|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לינדנשטראוס, אל תשלח ידך אל הפרס
|
מעשה הענקת פרס אביר התנועה למען איכות השלטון למר מיכה לינדנשטראוס כמוהו כמאמץ להתכסות בנוצות של אחרים ● כל הסיבות מדוע מנוע המבקר מלקבל את הפרס
|
|
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
|
| אם משרד מבקר המדינה ומשרד היועץ המשפטי לממשלה היו ממלאים את תפקידם ביעילות מושלמת לא היה מקום לתנועה למען איכות השלטון | |
|
|
|
|
מבקר המדינה, מר מיכה לינדנשטראוס, מנוע מלקבל את הפרס שמעניקה התנועה למען איכות השלטון בישראל. רשאי הוא להודות בנימוס על ההצעה, אך חייב הוא לדחותה בשתי ידיו.
הנימוקים לדחייה הם מגוונים:
למבקר המדינה הנוכחי יש תרומה מכריעה בסילוקו ובהרחקתו של אהוד אולמרט ממשרת ראש הממשלה. דומה שסדרת הסוגיות בהן הוא נחשד כמוהן כקצה הקרחון לסדרה ארוכה של מעשי שחיתות שעמד מאחוריהם ולא נחקרו עד תום בימי קודמו של מר מיכה לינדנשטראוס. הרחקתו של אהוד אולמרט הצילה את המדינה מהידרדרות אל עברי פי פחת. בשביל העובדה הזו מגיע לו פרס מטעם המדינה ולא מידי גוף פרטי, המנהל בצמוד לפעילותו הציבורית גם משרד לעריכת דין ונותן שירותים משפטיים על בסיס עסקי.
מבקר המדינה כפוף לכנסת ובתקופת כהונתו אינו צריך לקבל מתנות וגינונים מגורם פרטי כלשהו. מבקר המדינה אינו פועל בהתנדבות ולא בשירות עצמו. בוודאי לא מטעמה ולא בשליחותה של התנועה למען איכות השלטון. כל שעשה ופעל במיגור השחיתות (שטרם מוגרה) עשה כמתחייב מתפקידו, ממילוי חובתו ומשבועת האמונים שנשא בפני כנסת ישראל שבחרה אותו לתפקידו.
הצלחתו בתפקיד, אינה רק הצלחתו האישית. היא מונעת על-ידי עובדים מסורים יותר ומסורים פחות.
אבל נדרש לזכור כי מר מיכה לינדנשטראוס החליף מבקר מדינה כושל שבתקופתו פרחה השחיתות. אני יודע זאת מהתנסות אישית ביחס לאהוד אולמרט וסייעניו בעיריית ירושלים. מר לינדנדשטראוס מונה להנהיג מערכת ציבורית ששיוועה לקברניט שיקיים את חובותיו. לכן, לא מגיע לו פרס בשל העובדה שהוא פשוט מילא את חובתו. לכן, מי שמבקש להעניק לו את הפרס צריך לשאול את עצמו מדוע ייגרע חלקם של עובדי משרד מבקר המדינה. ברוח הימים האלה גם הם זקוקים ל"פרס ישראל" קולקטיבי. לחילופין, נדרש לשאול את עובדי משרד מבקר המדינה: מה עשו עובדי המשרד בתקופה של המבקר הקודם, אליעזר גולדברג, שבתקופתו שיגשגה ופרחה השחיתות.
אני מעריך עם הסתייגות את יוזמותיה ופועלה של התנועה למען איכות השלטון ואת מאבקיה השונים למען איכות חיינו. אבל יש לי גם ביקורת חריפה כלפי התנועה בשל התנהלותה ותפקודה ביחס לאירועים המוכרים לי באופן אישי. תפקודה של התנועה היה פסול ומגונה, כפי שאפרט בהמשך.
