ועדת שרים לענייני חקיקה תומכת (יום א', 11.10.15) בהצעת החוק של ח"כ רחל עזריה (כולנו) להגדלת מספר המינימום של ימי חופשה לשכירים. לפי ההצעה שאושרה, מספר ימי החופשה יגדל מ-10 ימים ל-12 ימים. זה התיקון הראשון להגדלת ימי החופשה שאושר מאז נחקק "חוק חופשה שנתית" בשנת 1951.

חוק חופשה שנתית קובע שלעובד שבועיים חופש בשנה עד לשנה החמישית במקום העבודה. לאחר השנה החמישית עולה מספר ימי החופשה באופן הדרגתי עד שמגיע ל-28 ימים לאחר 14 שנה (כולל סופי-שבוע). החוק התאים לתקופה שבה עובדים עבדו אצל מעסיק אחד במשך עשרות שנים, וכך לאחר מספר שנות עבודה הגיעו לכמות סבירה של ימי חופשה. הורים לילדים בבית הספר היו כבר לאחר כעשור במקום העבודה, והיו להם ימי חופש לקחת עם הילדים.

המציאות כיום היא אחרת כי שוק התעסוקה השתנה. ילידי שנות ה-70 וה-80 אינם נשארים אצל אותו מעסיק יותר מ-4-3 שנים, וכך נשארים עם אותם שבועיים (10 ימי עבודה) חופש למשך שנים רבות. בשאר מדינות ה-OECD עדכנו את מספר המינימום של ימי החופשה לשלושה וארבעה שבועות, בהתאם לשינויים בשוק התעסוקה.

התיקון לחוק נתמך בידי שר הכלכלה אריה דרעי ושר האוצר משה כחלון, ויקודם בתיאום משרדי האוצר, הכלכלה והתיירות.

יוזמת החוק, ח"כ עזריה, אמרה כי זהו צעד משמעותי ראשון להתאמת שוק התעסוקה של היום לרוח החוק שנחקק ב-1951 ולא עודכן מאז. לדבריה, כלכלנים רואים קשר ישיר בין רווחת עובד לבין פריון, לכן הגדלת ימי החופשה יטיב עם המשק כולו.

עזריה ביקשה ממרכז החקר והמידע של הכנסת לבדוק איך התמודדו עם השינויים האלה במדינות ה-OECD ושם העלו את המינימום של ימי החופשה משבועיים עבודה לשלושה שבועות כבר בתחילת שנות ה-70. בישראל לא נגעו במספר ימי החופש לעובדים 64 שנה.