יושב-ראש דירקטוריון
כימיקלים לישראל,
ניר גלעד, מאיים (יום ה', 8.10.15) בהפסקת השקעות החברה בישראל. גלעד השתתף בדיון הראשון שקיימה ועדת הכספים בחוק ששינסקי למיסוי משאבי הטבע, במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים.
"עלות ייצור האשלג בישראל בשקלול ששינסקי ועלות קציר המלח שהושת עלינו, גבוהה משמעותית מאשר בספרד, באנגליה, בקנדה ובאתיופיה", אמר גלעד. "אם החוק יאושר כפי שהוא נפסיק את השקעותינו בישראל".
לאחר-מכן פירט גלעד את תרומת החברה: "כיל היא קטר הצמיחה של הנגב, ומשקיעה למעלה מ-1.5 מיליארד שקל בשנה בנגב, היא יצרה את מעמד הביניים בנגב המזרחי, וכבר היום משלמת למדינה מעל למיליארד שקל בשנה מיסים ותמלוגים ישירים וגם מיסוי בעבודה. הכנסות המדינה בשנה מכיל הם 2 מיליארד שקלים".
לדבריו, "בחמש השנים האחרונות יש הכבדה עצומה על הפעילות העסקית שלנו; החרגה מחוק עידוד השקעות הון, נטל עלויות קציר המלח, בוררות תמלוגים וששינסקי. יש עלייה דרמטית באי הוודאות, ירידה משמעותית באטרקטיביות הכלכלית של פרויקטים בישראל שתוביל לעצירת ההשקעות בה. זאת שעה שאפילו לא ביקשנו להאריך את הזיכיון שלנו ב-2030".
פרופ'
איתן ששינסקי הסביר את מטרת החוק, ואמר כי מטרת הוועדה בראשותו הייתה להבטיח את החלק הנאות של הציבור במשאבי הטבע, להבטיח מערכת מיסוי פרוגרסיבית צודקת כשהמס המוטל הינו רק על רווחי יתר ועולה ככל שהרווחים גדלים. " יצרנו מערכת מיסוי שהעיקרון העיקרי שלה הוא הגמישות. כשאין רווחי יתר לא יהיה מיסוי. רף המיסוי שהחלטנו עליו אף נמוך מעט מזה הנהוג ברוב המדינות המפותחות", אמר. "אנחנו שואפים למסות רק את המוצר הגולמי - את משאבי הטבע. ההשפעה על הכנסות המדינה היא כ-500 מיליון שקל בשנה מהאשלג. השימוש באשלג בעולם צפוי לעלות בשנים הבאות".
לדבריו, מס משאבי טבע ייגבה על בסיס שנתי, ובסיס המס יהא הרווח התפעולי של החברה, כאשר ינוכה סכום אשר יבטא תשואה של 14% על נכסי החברה ועל בסיס המס יוטל מס משאבי טבע פרוגרסיבי. בשנים בהן החברה לא תגיע לסף המס, ייגרר הפער משנה לשנה ויהיה מגן מס בשנת המס העוקבת.
הממונה על התקציבים באוצר, אמיר לוי, אמר כי באוצר "רוצים פיתוח של משאבי הטבע מצד אחד אחרת לא נקבל מיסים ומצד שני רוצים שהתמורה תחזור לציבור, כמו שמוכרים קרקע שהיא קרקע של הציבור. כל חברה צריכה להרוויח אחרת לא תהיה צמיחה אך צריך שיהיה רווח נורמטיבי".
גלעד סירב עד לסוף הדיון לחשוף נתונים מלאים אך ציין שיאות לכך אם התנאים יאפשרו לשמור על סודיות הנתונים. יו"ר הוועדה
משה גפני וכן ח"כים נוספים, אמרו שהם מוכנים לעשות זאת בפורום מצומצם ואף ישקלו את עמדתם מחדש אם ייחשפו לנתונים מתאימים. גלעד אמר כי "החשיפות האלה לא נותנות לחברה להתנהל במרחב שצריכה להתנהל בו בתחרות הבינלאומית".