להלן נימוקיי:
הקרב הזה הוא לא של התנועה למען איכות השלטון - מר מיכה לינדנשטראוס ניהל מערכה אמיצה בחקירה של שורה של מעשים פליליים לכאורה ומעשי שחיתות שמאחוריהם עומד אהוד אולמרט. מר אולמרט תקף אותו באופן אישי וביזה את המבקר. גם עוזריו הקרובים הושמצו ולא רק על-ידי אהוד אולמרט. את המערכה הזו ניהלו באומץ ובהתמדה יואב יצחק שיצא עם גילויים מרשימים, ירון זליכה שלא החריש בסוגיית בנק לאומי, ניצב בורובסקי, קציני המשטרה ועוד קומץ אנשים בודדים, לרבות חברי כנסת מצטיינים וגם התנועה המתחרה אומ"ץ בהנהגת אריה אבנרי; בשעה שנחשפו הפרשות השונות כגון: טלנסקי, מרכז ההשקעות, מינויים, בנק לאומי ועוד.
נברר מה עשתה התנועה למען איכות השלטון באותן סוגיות בשעה שהמאבק היה כל-כך קשה והמבקרים נחשפו להשמצות ולהכפשות. התנועה למען איכות השלטון ישבה על הגדר באותה תקופה. אפילו הם העניקו לאולמרט סוג של רהביליטציה באפשרם לו לנאום כראש ממשלה מתחיל המבקש למרק את חטאיו ולהיות אורח הכבוד בכנס שיועד למלחמה בשחיתות. לכן, הענקת הפרס למר מיכה לינדנשטראוס כמוה כמאמץ להתכסות בנוצות של אחרים.
חוכא ואיטלולא - פרס על כישלון ארגוני - התנועה למען איכות השלטון הינה גוף פרטי המתמודד עם חוליים ומפגעים המתקיימים במערכות השלטון והמשפט. התנועה ניזונה ומתקיימת בשל חולשת משרד מבקר המדינה, כמו גם בשל חולשת היועץ המשפטי לממשלה. הרי אם משרד מבקר המדינה ומשרד היועץ המשפטי לממשלה היו ממלאים את תפקידם ביעילות מושלמת לא היה מקום לתנועה למען איכות השלטון. אבל, כידוע, גופים אלה לא היו נכונים להתמודד עם בכירים במערכות הציבוריות הפועלים בניגוד לחוק ובניגוד לאינטרס הציבורי, ולכן התאפשר לתנועה למען איכות השלטון למלא חלקית את החלל שנוצר. לכן, באופן פרדוכסלי, מבקר המדינה אמור לקבל פרס מתנועה שניזונה מכשלי הארגון שהוא עומד בראשו. זה לא שוחד. זו לא טובת הנאה, אבל זו חוכא ואיטלולא. הפירוש המעשי שהציון לשבח ליחיד העומד בראש הארגון הוא הציון לגנאי לארגון שהוא עומד בראשו.
|
|
ראוי שהניסיון האישי שלי יובא לידיעת הקוראים כדי להבהיר כי התנועה למען איכות השלטון ראויה גם לביקורת.
להלן תיאור העובדות:
לפני שנים קיבלה עו"ד שלומית רובין את פרס אבירת התנועה למען איכות השלטון. אני כיהנתי כגזבר עיריית ירושלים ולא הייתי מאומרי ההן וממלחכי פינכתו של אהוד אולמרט שהשחית את העירייה. לא אחת עמדתי מול אהוד אולמרט וקבלן הביצוע שלו רענן דינור בסוגיות שקשורות לפגיעה חמורה באינטרסים של הציבור ובקופת העירייה ואוצר המדינה. נרדפתי על-ידי השניים והחלטתי לפרוש בעקבות אירוע מסוים שהיה לגבי דידי נקודת שבר. כאשר פרשתי כתבה לי מבקרת העירייה שלומית רובין מכתב פרידה בהא לישנא:
"עם סיום עבודתך בעיריית ירושלים אני רוצה להביע בפניך מספר מילים לסיכום דרך,
במשך שנות עבודתנו המשותפות בעירייה למדתי להכיר את היכולות שלך ואת הדבקות שגילית לאורך כל הדרך, מתוך נאמנות לארגון ולציבור, ללא שיקולים של כדאיות אישית".
