלולריות של פלאפון, סלקום, פרטנר והוט הממוקמות באזור מאחז מגרון לא יפונו אלא אם יינקט הליך משפטי נפרד מזה שהביא לפינוי המאחז. כך קובעת (יום ד', 22.7.15) נשיאת בית המשפט העליון,
מרים נאור.
ארבע החברות מפעילות שלושה מתקני אנטנות בשטח בו שכן המאחז, והן הוקמו בשנים 2011-2001. באוגוסט 2011 הורה בג"ץ על פינוי המאחז לאחר שנקבע, שהוא הוקם שלא כחוק על אדמות פלשתיניות פרטיות. ארבע החברות ביקשו לקבוע שפסק הדין לא חל עליהן ונאור קיבלה את בקשתן.
נאור אומרת כי אין כל ראיה לכך שהחברות ידעו על ההליך, שאיש מן הצדדים לא ביקש לצרפן אליו. אומנם באוגוסט 2008 הודיעה המדינה לשלוש החברות הוותיקות שעליהן להיערך לפינוי האנטנות, אך הייתה זו הודעה לקונית שנשלחה שלוש שנים לפני שניתן פסק הדין שהורה על הפינוי. הוט, שהקימה את האנטנה רק ב-2011, כלל לא הייתה מכותבת למכתב זה. כיוון שכך, לא הוכח שניתן להפעיל את החריג לפיו פסק דין יחול על צד שלא היה להליך אם יוכח שהוא ידע עליו.
לדברי נאור, "המכתב כולל אומנם התייחסות לאפשרות כי מאחז מגרון יפונה, אולם לא צורפו לו כתבי בית הדין שהוגשו במסגרת ההליך העיקרי; לא נכללה בו התייחסות לכך שהמבקשות טרם צורפו כצד לו; ולא הובאו אפילו פרטי ההליך. בנוסף, מכתב זה נשלח לפני שנים רבות כאשר ההליך היה בראשיתו, לפני שניתן צו על תנאי ולפני שהוגשה תשובתה של המדינה.
"בשלב זה, בהתחשב בתהפוכות שאירעו בהליך בשלב מאוחר יותר,
טרם הובהרו דיין עמדות הצדדים. כפועל יוצא מכך, באותה עת לא התבררו כראוי ההשלכות האפשריות של ההליך על עניינן של המבקשות. על כן, יש קושי לקבוע כי הן בחרו באופן מושכל שלא להצטרף להליך".
לצד זאת מבהירה נאור: "אין בכך כדי למנוע מהמדינה לפתוח בהליכי פיקוח ביחס למתקני התקשורת או לממש את הצווים שכבר הוצאו לגביהם, בכפוף לאמות המידה הרגילות של שיקול דעת מינהלי. יתר על כן, בהינתן שמתקני התקשורת הוקמו ללא היתרי בנייה על קרקע פרטית פלשתינית, מן הראוי לנקוט בהקדם בצעדים בנושא זה. טענותיהן של המבקשות לגוף העניין יתבררו, במידת הצורך, בהליך המתאים".
השופטים
צבי זילברטל ו
אורי שהם הסכימו עם נאור. את חברות הסלולר ייצגו עוה"ד גיא צפריר,
יעקב כהן, תמר מגדל ויובל גיא, ואת המדינה - עו"ד ענר הלמן.