ההיכרות האישית לא מנעה בעדה לחבר נגדי דוח מפוברק, מזויף, מעובד ומנוגד לעקרונות ולכללי הביקורת בהקשר לשערוריה של כביש 4 - שדרות מנחם בגין. המבקרת רובין הסיטה את האחריות מכל מי שמעל בתפקידו והתרשל ואיפשר ליזם הנדל"ן ל"עקוץ" את העירייה משום שהעירייה לא הפקיעה את חלקתו של היזם, אבל ביצעה על החלקה עבודות פיתוח במשך 4 שנים והשקיעה במתחם עצמו עשרות מיליוני שקלים. העירייה הייתה למשיגת גבול ויזם הנדל"ן בעזרת הוועדה המקומית של משרד הפנים הצמיד אקדח ל"רקתה" של העירייה וקיבל סכום עתק של 7.8 מיליון דולר כפיצויים. אני, כגזבר העירייה, נרתמתי לפתור את הבעיה והמבקרת רובין הטילה עלי את האחריות למחדל, למרות שפתרתי את הסוגייה ועסקתי בפתרונו במשך חודש ימים לאחר 4 שנים של מחדל מתמשך.
הדוח חובר לאחר שפרשתי מהעירייה. נאבקתי במסקנותיה. למזלי הטוב, המאבק שלי הניב חקירה משפטית מטעמם של: מר פפה אללו שהיה יושב-ראש ועדת הביקורת העירונית ועו"ד יוסף חביליו היועץ המשפטי של עיריית ירושלים. מר חביליו אף הכין תביעה על סך 25 מיליון שקל נגד הגורמים שנמצאו אחראים לרשלנות ולאירועים הללו. אבל, כמקובל במדינת ישראל, ישנם גורמים שביקשו לסכל את התביעה שתשיב לקופת העירייה ולאוצר המדינה את הכספים שנגזלו מקופתה בשל הקומבינה הנדל"ניסטית שהתקיימה ושהתאפשרה בשל סיועם של גורמים שונים ומחדל של אחרים.
לאור זאת, ובכדי להפריך את תום ליבה של המבקרת, עתרתי לבג"צ. העתירה הוגשה נגד היועץ המשפטי לממשלה ונגד עיריית ירושלים. עתירה 4089/08. לאחרונה נדחה הדיון בעתירה זו לשנת 2010. הדחייה מטרידה אותי, משום שקבלתה תסייע להשיב עשרות מיליונים שנגזלו מקופת הציבור. לאחרונה פניתי ליועץ המשפטי לממשלה בהצעה ליתר את העתירה משום שבתוקף סמכותו כנאמן על האינטרס הציבורי וכממונה על התביעה יכול לאכוף את סמכותו מבלי להיזקק לבג"צ. ללמדנו שוב שמעשי השחיתות פרחו בארץ על-רקע חדלונם וחולשתם של מנגנונים הצריכים למלא את תפקידם והכוללים את: משרד מבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ובית המשפט העליון.
מאחר שסברתי כי שלומית רובין "תפרה" נגדי דוח ביקורת. היא הסיטה את ההאשמה מהאחראים האמיתיים ואף העלימה מידע וטייחה, וכל מאמציי לדרוש בירור של הטענות נגדי והטענות שכנגד הוכשלו בשל החשש מגילוי האמת ובשל גילויי אטימות מצידם של דרגים שונים, כולל: משרד מבקר המדינה. לכן, אמרתי הבה נתחכמה לאלה שמחפים ומגוננים על הפרשה, וסברתי שהתנועה למען איכות השלטון צריכה לשלול ממנה את התואר של "אבירת התנועה למען איכות השלטון". התנועה התעלמה ומתעלמת עד היום מבקשותיי. את מכתב התלונה החזירו לי מבלי לטפל בה.
כדי לבסס את טענותיי כי מדובר במזימה ובעלילה שעומדים מאחוריה מבקרת העירייה וקברניטי העירייה הצגתי בפני, התנועה הוכחות לפיהן שלומית רובין מונתה למשרתה כמבקרת עירייה בניגוד לחוק. היא מונתה לתפקידה למרות שלא עמדה בתנאי סף המעוגן בחוק והוא - ניסיון קודם בביקורת. בקיצור, היא שירתה שלטון מושחת ומשחית. מונתה בהליך בלתי חוקי שנעשה תוך הטעיית חברי מועצת עיריית ירושלים שאישרו את מינויה וללא בקרה אמיתית של משרד הפנים הצריך להבטיח כי מינויים רגישים כאלה יעמדו בדרישות החוק ועקרונות המינהל התקין.
שיא האבסורד התקיים כאשר שלומית רובין אף מונתה על-ידי התנועה למען איכות השלטון ליושב-ראש הוועדה שהמליצה על מינוי מועמדים לפרס אבירי התנועה למען איכות השלטון. זה ביטוי לציניות, צביעות וסכלות.
|
|
סוף מעשה במחשבה תחילה - זה פשוט לא אתי!
|
|
התנועה למען איכות השלטון לא הייתה צריכה להציע למר לינדנשטראוס את הפרס. לך, כמו למר ירון זליכה. אהוד אולמרט הודח בבושת פנים ומקומה של התנועה שמבקשת להעניק למבקר המדינה את הפרס נפקד מהמאבק החשוב הזה. מבקר מדינה אינו צריך לקבל פרס מהתנועה הזו אשר מתקיימת בשל מחדליהם של גופים ממשלתיים וציבוריים, ובדגש למשרד שהמבקר עומד בראשו.
התנועה הוכיחה לי כי לא תמיד היא פועלת בהגינות וללא משוא פנים. ומעבר לכך, היא מקיימת בצד הפעילות הציבורית גם פעילות עסקית. יוצא איפוא שהמבקר ישביח מוניטין פרטי, אבל יהיה חב לה חוב של תודה. זה פשוט לא אתי. גם לאור העובדה שבין מקבלי הפרס בעבר נמנית מבקרת עירייה שצל כבד של התנהלות לא תקינה מרחף מעליה וגם מונתה על-ידי אהוד אולמרט בניגוד לחוק וחיפתה על מעשיו ומעלליו ולא היססה ל"תפור" דוחות, להעלים מידע ולהתנכל לעובדי ציבור נאמנים ונבחרי ציבור ששליחותם הייתה לצנינים בעיני האיש המושחת והמשחית - אהוד אולמרט.
|
|
וגם פנייה אישית ל: - מר ירון זליכה - אתה יכול לראות במכתבי זה גם כפנייה אליך.
- לקוראי הפנייה הזו - הינכם מתבקשים להביע עמדתכם ולנצל את הבמה הזו כדי להביע עמדתכם ולבטא את הסכמתכם, או את התנגדותכם לפנייה שלי.
|
|
מי לא אוהב לקבל פרס? מי לא רוצה לקבל מדליה? זה מנפח את החזה! אבל נדמה שאנשים מבקשים תארים ופרסים ללא כיסוי. היום פרסים ניתנים בזילות. דומה שפרסים הניתנים היום ניתנים מהשיקולים הלא נכונים.
לא אתייחס לפרסי התנועה למען איכות השלטון הניתנים ומוענקים בעיקר ל"חברינו". אתייחס דווקא לפרסי ישראל. בהכירי לא מעט מהדמויות שקיבלו את הפרס בשנים האחרונות ובייחוד כאשר הפרסים הוענקו לארגונים מסוימים, אציין כי הם ניתנו יותר על בסיס אינטרסנטי ופחות על בסיס צרוף ואובייקטיבי. מתקבל הרושם שמחליטים מראש מי יקבל את הפרס ואז מרכיבים את הוועדה שתקלע "בול" להחלטותיהם של המושכים בחוטים. בחלוף עידן אולמרט אני יכול לציין כי ישנו גוף אחד שהפסיד בוודאות את פרס ישראל. וזה המפקח הכללי של משטרת ישראל. נחישותה של המשטרה בחקירת מעשי השחיתות של אהוד אולמרט שללה ממנה את פרס ישראל. אבוי!
היחס שלי לפרס ישראל הוא גם היחס שלי לפרס התנועה למען איכות השלטון.
חבל רק שטקס חלוקת פרסי ישראל נועל את אירועי יום העצמאות. זה משאיר טעם רע בפה אחרי יום הזיכרון הממלא אותנו עצב וזיכרון על מי שנלחם ונפל כדי שתהיה לנו מדינה ראויה יותר לאלה שהלכו, וטעם מר אחרי חגיגות העצמאות עם המנגלים והחול והים ורשרוש של תקווה.
|
|
| תאריך:
|
23/04/2009
|
|
|
עודכן:
|
23/04/2009
|
|
יששכר בן חיים
|
|
לינדנשטראוס, אל תשלח ידך אל הפרס
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
י.ש
|
23/04/09 12:33
|
|
|
|
|
|
עיריית ירושלים
|
25/04/09 05:42
|
|
|
|
2
|
|
ע. סובול
|
23/04/09 12:49
|
|
|
|
3
|
|
נא לחקור:
|
23/04/09 14:50
|
|
|
|
4
|
|
הערות והארות
|
23/04/09 15:36
|
|
|
|
5
|
|
למחבר הנכבד.
|
24/04/09 00:09
|
|
|
|
6
|
|
המבקר,היכן הכסף?
|
24/04/09 12:28
|
|
|
|
7
|
|
עיריית ירושלים
|
25/04/09 05:35
|
|
|
|
8
|
|
אין צורך להתרגש
|
25/04/09 13:36
|
|
|
|
9
|
|
זה לזה פרסים
|
25/04/09 14:23
|
|
|
|
10
|
|
משה, עורך-דין
|
25/04/09 16:50
|
|
|
|
11
|
|
עטרה קלימי שגב
|
28/04/09 07:08
|
|
|
|
12
|
|
מרק
|
29/04/09 10:03
|
|
|
|
13
|
|
שולטי
|
24/05/09 08:02
|
|
נגעי הצרעת תופסים את המקום המרכזי בשתי הפרשות המחוברות של השבוע, "תזריע" ו"מצורע". ברור לחלוטין, שאין המדובר בצרעת הרפואית אלא בטומאה רוחנית. והא ראיה: כאשר האדם מצורע לחלוטין, מכף רגלו ועד לראשו - הוא טהור; אך כאשר מתחילה הבראתו - הוא טמא. התורה שולחת את המצורע אל הכהן ולא אל הרופא, עוד הוכחה לכך שמדובר בעניין רוחני ולא בעניין גופני. בצד הרפואי יטפל הרופא והתורה אינה עוסקת בכך; עניינה הוא בלקח המוסרי.
|
|
|
|
|
מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם.
|
|
|
|
|
"קומדיה טובה חייבת לנבוע מתוך אמת", אמר אלן אייקבורן וצדק. אך מעבר לאמת שמאחורי הדברים, שאי-אפשר להתעלם מהעובדה שהיא בנלית למדי, "שלוש מסיבות" של תיאטרון חיפה היא דוגמא טובה לכך ששחקנים מצויינים הם לפעמים כל מה שצריך כדי להנות מערב מבדר של תיאטרון.
|
|
|
|
|
אין זאת כי אם שר החוץ, אביגדור ליברמן, עושה כל שניתן כדי לבודד עוד יותר את ישראל מן העולם. ולא מתוך כוונה, חלילה, אלא מתוך בורות דיפלומטית.
|
|
|
|
|
בית המשפט העליון הותקף לאחרונה בידי שורה ארוכה של פוליטיקאים ואישי ציבור. בקדנציית אולמרט האחרונה הוגדשה הסאה, ואולמרט מינה קבלן ביצועים פרטי של הרס בית המשפט העליון, אשר ירה חדשות לבקרים צרורות לכלי התקשורת, שמטרתן לתקוף את בית המשפט העליון: זו לא הייתה ביקורת בונה, זו הייתה מתקפה שבה פרידמן יורה ויורה בלא ליתן סיפק בידי מערכת המשפט להגן על עצמה. וזה היה העניין: פרידמן תקף ותקף והעמיד את מערכת המשפט בעמדת התגוננות, עמדה שהיא לא הייתה אמורה לעמוד בה מלכתחילה. לא זו אף זו: היוזמות של פרידמן, שבאו בצרורות, יצרו ריח של 'זאת רק ההתחלה'. פרידמן דיבר על יכולתה של הכנסת לחוקק מחדש פסק דין שבית המשפט ביטל עקב היותו סותר חוק יסוד, ובכך למעשה איים על יכולתו של בית המשפט העליון להגן על חירויות הפרט במדינה, וזאת באמצעות ביטול חוק רגיל אשר סותר חוק יסוד.
|
|
|
|
|
